בנין דוד א קעב

יען ואחר יולדה בת דהבת נולדה אח"כ לאחר שנתתי שפחתי לאישי ע"כ היתה שפחתי מותרת לו: נא) ויזכור אלקים את רחל וישמע אליה אלקים ויפתח את רחמה ותהר ותלד בן ותמהו מדוע כ' וישמע אלי' א' מדה"ד ולא כ' וישמע אלי' ד' מדה"ר, ונ"ל עפי"ד הרש"י ז"ל ויזכור א' וכו' זכר לה שמסרה סימני' לאחותה וכ' בנזה"ק דהזכירה היא הזכות שמסרה הסימנים, אע"ג דאחז"ל בני חיי ומזוני לאו בזכותא תלי' מילתא היינו זכות דעלמא אבל זכות המתיחס לפקידת בנים במדה כנגד מדה לפעמים מועיל לשנות כת המזל וכהא דאחז"ל מדה במדה לא בטלה, וכיון דהוי לרחל זכות המתיחס לפקידת בנים ע"י שמסרה סימני' ללאה שבזה גרמה לה להוליד בנים לפיכך גם היא נפקדה בבנים מדה כנגד מדה ע"ש והנה מבואר בבני יששכר ז"ל תשרי מאמר ג' דמדה כנגד מדה לאו וויתור עפ"י מדה"ר רק הוא משפט עפי"ד דין דאמרינן דהקב"ה משלם מדה כנגד מדה ע"ש וזש"א ויזכור א' את רחל שזכר לה זכות שמסרה סימני' לשלם לה מכנ"ת כנ"ל, ולז"א וישמע אלי' אלקים דגם מדה"ד שמע אלי' ויפתח את רחמה ותהר ותלד בן דמדה כנגד מדה הוא עפ"י דין: נב) ויזכור אלקים וכו' ויפתח את רחמה במדרש זכר חסדו ואמונתו לבית ישראל, ונ"ל דאחז"ל דמפתח של רחם ביד הקב"ה דלא נמסרו לשליח לא נמנאך ולא נשרף מדכ' ויפתח את רחמה הקב"ה בעצמו, והקשה בנזהח"ק הא נמסר מפתח של רחם לצדיקים כמו שמצינו אצל אלישע שפקד עקרות וכדומה וכ' לת' דצדיק אינו בכלל שלית כמו מלאך אלא הוא כמושל כמ"ש צדיק מושל ביראת א' צדיק גוזר והקב"ה מקיים הלכך אינו בכלל שליח דעלמא כמלאך ע"ש והנה מבואר בכזה"ק פ' תולדות בשם גדולי המפורשים הטעם דצדיק מושל ביראת א' משום דשכר מצוה בה"ע לירא והרי הוא כאילו הוא ית' זוקף אצלו השכר במלוה ולכן הוא אליו כביכול כנכנע אליו כענין שנאמר עבד לוה לאיש מלוה ע"ש ואיתא שמדרש שכל החסד שעושה הקב"ה בישראל מה שאוכלים בעוה"ז אינם אוכלים אלא בשביל שכר האמונה, ונכודע בזה דברי קדוש זקיני הר"ר העשיל ז"ל דלכאורה יקשה אמאי שכר מצוה בה"ע ליכא הא כ' ביומו תתן שכרו ועכצ"ל דהא התורה נתנה ע"י שליח מרע"ה וע"י שליח אינו עובר הבעל בית בבל תלין, וכ"ז בשאר מצות אבל בחצות אמונה דאמר הקב"ה בעצמו אנכי ולא יהי' לך מגיע שכר גם בה"ע ולזה אינם אוכלים אלא בשביל שכר אמונה, ובזה פ' הפ' טובים שנים מן האחד אשר יש שכר טוב במעמלם ר"ל שטובים השנים מצות אנני ולא יהי' לך אשר שמעו מן האחד הקב"ה אשר יש שכר טוב במעמלם דבשביל אמונה מגיע השכר גם בעוה"ז עכ"ד פח"ח, ולפי"ז מובן המדרש הנ"ל ויזכור א' וכו' ויפתח את רחמה א"כ נשמע מזה דצדיק גוזר והקב"ה מקיים כיון דשכר מנוה בה"ע ליכא כנ"ל וה"ט דשכר מצוה בה"ע ליכא דליכא הלאו דלא תלין כיון שהי' ע"י שליח א"כ על מצות אמונה מגיע לנו שכר לחם לאכול כנ"ל, ולז"א זכר חסדו שהשי"ת זוכר עשות חסדו כדכ' נותן לחם לכל בשר כי לעולם חסדו, יען ואמונתו לבית ישראל דבית ישראל יש להם אמונה ועל אמונה יש שכר ג"כ בה"ע כמחז"ל דמה שאוכלים ישראל בעוה"ז אינם אוכלים אלא בשביל שכר אמונה: נג) ויזכור א' את רחל וכו' ותהר ותלד בן ותאמר אסף א' את חרפתי, ונ"ל עפי"ד הרש"י ז"ל ויזכור וכו' זכר לה שמסרה סימניה לאחותה ולכאורה איך נחשב לה לזכות הא רחל כבר נתקדשה בשכר עבודה וא"כ הוי לאה באיסור ב' אחיות, אמנם לפי"ד הרדב"ז הנ"ל באות ט' דיעקב שהי' מהמרכבה להשכינה הקדושה ליכא איסור ב' אחיות ע"ש. והנה בעקידה כ' לפ' הא דאמרה אסף אלקים את חרפתי לפי שתאות המשגל הוא חרפה לכאורה רק שצריך לקיום המין אבל אם לא להעמיד תולדות אז היא ודאי לחרפה דהוי כזורע לריק ח"ו לכן אמרה כי אסף אלקים את חרפתי מאחר שילדה ע"ש. אמנם לכאורה יש להעיר לפי"ד ספר הפליאה דלכן היו אברהם ויצחק עקרים ולא זרעו ח"ו לריק דהולידו כשמות לגרים ועי"ז הי' בכחם לגיירם, א"כ אפילו קודם שהי' לרחל בנים לא הי' המשגל לחרפה דהא עי"ז הוליד יעקב כשמות לגרים שיהי' יכול לגיירם. אמנם הד"ב לפימש"כ שם דיעקב כיון שהי' מרכבה לשכינה הק' לא הי' צריך להוליד כשמות לגרים שהי' יכול לגיירם בלא"ה כיון שהי' כחו יפה כ"כ שהי' מרכבה לשכינה הק' [עי' לעיל תולדות אות ט"ז ולעיל אות מ"ה מזה] ע"כ שפיר אמרה כי אסף א' את חרפתי שהי' המשגל לחרפה ללא צורך כ"ז שלא הי' להם בנים, וזש"א ויזכור א' את רחל שמסרה הסימנים דליכא איסור ב' אחיות כיון שיעקב היא ממרכבה א"כ לא הי' צריך להוליד כשמות לגרים והי' תאות המשגל לחרפה, ולזה אמרה אסף אלקים את חרפתי שהי' לי עד שנולד לי בן, ונכון בס"ד: כד) ויזכור אלקים את רחל וישמע אלי' אלקים ויפתח את רחמה ותהר ותלד בן ומדקדקים דתיבות ויפתח את רחמה לכאורה כמיותר ונ"ל דאיתא במדרש ר"ת בשם ר' ביבי אמר ג' מפתחות