בנין דוד א קסא

התורה. ותירצו א) שהי' לו קודם מתן תורה דין ב"כ ב"נ לא נאסר ב' אחיות עי' מזה בפר"ד. ב) בתשובת הרדב"ז ח"ב סי' תרצ"ו כ' לתרץ דליעקב הותר לו ליקח ב' אחיות וז"ל לא הכל ראוים ב' אחיות כיעקב לפי שצורתו חקוקה בכסא הכבוד וטעם הערוה כדי שלא להשתמש בשרביטו של מלך ונחלת יעקב כחלה בלי חצרים ומשתמש בב' אחיות רחל ולאה עכ"ל ע"ש והכה מבואר בירושלמי נזיר פ"ט ה"א ובילקוט מטות דס"ל לר' יוסי מדכ' אל ראשי המטות לבנ"י לאמר איש כי ידור נדר או השבע שבועה לא יחל דברו ישראל בבל יחל ואין בן נח בבל יחל ע"ש ובמל"מ ה' מנכים והנה הגה"ק ר"ש מאוסטרפאלי ז"ל כ' לפ' הפ' אכן יש ד' במקום הזה ואנכי לא ידעתי דנודע שחקוקה בנסא הכבוד צורת ארי' כרוב כשר יעקב אבל יעקב אבינו לא ידע מקורם שצורתו ג"כ חקוקה בכה"כ עד שראה כעת. וזש"א אכ"ן ארי' כרוב נשר יש במקום הזה אולם אנכ"י ארי' כרוב כשר יעקב זה לא ידעתי עד כה ודפח"ח. ולפי"ז מובן ההמשך ויאמר אכן יש ד' במקום הזה ואנכי לא ידעתי וידר יעקב כדר דעד עתה לא הי' יעקב נדר שום נדר יען כי סבר שדינו נבן נח ע"י שידע שזויגו ב' אחיות ואצל בן כח לא שייך נדר כהירושלמי הנ"ל. אבל אחר שראה שצורתו חקוקה בכסה"כ א"כ י"ל דבאמת יש לו דין ישראל ואפ"ה מותר בב' אחיות כדברי הרדב"ז הנ"ל לכן וידר יעקב נדר דבישראל חל הנדר. והבן והוא דבר נכון בס"ד. י) עי"ל ההמשך ויאמר אכן וכו' וידר יעקב כדר לאמר אם יהי' אלקים עמדי ושמרני וכו' והאבן וכו' וכל אשר תתן לי עשר אעשרנו לך דמבואר במדרש דהתנה יאע"ה תנאי עם הקב"ה ע"כ אמר אם יהי' א' עמדי וכו' אז והאבן הזאת וכו' וכל אשר תתן לי עשר אעשרנו לך ע"ש. והנה הראשונים הקשו איך מועיל תנאי בנדר הא א"א לקיים ע"י שליח עי' תוס' נזיר [יא ע"א] וברמב"ן ב"ב קכ"ו ובנובי"ק יו"ד סי' ס"ז ונובי"ת יו"ד סי' קמ"ז ע"ש. ובת' בשמים ראש סי' ר"ד כ' לת' בשם הרא"ש דנהי דלא אפשר לקיים עי"ש מ"מ הוי כנדר ופתחו עמו ועל דעת זה לא נדר ע"כ נתבטל הנדר לגמרי אם לא נתקיים התנאי ע"ש. ולפי"ז כ' בהגהות מהר"ץ חיות גיטין [לה ע"ב] דבנזירות שמשון כיון שאין לו הפרה א"כ ל"ש לומר דהוי כנדר ופתחו עמו שוב אינו מועיל תנאי ואמרינן דהתנאי בטל והנזירות קיים ע"ש. והנה מבואר בירושלמי הנ"ל באות הקדום דס"ל לר' יוסי דבישראל מועיל שאלה על הנדר אבל בב"נ לא מהני שאלה כלל דס"ל הא דכ' לא יחל דברו אבל אחרים מוחלין לו זהו בישראל ולא בב"כ ע"ש. א"כ לפי"ז שוב לא מהני אצל ב"נ נדר על תנאי כקו' הנ"ל דלא הוי אפשר לקיים ע"י שליח דאי"ל דהוי כדר ופתחו עמו דהא בב"נ לא מהני שאלה ומבואר באות הקדום דהא דהותר ליעקב ב' אחיות י"ל דהי' לו דין ב"מנ או דנימא דיש לו דין ישראל והותר כיון שצורתו חקוקה תחת כסה"כ וזש"א ויאמר אכ"ן יש ד' במקום הזה ואנכ"י לא ידעתי היינו דידע דצורת ארי כרוב כשר חקוקה בכסה"כ אבל אנכ"י ארי' כרוב כשר יעקב שגם צורתו חקוקה לא ידע עד כה א"כ כיון דנתודע לו מזה שוב י"ל דיש לו דין ישראל א"כ מהני שאלה בנדר ושוב מועיל התנאי דהוי כנדר ופתחו עמו לכן וידר יעקב כדר לאמר אם יהי' אלקים עמדי וכו' והאבן וכו' וכל אשר תתן לי עשר אעשרנו לך דתנאי התנה אם יהי' אלקים עמדי כנ"ל דמועיל התנאי. דעד כה לא הי' יכול להתנות תנאי בנדר דסבר דאין התנאי מועיל. והבן וב"ה הוא דבר נכון: יא) ויאמר מה נורא המקום הזה אין זה כי אם בית אלקים וזה שער השמים וכו' ויקח את האבן וכו' וישם אותה מצבה. ונ"ל דאחז"ל דמכל האבנים נעשה אבן אחת ואיתא ב' טעמים על זה א) בנחלת יעקב להורות דמלה"ש דנבראו קודם גדולים מצדיקים דנבראו אח"כ אע"ג דבמחשבה נבראו קודם דלא אזלינן בתר מחשבה אלא בתר מעשה ולכן נעשו מכל האבנים אבן אחת שיניח צדיק ראשו על כולם דאי הי' אזלינן בתר מחשבה הי' די תחשבם לטובה שרצו שיניח צדיק ראשו עליהם ולא הי' מהצורך שיהי' נעשה מכולם אבן אחת ע"ש. ב) דלכן נעשו אבן אחת שיהי' ראוי למצבה שלא יהי' חשש נעבד וכיון שנעשו אבן אחת הוי שינוי כנ"ל באות ג' והכה בנח"י מבואר דאם מלה"ש דלמעלה גדולים מצדיקים דלמטה כ"כ ביהמ"ק דלמעלה גדול מביהמ"ק דלמטה ע"ש. והנה בתפ"י כ' לפ' הפ' הנ"ל ויאמר מה כורא וכו' דידיע דביהמ"ק דלמטה מכוון כנגד ביהמ"ק דלמעלה זה שער השמים ויש כאן ב' בחינות. א' דביהמ"ק דלמעלה גדולה מביהמ"ק דלמטה. ב' י"ל דביהמ"ק דלמטה גדולה מביהמ"ק דלמעלה דחיבותו של הקב"ה לשכון בתחתונים. ויעקב הי' מסתפק בזה אבל כאשר ראה שנעקר הר המורי' הוא ביהמ"ק דלמטה ובא ללוז אז נעקר ג"כ שער השמים ביהמ"ק דלמעלה להיות פתוח למולו נתוודע לו דביהמ"ק דלמטה גדולה מביהמ"ק דלמעלה ולכן נגררת ביהמ"ק דלמעלה אחר ביהמ"ק דלמטה. ולזה אמר מה נורא המקום הזה אין זה כי אם בית אלקים שביהמ"ק דלמטה היא עיקר בית אלקים לשכון בתחתונים והראי' וזה שער השמים ששער