בנין דוד א קנד

שהוא רק ברכה מהשי"ת ולא ע"י עוצם כחו וגם שלא מגיע לו הברכה מצד הדין אלא מצד ד' שהוא מדה"ר: סז) ויהי כי זקן יצחק ותכהין עיניו מראות ויקרא את עשו בנו הגדול ובמד' בכו הבכור ונ"ל עפימד"א בגליא רזא דבשעה שאמר הקב"ה אל תשלח ידך אל הנער קיטרג השטן שיקיים הקב"ה הגזירה שימות יצחק וכוונת השטן הי' שלא יולד יעקב ממנו ופייס הקב"ה את השטן שגם לו יהי' חלק בזרע יצחק שלא יולד יעקב עד שיולד עשו מקודם ובזה נתפייס אבל איתא בקדמונים דלא נולד עשו לפייס השטן ועל קטרוגו שיקיים הקב"ה הגזירה שימות יצחק נתקיים בזה דכהו עיניו וסומא חשוב כמת. והנה הטעם דהבכור הוא החשוב שבבניו ליטל פי שנים יען כי נולד בראשונה וכ"ז בעלמא אבל בעשו ויעקב לא שייך לומר דעשו הוא הבכור דנולד ראשון והיא החשוב דהא הוא לא נולד אלא לפייס השטן שישאר יצחק בחיים שיוליד את יעקב א"כ העיקר הי' שיולד יעקב א"כ יעקב הוא הבכור בן החשוב ולא עשו וכ"ז לדברי הגליא רזא הנ"ל. אבל לפי"ד הקדמונים הנ"ל דעשו לא כולד לפייס השטן ועל קטרוגו שיקיים הקב"ה הגזירה כעשה יצחק סומא שיהי' חשוב כמת א"כ שפיר י"ל דעשו הוא הבכור דנולד ראשון וזש"א ויהי כי זקן יצחק ותכהין עיניו מראות א"כ אא"ל כדברי הגליא רזא דנולד עשו לפייס השטן דא"כ למה כהו עיניו ומדכהו עיניו ע"כ דבזה נתקיים הגזירה דסומא תשוב כמת כנ"ל. לכן ויקרא את עשו בנו הגדול בנו הבכור. דנשמע מדכהו עיניו שעשו הוא הבכור מדנולד ראשון דלא נולד לפייס השטן. והבן והוא דבר נכון בס"ד: סח) ולפי"ד הג"ר הנ"ל יל"פ הפ' [מלאכי א'] אהבתי אתכם אמר ד' ואמרתם במה אהבתנו הלא אח עשו ליעקב נאם ד'. דהנה כבר תמהו הראשונים איך יתכן שיצאו ב' אחים אחד צדיק הוא יאע"ה והשני הוא עשו הרשע מאבות הקדושים כמו יצחק ורבקה. אמנם לפי"ד הג"ר הנ"ל דעשו כולד לפייס השטן כדי שיצא יעקב וכלל ישראל מיצחק לכן שפיר הי' השני אחים אחד צדיק ואחד רשע כי למען גודל אהבתו של השי"ת ליעקב פייס את השטן עם עשו כדי שיולד יעקב. וזש"א אהבתי אתכם אמר ד' ואמרתם במה אהבתנו ר"ל במה ניכר אהבת השי"ת אלינו. ע"ז אמר הלא אח עשו ליעקב נאום ד' מזה שעשו הוא אח ליעקב ניכר אהבת השי"ת אלינו כי מען שיולד יעקב נולד ג"כ עשו הרשע כנ"ל: סט) עיל"פ ויהי כי זקן יצחק ותכהין עיניו מראות ויקרא את עשו בנו הגדול. דהנה אחז"ל עה"פ אחור וקדם צרתני אחור לכל היצירה שאדם נברא ביום השישי וקדם לכל היצירה אפילו ממלה"ש דנבראו ביום ב' דגדולים צדיקים ממלה"ש ועוד איתא במדרש אחור זה עוה"ז וקדם זה עוה"ב ובלקט יוסף ערך שכר כ' וז"ל ר"ל שיש לצדיק ב' עולמות עוה"ז ועוה"ב דאיכא שכר מצוה גם בה"ע עכ"ל ואיתא במדרש דלכן נקרא עשו גדול שמונה לחמה מאור הגדול ויעקב נקרא קטן שמונה ללבנה מאור הקטן. ואיתא במדרש הטעם שעשו מונה לחמה דכמו שהחמה אינה מושלת רק ביום כ"כ עשו אין לו אלא עוה"ז אבל יעקב מונה ללבנה שמושלת ביום ובלילה דיש לו עוה"ב ועוה"ז דשכר מצוה בה"ע איכא עי' מזה בלק"י הנ"ל. ואיתא במדרש דבשעת העקידה ראה יצחק אבינו פני השכינה הקדושה וכ' זקיני הגאון העיר דוד ז"ל דמוכח מזה דגדולים צדיקים ממלה"ש שהמה אינם יכולים לראות פכה"ש. אמנם לפי"מ דאיתא במדרש דלכן נענש יצחק שכהו עיניו משום שהביט בפכה"ש ע"ש. א"כ לא כשמע כלל דצדיקים גדולים ממלה"ש דהא גם להצדיק אסור לראות פכה"ש. ולפי"ז מובן המקרא קודש ויהי כי זקן יצחק ותכהין עיניו מראות על שהציץ בפנה"ש א"כ אמרינן דצדיקים אינם גדולים ממלה"ש ושוב אא"ל דאחור וקדם צרתני לומר דצדיקים גדולים ממלה"ש ועכצ"ל דאחור וקדם וכו' אתי לומר דיש לצדיקים עוה"ז ועוה"ב ולכן נקרא עשו הגדול שמונה לחמה ויעקב נקרא קטן שמונה ללבנה כנ"ל. ע"כ ויקרא את עשו בכו הגדול. יען שמונה לחמה כנ"ל. והבן כי נכון הוא בס"ד: ע) עיל"פ ויהי כי זקן יצחק ותכהין עיניו מראות ויקרא את עשו וכו' בעבור תברכך נפשי עפי"ד הנ"ל דנשמע מזה דכהו עיניו יצחק דשכר מצוה בה"ע איכא מקרא דאחור וקדם צרתני. דאא"ל דקרא אתא דצדיקים גדולים תתל"הש דתלה"ש אינם רואים פני השכינה ויצחק ראה פני השכינה בשעת העקידה דהא עי"ז נענש דכהו עיניו כנ"ל, והכה המפורשים כ' דלכן רצה יצחק אבינו לברך בברכת עוה"ז את עשו ולא את יעקב. דחשב שבלא"ה יהי' ליעקב עוה"ז בשכר מצותיו דסבר דשכר מצוה בה"ע איכא, וזש"א ויהי כי זקן יצחק ותכהין עיניו מראות על שהציץ בשכינה ונשמע דצדיקים אינם גדולים ממלה"ש א"כ כשמע מקרא דאחור וקדם וכו' דשכר מצוה בה"ע איכא כנ"ל. לכן ויקרא את עשו וכו' בעבור תברכך נפשי. כי ליעקב אין מהצורך לברך בברכת עוה"ז כי יהי' לו עוה"ז בשכר מצותיו. וקצרתי והבן: עא) עיל"פ ויהי כי זקן יצחק ותכהין עיניו מראות ויקרא את עשו בנו הגדול ויאמר אליו