בנין דוד א קסב

השמים ביהמ"ק דלמעלה באתה ג"כ ללוז לעמוד כנגד ביהמ"ק דלמטה ודפח"ח. א"כ לפי"ז כשמע דגם הצדיקים דלמטה גדולים ממלה"ש דלמעלה כמו שביהמ"ק דלמטה גדולה מביהמ"ק דלמעלה א"כ אא"ל כדברי הנח"י הנ"ל דלכן כעשו אבן אחת להורות דמלה"ש גדולים מצדיקים דהא צדיקים גדולים מהם ועכצ"ל דלכן נעשו אבן אחת שיהי' ראוי למצבה שלא יהי' חשש כעבד. וזש"א ויאמר מה נורא המקום הזה אין זה כי אם בית אלקים וזה שער השמים א"כ נשמע דביהמ"ק דלמטה גדולה משלמעלה וה"ה דצדיקים גדולים תתלה"ש א"כ עכצ"ל דלכן נעשו אבן אחת שיהי' ראוי למצבה. ולכן ויקח את האבן וכו' וישם אותה מצבה. והבן ונכון בס"ד: יב) ונתן לי לחם לאכול ובגד ללבוש. ונ"ל עפי"מ שאמר לי הה"ק מ' יהושיע ז"ל מטאמאשוב ששמע מפיו הק' של הגה"ק ממאגלניצא ז"ל לפ' בדרך צחות הפ' בזמר איש חסיד יזכר לך עתה אתמול אשר דברת כי הי' חסיד ועני שלא הי' לו לחמים לצרכי שבת ע"כ לקח בערב שבת את הבגדי חול שלו ונתנם למשכן ולוה עליהם את הצרכי שבת כי הלא הקב"ה אמר לוי עלי ואני פורע וכשבא מוצאי שבת והי' צריך לו הבגדי חול ולא הי' לו מעות לפדותם אמר להקב"ה רבש"ע יזכר לך עתה את אתמול אשר דברת ר"ל בערב שבת אמרת לוי עלי ואני פורע ע"כ ראה שיהי' לי מעות לפרוע לפדות הבגדים ודפח"ח. וזש"א ונתן לי לחם לאכול ובגד ללבוש שיהי' לי הבגד ללבוש ולא ליתן הבגד למשכן שיהי' לי לחם לאכול: יג) ושבתי בשלום וכו' וכל אשר תתן עשר אעשרנו לך וברש"י בשלו' שלום מן החטא ובכתובות [נ' ע"א] אחז"ל המבזבז לצדקה אל יבזבז יותר מחומש דכ' וכל אשר תתן לי עשר אעשרנו לך ר"ל שני עשרונים והוי להו חומש. וכ"ל עפיד"א באגרא דפרקא ז"ל אות קפ"ז דהא דאמרינן אל יבזבז יותר מחומש היינו אם לא חטא אבל אם חטא דכ' חטאך בצדקה פרוק יכול לבזבז כל אשר לו. וזש"א ושבתי בשלום שלום מן החטא ואז וכל אשר תתן לי עשר אעשרנו לך ליתן רק חומש ולא כל אשר לי: יד) ולפי"ז יל"פ הפ' פ' תשא ונתנו איש כופר נפשו לד' וכו' העשיר לא ירבה והנגינה מונח רביעי. וראיתי בשם הגר"א ז"ל דהרמז דאחז"ל המבזבז אל יבזבז יותר מחומש רק ישאר אצל הבעלים ד' חלקים וזה מוכח רביעי להניח ד' חלקים ויבזבז חלק חמישי ודפח"ח. וזש"א ונתנו איש כופר נפשו כי לאחר שיהי' לו כפרה ויהי' נקי מן החטא אז העשיר לא ירבה שאל יבזבז יותר מחומש. אבל אם אינו נקי מן החטא כל אשר לו יכול ליתן בעד נפשו: טו) מסורה ושבתי בשלום ושבתי בבית ד' לאורך ימים ונ"ל דכ' בפ' שופטים והי' כשבתו על כסא ממלכתו וכתב לו את משכה התורה וכו' וקרא בו כל ימי חייו. הכוונה דכאשר מקבלים את הרב לישב על כסא ממלכתו מעטרים אותו בכבוד ויושב בשלום אכן אחרי זמן נתהווה מחלוקת ודין גרמא שיש להרב ביטל תורה כמו שאמר המחהש"ק ז"ל לפ' הפ' אי לך ארץ שמלכך נער ושריך בבוקר יאכלו ר"ל שאם זכית למלך נער שיהי' ראוי לאנשי דורו להנות ממנו אך שריך שסביביו בבקר שלו וימי נערותו יאכלוהו שעי"ז יש לו ביטול תורה ולא יזכו אנשי דורו להנות ממנו ודפח"ח. וזש"א והי' כשבתו על כסא ממלכתו אם יושב בשלום ושלוה כמו עת אשר ישב על כסא ממלכתו אז וכתב לו את משנה התורה וכו' וקרא בו כל ימי חייו ללמוד בהתמדה וזש"א ושבתי בשלום שאזכה לישב בשלום ואז ושבתי בבית ד' לאורך ימים שאשב בד' אמות של הקב"ה כל ימי חיי: טז) עי"ל עפי"מ שראיתי לפ' הפ' הנ"ל והי' כשבתו על כסא ממלכתו וכו' וכתב לו את משנה התורה וקרא בו כל ימי חייו ר"ל דאז יהי' המנהיג בכבוד כמו בעת אשר ישב על כסא ממלכתו כאשר יראו העם שכתב לו את משנה התורה וקרא בו כל ימי חייו. וזש"א ושבתי בבית ד' לאורך ימים שאלמוד בהתמדה אז ושבתי בשלום אהי' יכול לישב בשלו' ובשלוה: יז) וכל אשר תתן לי עשר אעשרנו לך. ונ"ל עפ"י מד"א באו"ח סי' תרנ"ו בהג"ה בשם הראב"ד ורשב"א ז"ל דעל קיום מצות עשה ג"כ אל יבזבז יותר מחומש מהונו אבל על ל"ת יתן כל ממונו קודם שיעבור [ועי' ברמ"א וי"ד סי' רל"ב סי"ב ובטו"ז] והנה אחז"ל כתובות [נ' ע"א] המבזבז אל יבזבז יותר מחומש דכ' עשר אעשרנו לך ר"ל שני עשרונים והוו להו חומש ע"ש. ולזה בקש יאע"ה וכל אשר תתן לי עשר אעשרנו לך שאתן חומש שלא אצטרך ליתן כל הוכי שלא לעבור על ל"ת: יח) וכל אשר תתן לי עשר אעשרנו לך. וכ' בנחלת יעקב לפ' ששני דברים הם שהקב"ה מזכה לאדם אחד דרך כס ואחד דרך ברכה והחילוק הוא ביניהם בשני אופנים מה שהקב"ה נותן דרך כס פטור ממעשר אבל מנכין אותו מזכיותיו. ומה שהקב"ה נותן דדך ברכה חייב במעשר ואין מנכין אותו מזכיותיו ולזה ביקש יאע"ה ואמר וכל אשר תתן לי עשר אעשרנו לך שתתן לי דרך ברכה אע"ג שאהי' חייב במעשר