בנין דוד א קסז

ובשומ"ת ח"ג סי' כ"ב ולא כהגר"א ז"ל] ע"כ הלילה הולך אחר היום וכ"כ עשו הבכור ולא יעקב כנ"ל ע"ש היטב. והנה איתא בנח"ק בשם רבינו אפרים ז"ל דלאה ורחל היו תאומות כיעקב ועשו ולאה היתה בכורה ללידה ומאוחרת ליצירה ורחל היתה קודם ליצירה ומאוחרת ללידה ע"ש. א"כ אי אזלינן בתר לידה היתה לאה הבכורה ורחל הקטנה אבל אי אזלינן בתר היצירה היתה רחל הגדולה ולאה הקטנה. ולפי כל הנ"ל יהי' מובן המקרא הנ"ל ויאהב יעקב את רחל ויאמר אעבדך שבע שנים ברחל בתך הקטנה ופרש"י כל הסימנים הללו למה לפי שהי' יודע בו שהוא רמאי אמר לו אעבדך ברחל ושמא תאמר רחל אחרת מן השוק ת"ל בתך ושמא תאמר אחליף ללאה שמה ואקרא שמה רחל ת"ל הקטנה. דלכאורה יש להקשות מה פעל יאע"ה בזה שאמר בתך הקטנה הלא לבן יכול לרמות להחליף את לאה לשם רחל ויאמר דהיא הקטנה דכיון שנולדה מקודם לרחל א"כ היתה ליצירה מאוחרת ויאמר דאזלינן בתר יצירה ולא בתר הלידה ולזה התחכם יעקב אבינו לגלות לו דהדין הוא דאזלינן בתר הלידה א"כ לא יהי' יכול לרמות להחליף שם לאה לרחל דהא היא הגדולה ולא הקטנה. ולז"א אמר לו יעקב אבינו אעבדך שבע שנים ברחל והטעם של השבע שנים הוא כמבואר לעיל דשכר עבודה היא בעד מעשה ידי' דבשבת לא יעשה מלאכה דצריך לשמור את השבת ולא יהי' בכלל ב"נ ששבת דיכול לעשות המלאכה במוצ"ש דהלילה הולכות אחר היום כדברי הפני"פ. א"כ אי אמרינן דהלילה הולכות אחר היום עכצ"ל דאזלינן בתר הלידה ולא בתר היצירה א"כ לאה היא הגדולה ורחל היא הקטנה כנ"ל ולכן שפיר אמר לו בעד רחל בתך הקטנה שלא לרמות אותו. ודו"ק וב"ה הוא דבר נחמד: כט) עיל"פ עפי"ד האו"ת הנ"ל דלכן אמר אעבדך שבע שנים דבשבת ישבות מעבודה כנ"ל ועפי"ד הפני"פ דיעשה מלאכה ביום הששי ובמוצ"ש דהלילה הולך אחר היום כנ"ל. והכה מבואר במגלה עמוקות מקדוש ז' ז"ל עה"פ על חומתיך הפקדתי שומרים יומם ולילה אלו ד' אותיות של השם יהו"ה דביום משמש השם י"ה ובלילה השם ו"ה והשם י"ה קודם להשם ו"ה דהיום קודם ללילה דהלילה הולך אחר היום ע"ש. ואיתה בעשרה מאמרות שיעקב הוצרך ליקח ב' אחיות רחל מקודם ואח"כ לאה שהי' עליו לתקן במה שהפריד אדה"ר השם הוי"ה ב"ה וב"ש וע"י רחל יתקן השם י"ה וע"י לאה השם ו"ה כסדר השם י"ה ו"ה. ולא ליקח את לאה קודם לרחל לתקן מקודם השם ו"ה ואח"כ י"ה שלא כסדר השם ע"ש. וזש"א ואעבדך שבע שנים דאשבות בשבת והמלאכה אעשה במוצ"ש דהלילה הולך אחר היום כנ"ל. א"כ השם הוי"ה ב"ה וב"ש השם י"ה המשמש ביום קודם לשם ו"ה המשמש בלילה ע"כ צריך לי ליקח מקודם את רחל ואח"כ את לאה ולא להיפך. וזהו ברחל בתך הקטנה וברש"י שלא יחליף את לאה ברחל. היינו ליתן מקודם את לאה ואח"כ את רחל כי צריך לי לתקן השם כסדר. והבן ונכון בס"ד. ל) ויהי בבקר והנה היא לאה במדרש דא"ל יעקב ללאה רחייתא בת רמאה לאו בלילה הוה קרינא רחל ואת ענית לי א"ל לא כך הוה צוח לך אביך עשו ואת ענית לי'. ונ"ל דהנה בשפ"א הובא בי"מ לכ"ק מוחז"ל הקשה על הא דפרש"י דכהו עיני יצחק כדי שיבא יעקב ויטול הברכות. הלא הי' טוב יותר שעיניו לנוכח יביטו בצדקת יעקב וברשעת עשו ויברכהו ברצון. וכ' לת' דא"כ לא הי' משטמה מעשו אל יעקב ולא הי' בורח אל לבן ואף אם הי' נושא את רחל כמו שהי' העולם אומרים הקטנה לקטן מ"מ הי' שולח אחרי' כמו ששלח יצחק אחר רבקה א"כ לא הי' נושא רק את רחל ולא את לאה דנשואי לאה הי' במרמה מלבן ולא יתכן רק בבית לבן וכבר העתירה לאה ברחמים וזכתה ליפול בגורלו של יעקב. ע"כ כהו עיני יצחק ועי"ז נצמח שנפלה לאה בגורלו של יעקב עכ"ד. וזש"א במדרש דא"ל יעקב ללאה רמייתא בת רמאה על שרימתה אותו. וע"ז אמרה לו לא כך הוה צוח לך אביך עשו ואת ענית לי' דמוכח מזה דבאו לך הברכות ברמי' ע"י שכהו עיני אביך למען אעלה בגורלך ע"י ערמה כנ"ל. והבן: לא) ויאמר לבן לא יעשה כן במקומנו לתת הצעירה לפני הבכירה ותיבת במקומנו צ"ב ונ"ל דנודע ד' הרמב"ן ז"ל דהאבות שמרו את התורה בא"י ולא בחו"ל. א"כ בא"י לא הי' יעקב אבינו יכול ליקח רק רחל או לאה דלא יעבור באיסור ב' אחיות אבל בחו"ל הי' יכול ליקח רחל ולאה. לכן אם היו בא"י ויעקב מוכרח ליקח רק רחל או לאה וחפץ רק ברחל אין מקום לומר שלא לתת הצעירה לפני הבכירה להמתין עד שתשא הבכירה לאדם אחר לעכבו מלקיים מצות פו"ר. לא כן שהיו בחו"ל א"כ יכול ליקח שתיהן ע"כ אין מקום לתת הצעירה לפני הבכירה. וזש"א לא יעשה כן במקומנו רצ"ל בחו"ל שיכולים ליקח שתיהן לתת הצעירה לפני הבכירה: לב) ויתן לו את רחל בתו לו לאשה ויתן לבן לרחל בתו את בלהה שפחתו לה לשפחה ומדקדקים תיבות לה לשפחה לכאורה כמיותר. וכ"ל דנודע דלבן רצה שלא יהי' בנים לרחל עקרת הבית דאין זרעו של עשו נופלים רק ביד זרעה של רחל. וידע לבן