בנין דוד א קמט

דאתן הוי כמו ונתתי א"כ זכה יעקב אבינו בהארץ וכופל שפיר לשון כחלת יעקב. והבן: נב) עיל"פ עפי"ד כ"ק מוחז"ל ברב טוב שכ' לת' קו' כ"ק זקיני מוחז"ל הנ"ל. דדוקא בדבורו של אדם לא הוי אתן כמו ונתתי דאפשר לא יתן אבל אצל השי"ת דמאמרו לטובה לית בי' חזרה הוי אתן כמו ונתתי ע"ש. וזש"א והאכלתיך כחלת יעקב אביך ולכאורה איך כופל לשון ירושה הא יעקב אבינו לא זכה בהארץ דלא אמר הקב"ה ונתתי רק אתן כנ"ל ולז"א כי פי ד' דבר והוה אתן כמו ונתתי: נג) כי לך ולזרעך אתן את כל הארצות האל והקמותי את השבועה אשר נשבעתי לאברהם וכו' עקב אשר שמע אברהם בקולי וישמר משמרתי מצותי חקותי ותורותי. ונ"ל דהקדמונים הקשו הא כשבע הקב"ה לאאע"ה לתת לזרעו את א"י וזכה ג"כ ישמעאל חלק בהארץ ואיך אמר הקב"ה ליאע"ה כי לך ולזרעך אתן את כל הארצות האל והקמותי את השבועה אשר נשבעתי לאברהם הא אין מעבירין כחלה אפילו מברא בישא לברא טבא. ובצפ"ע כ' לת' דישמעאל כולד קודם שנתגייר אברהם א"כ אח"כ כשנתגייר הי' כקטן שנולד ולא הוי ישמעאל בנו כלל כדין הי' לו בנים בגיותו ונתגייר דאין להם דין בנים ע"ש. והנה בנזה"ק כ' דלמד"א בן מ"ח שנים הכיר אברהם את בוראו שפיר הי' לאברהם דין גר שנתגייר אבל למד"א בן ג' שנים הניר את בוראו לא הי' לו דין גר כלל דהא מעודו הכיר את בוראו ע"ש. והנה איתא במדרש עה"פ עקב וכו' ר"י ור"ח אמרי בן מ"ח שנים הכיר אברהם את בוראו וכ' רש"י ז"ל וז"ל בן מ"ח שנה הכיר אברהם את בוראו צא וחשוב אותיות פסוק עקב אתה מוצא ח"ה הוסיף עליהם ג' הברית מצותי חוקותי ותורותי הרי מ"ח עכ"ל. וזש"א כי לך ולזרעך אתן את כל הארצות האל והקמותי את השבועה אשר נשבעתי לאברהם אביך ר"ל כי לך ולזרעך אתן ולא לישמעאל ובניו דאין לישמעאל דין בנו של אברהם כיון דנתגייר וכקטן שנולד דמי דבן מ"ח שנים הכיר את בוראו והי' לו דין גר ולראי' דבן מ"ח שנה הכיר את בוראו לז"א עקב אשר שמע אברהם בקולי וישמר משמרתי מצותי חקותי ותורותי צא וחשוב אותיות פסוק זה אתה מוצא מ"ה הוסיף עליהם ג' הברית מצותי חקותי ותורותי הרי מ"ה א"כ כשמע דבן מ"ח שנה הכיר את בוראו כפרש"י ז"ל כנ"ל. לכן שפיר אין מגיע א"י רק ליצחק ובניו והבן ונכון בס"ד: נ"ד) עי"ל עפי"ד הנ"ל דלכן אין לישמעאל וזרעו חלק בא"י דאאע"ה גייר א"ע וכקטן שנולד דמי ע"כ אין ישמעאל בכלל זרעו. והנה ז' המהרש"א ז"ל יומא [כח ע"ב] הקשה איך נשא אאע"ה את שרה שהיתה אחותו מאב שהוא ערוה הא כ' עקב אשר שמע אברהם בקולי שקיים כל התורה ותי' דנתגיירו וגר שנתגייר כקטן שנולד דמי ע"כ לא הי' איסור אחוה כלל ע"ש. וזש"א לך ולזרעך ולא לישמעאל וזרעו אתן את כל הארצות וכו' דאינם זרעם של אברהם דגר שנתגייר כקטן שנולד דמי כנ"ל. עקב אשר שמע אברהם בקולי שקיים כל התורה דשרה היתה מותרת לו כיון שנתגיירו וכקטן שנולד דמי כנ"ל: נה) עי"ל עפי"ד הנ"ל דלכן העביר הקב"ה כחלת א"י מישמעאל ובניו דאברהם גייר עצמו והי' כקטן שנולד ולא הי' ישמעאל בכו כלל והנה מבואר בנזה"ק פס"ד ס"ד דה"ט דאמרינן גר שנתגייר כקטן שנולד דמי דכיון דמקבל עליו לקיים כל תרי"ג מצות שהם רמ"ח מ"ע כנגד רמ"ת אבריו ושס"ה מל"ת שהם כלפי שס"ה גידיו כעשה כברי' חדשה. וכ"ז בגר צדק אבל בגר תושב שקיבל עליו לקיים ז' מצות ל"א דגר שנתגייר כקטן שנולד דמי דלא שייך לומר שנעשה כברי' חדשה דהא אינו מקיים המצות נגד רמ"ח אבריו ושס"ה גידיו ובימי אברהם לא נתגיירו רק לקיים ז' מצות להיות גר תושב זולת אאע"ה נתגייר לקיים כל התרי"ג מצות שנאמר עקב אשר שמע אברהם בקולי וכו' ואחז"ל שקיים אפילו מצות דרבנן ע"ש. וזש"א כי לך ולזרעך אתן את כל הארצות האל וכו' ולא לישמעאל ובניו דאינם זרע אברהם דגר שנתגייר כקטן שנולד דמי עקב אשר שמע אברהם בקולי וכו' שקיים כל התרי"ג מצות ולא רק ז' מצות ולכן הי' כקטן שנולד כנ"ל: נו) כי לך ולזרעך אתן את כל הארצות האל והקמותי את השבועה אשר נשבעתי לאברהם אביך וכו' עקב אשר שמע אברהם בקולי וישמור וכו' ותורותי וביומא [כ"ח ע"ב] אמר רבא קיים א"א אפילו ע"ת שנאמר ותורותי אחת תשב"כ ואחת תשבע"פ. ונ"ל דהקדמונים הקשו איך זכה א"א את א"י לזרעו הא הוי דבשלבל"ע ועי' בריב"ש סי' רכ"ח דאפילו בשבועה אינו חל הקנין אמנם לפימש"כ הקצה"ח סי' של"ב דבשכר פעולה קונה אף דבשלבל"ע א"כ שפיר קכה א"א בשכר פעולה דכ' עקב אשר שמע אברהם בקולי. אמנם יש להעיר הא שכר מצוה בה"ע ליכא והוה רק מלוה כש"כ בכזה"ק ומלוה אינו קונה אולם הדבר נכון לפימש"כ באמרי נועם מהגה"ק מדזיקוב ז"ל הא דאחז"ל דקיים א"א אפילו ע"ת דנודע אשר ג' אבות הם נגד ג' סעודות של שבת ואברהם הוא נגד סעודת לילה א"כ לא קיים אאע"ה רק סעודה ראשונה נמצא כשחל שבת אחר יו"ט והי' צריך להכין מיו"ט לשבת הי' יכול ליתן