בנין דוד א קמו

קודם מתן תורה הי' כל הבריאה כדבר שלבל"ע ודבר שאינו קבוע לכן גם דשלבל"ע בר קנין הוא. והכה המפורשים הקשו איך הי' מועיל התנאי שהתנה הקב"ה עם מעשה בראשית הא הוה תנאי שא"א לקיים ע"י שליח דמעשה בראשית א"א ע"י שליח דלא הי' עוד עם מי להתנות ] [עי' בראשית אות ה' דבר נחמד] ותירצו דהא מעשה בראשית הי' ע"י דיבור ובדיבור א"צ להיות משפטי התנאים. וזש"א וישבע לו א"כ כיון שנשבע עשו על תנאי כנ"ל עכצ"ל דסבר דבדיבור א"צ משפטי התנאים דאל"כ הא אפילו אם לא יתן לו יעקב הנזיד עדשים יהי' צריך לקיים השבועה. א"כ הי' מועיל התנאי שהתנה הקב"ה עם מעשה בראשית שאם לא יקבלו את התורה יחזיר העולם לתוהו ובוהו א"כ שפיר מהכי קודם מתן תורה קנין אף בדשלבל"ע וזש"א וימכור את בכורתו ליעקב דגם לפי דעתו של עשו הועיל המכירה דמועיל הקנין אף בדשלבל"ע והבן ונכון בס"ד: לט) ויבז עשו את הבכורה במדרש תה ביזה עמה אר"ל תחה"מ ביזה עמה ע"ש. ונ"ל עפי"ד הנחלת בנימן ערך עשו דלכן ביזה עשו הבכורה למכרה כדי שלא יפרע שני חלקים כי גם עליו הי' מוטל להיות בגלות לשלם השט"ח של אביהם דהוא ג"כ בכלל זרעך ע"ש ונודע דלכן לא היו בנ"י בגלות ת' שנים אלא רד"ו דגם עשו הוא בכלל זרעך וחל החצי גלות עליו או די"ל דעשו אינו בכלל זרעך אלא הגלות התחיל משנולד יצחק אע"ג דכ' בארץ לא להם גם א"י היא ארץ לא להם דאינה מוחזקת מאבותינו. והכה בסנהדרין [צ' ע"א] ילפינן תחה"מ מה"ת מדכ' אשר נשבעתי לאברהם וכו' לתת להם לכם לא כאמר אלא להם מכאן לתחה"מ מה"ת ע"ש. וכתבו המפורשים דס"ל להש"ס דא"י אינה מוחזקת מאבותינו דאל"כ לא כשמע תחה"מ דהא שפיר כ' להם שהי' שלהם. ולפי"ז מובן המדרש הנ"ל מה ביזה עמה אר"ל תחה"מ ביזה עמה. היינו מדמכר הבכורה שלא יטול ב' חלקים בגלות א"כ סבר דהוא בכלל זרעך א"כ שפיר לא היו בנ"י בגלות אלא רד"ו שנים דחצי גלות חל עליו. א"כ אין מהצורך לומר דהתחיל הגלות משנולד יצחק וא"י אינה מוחזקת דהא י"ל דלעולם מוחזקת מאבותינו ואפ"ה לא היו אלא רד"ו דחצי גלות חל על עשו. וע"כ הי' יכול עשו לסבור דא"י מוחזקת מאבותינו וא"כ לא נשמע תחה"מ נדכ' להם דהא הי' ארץ ישראל שלהם וזהו תחה"מ ביזה עמה לכפור בתחה"מ. והבן: מ) במדרש הגמון אחד שאל לחד מן אלין דבית סלוני מי תופס המלכות אחרינו הביא נייר וכתב עליו וידו אוחזת בעקב עשו. וכ"ל עפי"ד הרש"י ז"ל פ' בחקותי עה"פ וזכרתי את בריתי יעקוב בחמשה מקומות נכתב יעקוב מלא בוא"ו ואליהו חסר וא"ו דיעקב נטל אות וא"ו משמו של אליהו לערבון שיבא ויבשר גאולת בניו. וביאר דבריו באפ"ת ז"ל בהפטרה פ' בא עפי"ד הנחל שורק כי עשו הי' שמו עשוי על שם שהי' עשוי ונגמר בשערו כבן שנים הרבה ויעקב הי' ראוי להקרא עקב וגבר יעקב ונטל היו"ד מעשו וקבעה בשמו להקרא יעקב ובגאולה העתידה יקה יעקב גם אות וא"ו מעשו ויתנה בשמו ויהי' יעקוב תלא בוא"ו ומעשו ישאר ע"ש תרווד רקב וכלא הי'. לכן בעת שיבא אליהו לבשר שבא מלך המשיח דאז יקח יעקב האות וא"ו משם עשו ויהי' יעקוב מלא בוא"ו ע"כ יחזור הוא"ו שלקח מאליהו שיהי' אליהו ג"כ מלא בוא"ו ודפח"ח. והכה האוהב ישראל ז"ל כ' לפ' וידו אוחזת בעקב עשו דעיקר חיותו של עשו ע"י הוא"ו שבסוף שמו ובגאולה העתידה יהי' ידו של יעקב אוחזת בעקב עשו ר"ל בסוף תיבת עשו היינו ליטל ממנו הוא"ו שיהי' נשאר תיבת ע"ש ויעקב הי' מלא בוא"ו ע"ש דבה"ק. ולפי"ז מובן המדרש דשאל ההגמון מי תופס המלכות אחריני הביא נייר וכתב עליו וידו אוחזת בעקב עשו. ר"ל דיעקב אוחז בסוף תיבת עשו ויטל ממנו הוא"ו שיהי' כשאר ע"ש ויתנה בשמו שיהי' יעקוב מלא ויחזור הוא"ו לאליהו המבשר שבא מלך המשיח כנ"ל שיהי' מלך המשיח תופס המלוכה בבי"א: מא) עיל"פ עפי"ד הכו"א ז"ל לפ' הפ' וידו אוחזת בעקב עשו. דאוה"ע מתגברים ורוצים להרע לישראל ונראה שכמעט מוכן הדבר לבוא ח"ו אבל אז אוחז יעקב הצדיק בידו בסוף הדבר שלא יבוא. וזהו וידו אוחזת בעקב עשו ר"ל בסוף של מעשה עשו שלא יהי' יכול להרע ע"ש דבה"ק. וזש"א ששאל ההגמון מי תופס המלכות אחרינו ר"ל מי יודע אם לא יעמוד מלכות רשעה להרע לישראל. וע"ז השיב לו וידו אוחזת בעקב עשו שיעקב הצדיק אוחז בסוף מעשה עשו שלא יהי' יכול לגמור להרע ח"ו לכלל ישראל: מב) ויבז עשו את הבכורה וכו' אל תרד מצרימה ונ"ל עפי"ד המדרש ויבז וכו' שביזה תחה"מ והנה הקדמונים כ' דנלמד תחה"מ מיצחק שפרחה נשמתו בעקדה והוחזרה לו בתחה"מ. ובתפ"י כ' דלכן אמר הקב"ה אל תרד מצרימה יען שהי' אצלו תחה"מ ונזדכך כמו מלאך שלא יתגשם בטומאת מצרים דכל שהחומר זך ביותר מקבל פגם ביותר. וזש"א ויבז וכו' שביזה תחה"מ דנשמע תחה"מ מיצחק כנ"ל ולראי' מזה דאמר הקב"ה ליצחק אל תרד מצרימה כנ"ל: