בנין דוד א קעה

על בן אחר ולא על יותר, דמבואר לעיל דלכן הותר ליעקב ליקח ב' אחיות, א) שלקח אותם בחו"ל שאין השגחת הקב"ה בחו"ל אלא מסר אותה לשרי מעלה לכן לא שמרו האבות בחו"ל את התורה, ב) דנקרא יעקב אל דהוא וי"ב שבטים מספרם י"ג כמנין אחד שהוא ג"כ אחד כמו שהקב"ה הוא אחד והותר לו ב' אחיות כנ"ל, והנה בנזה"ק כ' דלכן כ' כאן ויפתח את רחמה ולא כ' אצל שרה ורבקה יען שהמה היו בא"י ופשיטא שהקב"ה פתח רחמם לא כן רחל שהיתה בחו"ל הו"א דלא פתח לה רחמה בעצמו אלא ע"י שליח לכן קמ"ל דהקב"ה בעצמו פתח רחמה דגם בחו"ל היו האבות והאמהות הק' תחת השגחת הקב"ה, וזש"א ויפתח את רחמה ונשמע דגם בחו"ל היו תחת השגחת הקב"ה א"כ אא"ל כתירוץ הראשון, ועכצ"ל כתירוץ השני דנקרא אל כיון דיהי' לו י"ב שבטים כנ"ל, ע"כ אמרה יוסף ד' לי בן אחר דידעה שלא יהי' ליעקב רק י"ב שבטים: נט) ותאמר אסף א' את חרפתי ותקרא את שמו יוסף לאמר יוסף ד' לי בן אחר וכו' ויאמר יעקב אל לבן שלחני ואלכה אל מקומי ולארצי, וכ"ל ההמשך עפי"ד האיל המילואים לעיל אות כ"ה לפ' הפ' הנ"ל עפ"ד התרגום יונתן דיוסף הי' במעי לאה ודינה במעי רחל ונתחלפו וניתן יוסף ברחל ודינה בלאה וזש"א אסף א' את חרפתי שהעולם יסברו שיש לי בן אבל ותקרא את שמו יוסף לאמר יוסף ד' לי בן אחר שיהי' לי בן באמת ע"ש, והנה בבגדי אהרן כ' דהא דיצא יעקב אבינו מא"י לחו"ל וכן שהי' גדול כ"כ שנקרא אל לכן אפילו בחו"ל הי' לו אוירא דא"ר, והנה איתא ב' טעמים במדרש על שלקח שכם את דינה א) שחטא יעקב שקרא לעצמו אל ולזה נסמך ויקרא לי אל וכו' ותצא דינה וכו', ב) שחטאה לאה שהיתה יצאנית דכ' ותצא לאה ע"כ גם בתה יצאנית היתה דכ' ותצא דינה וכו', והכה בנחלת בנימן מצוה ה' כ' דלפי דברי התרגום יונתן הנ"ל א"א לומר הא דלקח שכם את דינה בשביל שלאה יצאנית היתה דהא באמת נולדה דינה חטיפת רחל רק נתגדלה בבטנה של לאה א"כ אין סברה להיות דינה נגררת אחר לאה להיות ג"כ יצאנית ע"ש, לפי"ז עכצ"ל דלכן לקח שכם אותה על שקרא יעקב לעצמו אל, וזש"א ותאמר אסף אלקים את חרפתי ותקרא את שמו יוסף לאמר יוסף ד' לי בן אחר א"כ כיון ששמע יעקב אבינו מזה שיוסף הרי במעי לאה ודינה במעי רחל כנ"ל, הרי אא"ל דלכן יקח שכם את דינה עבור חטא לאה דיצאנית היתה כנ"ל, ועכצ"ל דיקח שכם את דינה עבור שקרא יעקב לעצמו אל ובאמת לא נקרא אל א"כ שוב לא שייך לומר דאוירא דא"י עליו בכל מקום, ולכן ויאמר יעקב אל לבן שלחני ואלכה אל מקומי ולארצי כי אסור לי להיות בחו"ל, והבן כי נכון הוא בס"ד: ס) ותקרא את שמו יוסף לאמר יוסף ד' לי בן אחר ויאמר יעקב אל לבן שלחני ואלכה אל מקומי ולארצי תנה את נשי, וכ"ל דאיתא בקדמונים ב' טעמים דלקח יאע"ה ב' אחיות א) דנשאם בחו"ל ולא שמר את התורה רק בא"י ולכן מתה רחל בדרך כי אם באתה לא"י הי' איסור ב' אחיות א"כ לפי"ז לא הי' מקום ליעקב לבקש מלבן לומר ואלכה אל מקומי ולארצי תנה את נשי דהא יאמר לבן שא"א למלאות לו משאלתו כדי שלא תמות רחל ב) איתא הטעם דלקח ב' אחיות דנקרא אל דיהי' לו י"ב שבטים ויהי' הוא עם בניו מספר אחד כמו הקב"ה שנקרא אחד ומותר לו להשתמש בשרביטו של מלך ליקח ב' אחיות ולפי"ז הי' יכול לדור עם האחיות גם בא"י ולא תמות רחל, וזש"א ותקרא את שמו יוסף לאמר יוסף ד' לי בן אחר א"כ נקרא אל ומותר לו לדור עם השתי אחיות גם בא"י לכן ויאמר יעקב אל לבן שלחני ואלכה אל מקומי ולארצי תכה את נשי, כי מעתה אין לך לפחוד שתמות רחל כדי שלא יהי' איסור ב' אחיות דהא גם בא"י ליכא איסור והבן ונכון בס"ד: סא) ולפי הנ"ל דלכן הותר ליעקב ב' אחיות דנקרא אל ומשו"ה הי' לו י"ב שבטים שהוא ובניו מספרם י"ג כמספר אחד כמו שהקב"ה נקרא אחד יל"פ הפ' ישעי' כ"ט לא עתה יבוש יעקב ולא עתה פניו כחורי כי בראותו ילדיו, ר"ל שלא יבוש ולא יחורו פניו על שנשא ב' אחיות כי בראותו ילדיו שהמה י"ב דמזה מוכח שנקרא אל והותר לו ליקח ב' אחיות: סב) ויהי כאשר ילדה רחל את יוסף ויאמר יעקב אל לבן שלחני ואלכה אל מקומי ולארצי ובש"ס ב"ב [קכ"ג ע"ב] פריך לה מאי שנא כי אתיליד יוסף רצה לשוב לביתו ולא הי' עוד מתירא מעשו וכ"ל עפי"ד העשרה למאה דלכן היו אמותינו עקרות בכונה רצוי' מאתו ית' ולעשות להם אח"כ נסים שעקרה תילד דעי"ז באו לאמונת ההשגחה כש"כ הרשב"ץ דע"י הנסים באים בני אדם לקנין ההשגחה לדעת שיש בורא עולם וממילא באים עי"ז ליראת שמים דכיון שיש משגיח על העולם צריכים לירא מפניו ע"ש דפח"ח, ונודע ד' החוה"ל דאם יש לו לאדם יראת שמים אין לו עוד מורא משום ברי' שבעולם, וזש"א ויהי כאשר ילדה רחל את יוסף א"כ כיון שראה שעקרה תלד בא לאמונת השגחה וליראת שמים עד שלא הי לו עוד מורא מעשו לכן אמר אל לבן שלחני ואלכה אל מקומי ולארצי: