בנין דוד א קעג

ביד הקב"ה וכו' מפתח של רחם מנין שנאמר ויפתח את רחמה, והכה אחז"ל והובא ברש"י ויזכור אלקים את רחל זכר לה שמסרה סימניה לאחותה והקשו המפורשים אדרבא הלא לא יפה עשתה בזה לסייע לרמאות את יעקב, וכ"ל עפי"ד השפ"א הובא לעיל אות ל' על הא דפרש"י דכהו עיני יצחק כדי שיטול יעקב הברכות הלא הי' טוב יותר שידע יצחק מצדקת יעקב ומרשעת עשו ויברכהו ברצון, וכ' לת' ותו"ד דאם לא הי' לוקח יעקב הברכות במרמה לא הי' בורח לבית לבן רק רחל היתה בא אליו כמו רבקה שבאתה ליצחק ולא הי' יכול לבן לרמות בבית יצחק ליתן את לאה בעד רחל כי זאת לא יתכן לעשות בבית יצחק ויען ני הי' רצון השי"ת שיקח גם את לאה ע"כ כהו עיני יצחק ועי"ז לקח יעקב גם את לאה ע"ש, א"כ רחל הנביאה שפיר מסרה הסימנים ללאה דידעה דכן הוא רצון הקב"ה מדכהו עיני יצחק שיקח יעקב את לאה כנ"ל, אמנם יש להעיר לפי"ד המדרש דלכן כהו עיני יצחק על שהציץ בשעת העקידה בשכינה וכ' כי לא יראנו האדם וחי לכן כהו עיניו דסומא חשוב כמת ע"ש, א"כ מנ"ל דכהו עיני יצחק שיקבל יעקב הברכות וממילא שוב לא נשמע דהי' רצון הקב"ה שיקח יעקב את לאה א"כ לא יפה עשתה רחל שמסרה הסימנים אמנם הדבר נכון לפימש"כ זקיני הגאון בעיר דוד ז"ל לפי"מ דקיימ"ל גדולים צדיקים ממלאכים א"כ י"ל הא דכ' לא יראני האדם וחי קאי על המלאכים שנקראים ג"כ אדם על שם אדמה לעליון אבל צדיקים יכולים לראות פני השכינה ע"ש, א"כ א"א לומר דכהו עיני יצחק על שהציץ בשכינה ועכצ"ל כטעם הנ"ל כדי שיטול יעקב הברכות ע"כ שפיר עשתה רחל שמסרה הסימנים לאחותה כנ"ל והכה בכזה"ק כ' דמקרא ויפתח את רחמה דאחז"ל דמפתח של רחם ביד הקב"ה ואין ברי' שולטת עליהם לא מלאך ולא שרף ואעפ"כ נמסר ביד צדיקים כמו שמצינו שנמסר מפתח העקרות לאלישע ונשמע דגדולים צדיקים ממלה"ש ע"ש, ולפי"ז מובן הפ' ויזכור אלקים את רחל וישמע אלי' אלקים, שזכר שמסרה הסימנים דיפה עשתה דכן הי' רצון הקב"ה שיקח יעקב את לאה והראי' מדכהו עיני יצחק כדברי השפ"א הנ"ל דאין לומר דכהו עיניו על שהציץ בשכינה דצדיקים יכולים לראות פכה"ש והראי' מדכ' ויפתח את רחמה דמפתח של רחם לא נמסר למלאך ואפ"ה נמסר לצדיקים כדברי הנזה"ק הנ"ל, ולז"א ויפתח את רחמה דנשמע דצדיקים גדולים ממלאכים וא"כ עכצ"ל דכהו עיני יצחק כדי שיקח יעקב את לאה ע"כ שפיר זכר הקב"ה לרחל שמסרה הסימנים ולכן ותהר ותלד בן, והבן ונכון בס"ד: נה) ויפתח את רחמה ותהר ותלד בן ותאמר אסף אלקים את חרפתי ותקרא את שמו יוסף לאמר יוסף ד' לי בן אחר, ונ"ל עפי"ד המזה"ק הנ"ל באות הקדים דנשמע מקרא ויפתח את רחמה דצדיקים גדולים ממלאכים ועפי"ד העיר דוד דאי אמרינן דצדיקים גדולים ממלאכים עכצ"ל הא דכהו עיני יצחק כדי שיטול יעקב הברכות ולא משום שהציץ בפני השכינה דצדיקים יכולים לראות פני השכינה כנ"ל, והטעם שקיבל יעקב הברכות כי הברכות מגיע להבכור ויעקב הוא הבכור ליצירה ועשו לבריאה ואזלינן בתר יצירה כמבואר בקדמונים ז"ל, והנה ראיתי בשם הס' איל המילואים לפ' ותאמר אסף אלקים את חרפתי וכו' דאיתא בתרגום יוב"ע דהוי יהיב יוסף במעי לאה ודינה במעי רחל ונעשה כס ובא מלאך ולקח את יוסף ממעי לאה ונתן אותו במעי רחל והי' יוסף בן לאה ליצירה ובן רחל לבריאה וכיון דאזלינן בתר יצירה לא הי' יוסף בן רחל רק העולם סברו שהוא בן רחל ועי"ז סר החרפה שלה שלא הי' לה בנים, וזש"א ותלד בן ותאמר אסף אלקים את חרפתי שיסברו העולם כי הוא בני אבל באמת ותקרא את שמו יוסף לאמר יוסף לי ד' בן אחר היינו שיוסף לי ד' דייקא לי שיהי לי בן אחר ביצירה ובבריאה ודפח"ח, וזש"א ויפתח את רחמה ותהר ותלד בן דנשמע מזה דצדיקים גדולים ממלאכים א"כ עכצ"ל הא דכהו עיני יצחק למען יטול יעקב הברכות כי הוא הבכור דאזלינן בתר יצירה ולא בתר בריאה כנ"ל, ולכן ותאמר אסף א' את חרפתי דרק החרפה סר ממני שיסברו העולם שהוא בני אבל באמת אינו בני כי ביצירה הוא בן לאה, וע"כ ותקרא את שמו יוסף לאמר יוסף ד' לי בן אחר שיהי' בני ביצירה ובבריאה, ונכון בס"ד: נו) ויפתח את רחמה ותהר ותלד בן ותאמר אסף אלקים את חרפתי ותקרא את שמו יוסף לאמר יוסף ד' לי בן אחר ותיבות ויפתח את רחמה לכאורה כמיותר, ונ"ל דאיתא במדרש ויפתח את רחמה לומר דמפתח של רחם ביד הקב"ה ולא נמסר לשליח לא למלאך ולא לשרף והקשה הנזה"ק הא מצינו דאלישע פקד עקרות, וכ' לת' דצדיק אינו כשליח אלא כמושל כמש"כ צדיק מושל וכו' דצדיק גוזר והקב"ה מקיים ע"ש, והטעם דצדיק מושל וכו' מבואר בכזה"ק פ' וירא בשם גדולי המפורשים כיון דשכר מצוה בה"ע ליכא א"כ הקב"ה כביכול כלוה ועבד לוה לאיש מלוה ע"ש, והנה בענין הפלוגתא אי אזלינן בבכור בתר יצירה או בתר בריאה נ"ל דתלי' בהשני טעמים שאחז"ל דכהו עיני יצחק א) כדי שיבוא יעקב ויטול הברכות ב) דבשעת עקידה הציץ בפני שכינה הק' וכ' כי לא