בנין דוד א קמה

לד) ויאמר עשו אל יעקב הלעיטני נא מן האדום האדום הזה וכו' ויאמר יעקב מכרה כיום את בכורתך לי. ונ"ל דהנה בפני דוד מהחיד"א דל הביא בשם פסיקתא זוטרתא של רבינו טוביה ז"ל הא דאמר עשו הלעיטני נא תן האדום האדום הזה שביקש עשו מיאע"ה ליתן לו הרבה זהובים אדומים ע"ש ולכאורה יקשה הא יעקב ועשו חלקו בנחלת ב' ולחות א"כ הרי מן הדין ברכת עוה"ז לעשו ולמה הי' צריך לבקש האדומים. אמנם הדבר נכון דהא כבר הביא החיד"א בשם מהר"ש דמגיע עוה"ז ג"כ ליעקב דאחז"ל ב"מ [כ"א ע"ב] דהמציל מזוטו וכו' הרי אלו שלו והרי מבואר בנדרים [לב ע"א] דתנאי התנה הקב"ה עם מעשי בראשית שאם לא יקבלו ישראל את התורה יחזיר את העולם לתוהו ובוהו א"כ בנ"י המה כמצילים מזוטו של ים לכן שפיר מגיע לכו ברכת עוה"ז ע"ש. ולפי"ז שפיר הי' צריך עשו לבקש האדומים מיאע"ה דע"י קבלת התורה שיקבלו בניו מגיע לו ברכת עה"ז כנודע [עי' פ' בראשית אות ה' מזה]. והנה הראשונים הקשו איך קנה יאע"ה הבכירה הא הוה דשלבל"ע וכ' הריב"ש לת' דקודם מתן תורה הי' מועיל קנין גם בדשלבל"ע. והסביר הגאון מקוטנא ז"ל בישועות מלכו [עי' אות כ"ח] הדברים דהא אחז"ל דתנאי התנה הקב"ה עם מעשי בראשית אם יקבלו התורה מוטב ואם לאו יחזיר העולם לתוהו ובוהו א"כ קודם קבלת התורה כל הבריאה הי' עוד כדשלבל"ע ודבר שאינו קבוע דתלוי הכל בקבלת התורה לכן גם דשלבל"ע בר קנין הוא עכ"ד. וזש"א ויאמר עשו אל יעקב הלעיטני נא מן האדים האדום הזה שבקש מיאע"ה ליתן לו שאינו מגיע לו עפ"י דין דהוה כמציל מזוטו של ים דתנאי התנה הקב"ה עם מעשי בראשית דאם לא יקבלו את התורה יחזיר העולם לתוהו ובוהו. ע"כ אמר לו יעקב מכרה כיום את בכורתך לי דגם לדבריך מועיל הקנין אף דהוה דשלבל"ע דקודם מתן תורה מועיל קנין בדשלבל"ע כיון דתנאי התנה הקב"ה שאם לא יקבלו את התורה יחזיר העולם לתוהו ובוהו כנ"ל והבן והוא דבר נכון בס"ד. לה) עי"ל באופן הנ"ל עפי"ד המדרש ויזד יעקב נזיד וכו' ויאמר יעקב מכרה כיום את בכורתך לי א"ל מה טיבו של נזיד זה א"ל שמת אותו זקן א"ל א"כ לא מתן שכר ולא תחה"מ ע"ש. דהנה אחדל מדכ' ויהי ערב ויהי בוקר יום הששי ה"א יורה לימד דתנאי התנה הקב"ה עם מעשי בראשית אם מקבלים ישראל התורה מוטב ואם לאו אחזיר העולם לתוהו ובוהו. ועוד איתא לימוד אחר על הה"א יחידה דיש תחה"מ [עי' לקט יוסף ע' תה"מ אות א' מזה] וזש"א יעקב לעשו כיון שאין אתה מאמין בתה"מ א"כ עכצ"ל לדבריך שה"א יתירה אתיא דתנאי התנה הקב"ה שאם לא יקבלו התורה יחזיר העולם לתוהו ובוהו. הרי מועיל קנין גם בדשלבל"ע כנ"ל באות הקדום. לכן מכרה כיום את בכורתך לי דיועיל הקנין: לו) וישבע לו וכו' הראשונים הקשו איך מועיל קניית הבכורה הא הוה דשלבל"ע והביא הריב"ש סי' רכ"ח בשם הטור עה"ת בשם הרא"ש דשבועה מהני בדשלבל"ע ע"כ שפיר מועיל קנין הבכורה ע"ש ויש להקשות לפי"ד הירושלמי נזיר פ"ק מדכ' דבר אל בנ"י איש כי ידור כדר לד' או השבע שבועה לא יחל דברו ישראל בבל יחל ואין ב"נ בבל יחל. א"כ אי נימא דהי' להאבות וביתם דין ב"נ א"כ מה פעל יעקב עם השבועה ונ"ל עפי"ד האשל אברהם לפימש"כ הקצה"ח סי' של"ב סק"ו דבשכר פעולה קונה דשלבל"ע וכאן הוה שכר פעולה דאמר הלעיטני נא ואע"ג למד"א ישנה לשכירות מתחלה עד סוף הוה מלוה ומקיש האחרון ליכא שוה פרוטה כמבואר בקידושין [מז ע"ב] ומלוה אינה קונה חו"מ סי' ר"ד. מ"מ בב"נ דנהרג על פחות משוה פרוטה דחשוב אצלו ממון ה"ה דקונה בפחות מש"פ ע"כ שפיר קנה יעקב הבכורה ע"י הלעטה אחרונה אע"פ שאינה שוה פרוטה אי נימא דהי' להם דין ב"נ ודפח"ח. ולפי"ז מתורץ קו' הנ"ל דממנ"פ מגיע ליעקב הבכורה דאם נימא דיש להם דין ישראל א"כ מועיל השבועה. ואם כימא דיש להם דין ב"נ דאינו מועיל השבועה. א"כ מגיע ליעקב הבכורה מצד שכר פעולה אף דאינה שוה פרוטה דהא ב"כ קונה בפחות מש"פ. והבן ונכון בס"ד: לז) וישבע לו וימכור את בכורתו ליעקב. ונ"ל דהא השבועה הי' על תנאי שאמר עשו אם יתן לו יעקב הנזיד עדשים צריך לקיים השבועה ואם לא יתן לו א"צ לקיים השבועה. והראשונים הקשו איך מועיל תנאי בנדר ושבועה הא הוה תנאי שא"א לקיים ע"י שליח והתנאי בטל וכ' לתרץ דכל מה דבעי משפטי התנאים שיהי' דומה לתנאי דב"ג וב"ר דאל"כ לא אתי דיבור ומבטל מעשה אבל בנדר ושבועה דל"ה אלא דיבור מועיל התנאי אע"ג דא"א לקיים עי"ש עי' מזה ברמב"ן ב"ב פי"נ ורא"ש יבמות ק"ו ובפנ"י כתובות כ"ו וגיטין ע"ה וקידושין ס"א והפלאה כתובות ע"ד] ומבואר לעיל אות ל"ד דלכן הי' מועיל קניית הבכורה דקודם מתן תורה הי' מועיל קנין בדשלבל"ע כש"כ הריב"ש ז"ל והסביר בישועות מלכו הענין דהא אחז"ל דתנאי התנה הקב"ה עם מעשה בראשית דאם לא יקבלו את התורה יחזיר העולם לתוהו ובוהו א"כ