בנין דוד א קסט

רש"י דאשה בקידושין וכתובה ופילגש בקידושין בלא כתובה. אבל לשיטות דפילגש בלא קידושין א"כ אא"ל דהיתה פילגש דהא להרמב"ם ז"ל אסורה משום הלאו דל"ת קדשה. והנה מבואר לעיל פ' [חי' אות י"ח וי"ט] דדברי רש"י ז"ל נכונים למד"א דכתובה מה"ת אבל א"כ דהיא מדרבנן א"כ אא"ל דנשים בקידושין וכתובה ופילגש בקידושין בלא כתובה הא מה"ת ליכא כתובה כלל ועכצ"ל דאשה בקידושין ופילגש בלא קידושין ע"ש ומבואר שם ג"כ דלכאורה י"ל דכתובה מה"ת דאמרינן בכתובות [ י' ע"ב] מאי אלמנה על שם מכה ופריך אלמנה דכ' באורייתא מא"ל ותשבי דכתב על שם העתיד דמתקני רבנן לאלמנה מנה ובתוס' שם רצו לומר דאי נימא דכתובה מה"ת י"ל דשפיר כ' בתורה אלמנה על שם מנה דכתובה מה"ת ע"ש. א"כ מבואר דאי אמרינן דכ' ע"ש העתיד שפיר י"ל דכתובה מדרבנן. אבל א"כ דלא כ' ע"ש העתיד יש הכרח לומר דכתובה מה"ת והנה אחז"ל בברכות [ז' ע"ב] ותקרא שמו ראובן מאי ראובן אמרה לאה ראו מה בין בכי לבן חמי דאלו בן חמי ערער על הבכורה ובכי לא ערער על הבכורה וכ' שם רש"י וז"ל ראו מה בין בני לבן חמי וכו' על שם העתיד קראה שמו עכ"ל. וזש"א ותקרא שמו ראובן שקראה ע"ש העתיד [ויש לפלפל בזה וקצרתי] א"כ י"ל דכתובה מדרבכן א"כ עכצ"ל דאשה בקידושין ופילגש בלא קידושין וממילא פילגש אסורה משום דל"ת קדשה. א"כ אא"ל דלאה היתה פילגש ועכצ"ל שהיתה אשתו והוא בעלה. וזש"א כי עתה יאהבני שמעתה יאהב אותי כי יהי' אישי ר"ל בעלי שאני אהי' אשתו ולא פילגשו: לז) עיל"פ עפי"ד הרש"י ז"ל הנ"ל ראובן ראו מה בין בכי לבן חמי על שם העתיד קראה שמו. והנה כ' ותמת שרה בקרית ארבע ואחז"ל על שם ארבע ענקים שהי' שם. דבר אחר על שם ד' זוגות שנקברו שם איש ואשתו אדם וחוה אברהם ושרה יצחק ורבקה יעקב ולאה עי' עירובין [נג ע"א] ובמדרש הובא ברש"י. וכתבו המפורשים דתלי' אי כתב קרא על שם העתיד דאי נימא דלא כ' קרא ע"ש העתיד עכצ"ל דנקרא קרית ארבע על שם ד' ענקים שהי' שם. אבל א"כ דכ' קרא על שם העתיד י"ל דנקרא קרית ארבע ע"ש שנקברו שם ד' זוגות אברהם וכו' יעקב ולאה. וזש"א ותקרא שמו ראובן על שם העתיד א"כ שוב י"ל דנקרא קרית ארבע ע"ש העתיד דיעקב ולאה נקברים שם ביחד. לכן אמרה כי עתה יאהבני אישי כי יהי' נקבר עמי ביחד: לח) וירא ד' כי שנואה לאה ויפתח את רחמה ורחל עקרה ותהר לאה ותלד בן וכו' כי עתה יאהבני אישי. ונ"ל עפיש"כ באיל המילואים לפ' הפ' ותקנא רחל באחותה ותאמר אל יעקב הבה לי בנים ואם אין מתה אנכי. דמבואר ברמב"ן ז"ל דלכן מתה רחל קודם שבא יעקב לא"י כדי שלא יעבור באיסור ב' אחיות דשמרו את התורה בא"י ולא בחו"ל. והכה רחל נתקדשה קודם לאה בשכר ועבדתיך שבע שנים ולאה נתקדשה באחרונה א"כ הי' מהראוי שלאה תמות קודם רחל דרחל נתקדשה בהיתר ולאה באיסור. אמנם רחל איילונית היתה כדאיתא במדרש ורחל עקרה שלא הי' לה עיקר מטרון ואיילונית קדושי טעות הם א"כ ל"ה קידושי הראשונים קידושין רק אח"כ קידשה בעת שידע שהיא איילונית. א"כ נשא את רחל באיסור ע"כ מתה היא ולא לאה. אבל אם הי' לה בנים א"כ אגמלמ"פ שלא היתה קדושי' קדושי טעות הרי נשאה בהיתר ואת לאה באיסור ומהראוי שתמות לאה בחו"ל ולא רחל וזש"א ותקנא רחל באחותה יען שהיא אחותה א"כ איכא איסור ב' אחיות. ע"כ אמרה הבה לי בנים ואז אגמלמ"פ של"ה איילונית ואשאר בחיים ואם אין רק שאשאר עקרה נמצא דהוי ק"ט והנשואין באחרונה הי' באיסור א"כ מתה אנכי ולא לאה ודפח"ח. והכה המפו' כ' לפ' כי שנואה לאה כענין האחת אהובה ואחת שנואה שאחז"ל שנואה בנשואין שהי' באיסור ויען כי יעקב קידש מתחלה את רחל ואח"כ את לאה וא"כ הי' נשואי לאה באיסור ונשואי רחל בהיתר ע"כ שנואה לאה. וזש"א וירא ד' כי שנואה לאה ויפתח את רחמה ורחל עקרה א"כ מאחר שלאה אינה עקרה ואיילונית ורחל עקרה ואיילונית א"כ קדושי' קדושי טעות הם וקדושי לאה קודמין לקדושי רחל בהיתר ול"ה שנואה בנשואין. לכן אמרה כי עתה יאהבני אישי שלא אהי' עוד שנואה בנשואין. ודו"ק: לט) ותקרא שמו ראובן וברש"י רבותינו פירשו אמרה ראו מה בין בני לבן חמי שמכר הבכורה ליעקב וזה לא מכרה ליוסף ולא ערער עליו ומדקדקים דהי' לה לקרות ראו בין ולמה קראה ראו בן. ונ"ל עפימש"כ בנפש יהונתן להגאון הרר"י ז"ל דלכן נטל יעקב הבכורה מראובן וכתכה ליוסף דמבואר בתוס' ב"ב [קכ"ג ע"א] בשם הירושלמי דתאומות נולדה עם השבטים א"כ נולדה תאומה עם ראובן הרי תאומתו נוצרה מטיפה הראשונה משל לשפופרת כנודע ולא הי' ראובן בכור גמיר ולכן נתנה ליוסף שלא נולדה עמו תאומה והי' בכור גמור ליצירה ולבריאה ע"ש. א"כ לכאורה יקשה מה זה שאמרה לאה שלא ערער ראובן על שנטל אביו ממנו הבכורה ונתנה ליוסף הא עפ"י דין עשה. אמנם לפימש"כ שם דגם עם ראובן לא נולדה תאומה ולכן קראה שמו ראובן