בנין דוד א קע

לרמז ראו בן שיראו כי רק בן בלבד נולד ולא תאומה עמו א"כ הי' ראובן ג"כ בכור ליצירה ולבריאה והי' יכול לערער ואפ"ה לא ערער. וזש"א ותקרא שמו ראו בן לראות שלא נולדה תאומה עמו. ע"כ אמרה ראו מה בין בני לבן חמי שמכר הבכורה וזה לא מכרה ליוסף ולא ערער אע"ג שהי' יכול לערער דהי' בכור גמור ליצירה ולבריאה: מ) ותקנא רחל באחותה ותאמר אל יעקב הבה לי בנים ואם אין מתה אנכי ויחר אף יעקב ברחל ויאמר התחת אלקים אנכי אשר מנע ממך פרי בטנך וברש"י ז"ל ממך מנע ולא ממני וכ"ל דהקדמונים ז"ל הקשו איך נשא יעקב ב' אחיות דאסרה תורה בעונש מיתה. וכ' לת' א) לפי"ד הרמב"ן ז"ל דאיסור ב' אחיות כ' בתורה לא תקח לצרור שתקנא אחת בחברתה אבל ברחל שמסרה הסימנים ללאה שיקח יעקב אותה לא שייך גביי' סיג לצרור ליכא איסור ב' אחיות. ב) לפי"ד הרמב"ן ז"ל דהאבות שמרו המצות בא"י שהיא תחת הקב"ה ולא בחו"ל שהיא תחת שרי מעלה ויעקב הי' בחו"ל בעת שלקח ב' אחיות. ג) בשו"ת הרדב"ז ח"ב סי' תרצ"ו כ' לת' דיעקב מותר בב' אחיות דהאיסור דלא להשתמש בשרביטו של מלך כנודע אבל יעקב שצורתו חקיקה תחת כסא הכבוד והוא מרכבה לשכינה הק' יכול לשמש בשרביטו של מלך ומותר בב' אחיות ע"ש. והנה בבגדי אהרן הביא בשם הקדמונים ז"ל דלכן הי' אאע"ה ויצחק בנו עקרים ויעקב לא הי' עקר דע"י שהיו עקרים ולא הולידו בנים הולידו נשמות לגירים ועי"ז הי' יכולים לגייר אותם אבל יעקב שצורתו חקיקה תחת כה"כ והוא מהמרכבה הי' כחו גדול לגייר גרים אע"ג שלא הוליד להם כשמות לכן לא הי' צרוך להיות עקר ע"ש. ולפי"ז מובן המשך הפ' ותקנא רחל באחותה ותאמר אל יעקב הבה לי בנים שלא אקנא אותה ואם אין א"כ אקנא אותה א"כ שוב יהי' איסור ב' אחיות הרי מתה אנכי דעונש ב' אחיות הוא במיתה [וראיתי שכ"כ הגאון הר"ר יהונתן ז"ל וב"ה שכוונתי לדעתו הגדולה] ולזה אמר לה יעקב התחת אלקים אנכי וכי אני בא"י הלא אנכי בחו"ל א"כ ליכא עונש כתירץ הב' הנ"ל. ועוד אשר מנע מנע ממך פרי בטנך וברש"י ממך מנע ולא ממני שאין אני עקר ועכצ"ל כנ"ל כיון שצורתי חקיקה תחת כסא הכבוד ואני ממרכבה לכן אין אני עקר כנ"ל א"כ אין עלי איסור ב' אחיות כתירוץ הג' הנ"ל ודו"ק וב"ה הוא דבר נחמד: מא) עיל"פ עפי"ד הפני"פ דטענה שילך עמה לא"י שיהי' לה בנים ובחו"ל החטא של ישובת חי"ל גורם שלא יהי' להם בנים. ועוד טענה כיון שמתעכב בחו"ל עובר על איחור נדרו לשוב לא"י ובשביל עון נדרים אשתו מתה ולזה אמרה ואם אין מתה אנכי ע"ש. ולז"א התחת אלקים אנכי וכי אני יושב בא"י תחת אלקים והלא בחו"ל אני א"כ אין מקום לומר דישובת חו"ל החטא גורם שלא יהי' לנו בנים וגם החטא איחור הנדר יוגרם מיתתך הא בחו"ל אין אני שומר את התורה וליכא עונש כלל: מב) ותאמר בגד ופרש"י ז"ל וז"ל כמו בגדת בי כשבאת אל שפחתי כאיש שבגד באשת נעורים עכ"ל. ונ"ל דהריב"א בבעלי התוס' בפרשתן הקשה בשם ר"ת האיך היו קדושי לאה קידושין הא הוו קדושי טעות שסבר שהיא רחל והיא לאה. ותי' הרבינו ר' אליקים שאמר יעקב בלבו אם זאת רחל יהיו קדושין לשם רחל ואם יחליף לי רחל ללאה יהיו הקידושין לשם לאה כדי שלא יעשה בעילתו בעילת זכות ע"ש. אולם יש להעיר לפי"ד הכזה"ק דרק אאע"ה שמר גם מצות דרבנן אבל בניו לא שמרו אלא מצות דאורייתא א"כ לשיטת הראב"ד דהבא על הפנוי' הוה רק איסור דרבנן א"כ שוב יקשה דהוו קדושי לאה ק"ט דאי"ל כנ"ל דלא רצה שיהי' בעילתו ב"ז דאם יתבטלו הקידושין יהי' כבא על הפנוי' הא לא הוי איסור תורה. אמנם לשיטת הרמב"ם דהבא על הפנוי' לוקה מה"ת א"ש דלא הוו ק"ט שלא יעשה בב"ז והנה שיטת הרמב"ם דהבא על השפחה ליכא רק איסור דרבנן וכ' המ"מ פ"א מה"א דאזיל לשיטתי' דכיון דס"ל דהבא על הפנוי' איכא איסור תורה משום הלאו דל"ת קדישה א"כ לא קאי הלאו דל"ת קדישה על שפחה אבל לשיטות דהבא על הפנוי' איכא רק איסור דרבנן ע"כ קאי הלאו דלת"ק להבא על השפחה כד' התרגום פ' תצא [עי' לעיל פ' לך אות פ"ג דבר נכון]. והנה מובן א"נ דלא היו קדושי לאה קדושי טעות א"כ נתקדשה היא מקודם ואח"כ נתקדשה רחל והוי לאה אשת נעורים אבל א"נ דהי' קדושי טעות א"כ נתקדשה רחל מקודם ואח"כ קידש ג"כ את לאה כמבואר בקדמו' א"כ היתה רחל אשת נעורים ולא לאה. וזש"א כמו בגדת בי כשבאת אל שפחתי עכצ"ל דס"ל דהבא על השפחה ליכא איסור תורה דלא תהי' קדישה קאי להבא על הפנוי' א"כ לא הוו קדושי לאה ק"ט ולאה היא אשת כעורים כנ"ל א"כ אתה כאיש שבגד באשת נעורים והבן והדבר נחמד בס"ד: מג) ובגוף קי' הר"ת הנ"ל דהיו קדושי לאה ק"ט שחפץ ברחל. י"ל לפי"ד התפ"י דמתחלה הי' באמת דעתו של יעקב ליקח את לאה ואת רחל והא דחפץ ליקח רחל בראשונה כי בלאה הי' בטוח שלא יקחנה עשו היות ועיני לאה רכות והרשע יתן