בנין דוד א קמד

הישר לר"ת בע"ז [ט' ע"א] ובתוס' ערכין [יב ע"ב] ע"ש. נמצא מכוון ממש דשלוה של יעקב מעת שהסכים לו המלאך על הברכות עד חורבן ביהמ"ק הי' אלף ומאה ושלשים ושנים שנים ושליש וזה כפי מה שמגיע לחלקו של יעקב שליש מימות העולם מאז עד ביאת בן דוד דהוא תרס"ז שנים ושליש וגם יום אחד שקנה מעשו שהוא תס"ה ועולה ביחד אלף ומאה ול"ב שנים ושליש עכ"ד הנפלאים. והכה כ"ז נכון אי נימא דיומו של השי"ת הוא תתק"ל שנים כימי חייו של אדה"ר אבל לפמד"א במדרש דשנותיו של אדה"ר הי' קצובים אלף שנים ונתן משנותיו לדהמע"ה שבעים שכה כי נולד דהמע"ה כפל לכן לא הי' חי אך תתק"ל שנים עי' לעיל בראשית אות ע"ח] ובאמת יומו של השי"ת הוא אלף שנים ע"ש. א"כ איכו מכוון חשבון הנ"ל דשלוה של יעקב מעת שהסכים לו המלאך על הברכות עד חורבן ביהמ"ק הי' אלף ומאה ושלשים ושנים שנים ושליש וזה כפי מה שהגיע לחלקו של יעקב שליש מימות העולם מאז עד ביאת בן דוד דהוא תרס"ז שנים ושליש וגם יום אחד שקנה מעשו שהוא תס"ה שנים ועולה ביחד אלף ומאה ול"ב שנים ושליש כנ"ל דהא היום שקנה מעשו הוא ת"ק שנים החצי מן אלף שנים דהא יומו של השי"ת עם הלילה הוא אלף שנים ויעקב שקנה רק היום הוא ת"ק שכים א"כ הי' צריך להיות ימי השלוה של יעקב אלף ומאה וששים ושבעה שנים ושליש ולא אלף ומאה ול"ב שנים ושליש. אמנם הדבר נכון לפי"ד הזוה"ק וישלח כי אברהם הי' שנותיו קצובים לו ק"פ שנים וחי רק קע"ה שנים יען כי דהמע"ה נולד נפל ע"כ נתן לו ה' שנים ויעקב נתן כ"ח שנים ויוסף ל"ז וחי דהמע"ה שבעים שנים ע"ש א"כ שפיר י"ל דיומו של השי"ת הוא תתק"ל שנים כימי חייו של אדה"ר והוא לא נתן לדהמע"ה השבעים שכה רק אברהם ויעקב ויוסף נותנו לו השבעים שכה כנ"ל ולכן לא חי אברהם רק קע"ה שנים ולא כשנים שהי' קצובים לו ק"פ שנים. ע"כ שפיר הי' ימי שלוה של יעקב אך אלף ומאה ול"ב שנים ושליש ולפי"ז מובן המדרש הנ"ל ויאמר יעקב מכרה כיום את בכורתך לי אותו היום נפטר אברהם אבינו. הכוונה דכיון שאותו יום נפטר אברהם אבינו א"כ לא חי רק קע"ה שנים ועכצ"ל דנתן לדהמע"ה ה' שנים א"כ לא נתן אדה"ר לדהמע"ה משנותיו. ונשמע מדחי אדה"ר תתק"ל שנים דיומו של השי"ת הוא תתק"ל שנים. ע"כ שפיר מכוון החשבון כי ע"י שקנה יעקב מעשו יום אחד הי' לו שלוה אלף ומאה ול"ב שנים ושליש כנ"ל. והבן וב"ה , הוא דבר נחמד: לא) עי"ל עפי"ד האו"ת באות י"ג על המדרש הנ"ל זבין לי חד יומא. דמכוון דמעת מכירת הבכורה נתבטל מלכות עשו תתק"ל שנים שהוא יומא של השי"ת ולזה אמר זבין לי חד יומו היינו יומו של השי"ת כמש"נ הפנ"י ע"ש חשבון נפלא. ולכאורה יקשה הא יומו של השי"ת הוא אלף שנים דשבעים שכה נתן אדה"ר לדהמע"ה. אמנם הדבר נכון לפי"ד הזוה"ק הנ"ל דאברהם נתן לדוד ה' שנים ויעקב נתן לו כ"ח שנים ויוסף ל"ז שנים ע"כ לא חי אאע"ה אך קע"ה שנים אף שהי' קצובים לו ק"פ שנים כנ"ל. א"כ שפיר י"ל דיומו של השי"ת הוא תתק"ל שנים. וזש"א המדרש אותו יום נפטר א"א א"כ לא חי אך קע"ה שנים דנתן ה' שנים לדהמע"ה א"כ שפיר י"ל דיומו של השי"ת הוא תתק"ל שנים. לכן שפיר אמר מכרה כיום בכורתך לי דנתבטל מלכות עשו תתק"ל שנים. והבן: לב) ויבא עשו מן השדה והוא עיף וכי' ויאמר יעקב מכרה כיום בכורתך לי ובמדרש ויבא עשו מן השדה שהרג את נמרוד וברש"י ויאמר יעקב מכרה כיום בכורתך לי אין רשע זה כדאי שיקריב להקב"ה ונ"ל עפי"ד היהודי הקדוש ז"ל שאמר לפ' הפ' ואתה עיף ויגע ולא ירא אלקים דאם יש לאדם עייפות לאחר שיגע עצמו בעשות מצוה הראי' שאינו ירא ד' שלא עשה לש"ש דאם הי' ירא ד' והי' עושה לש"ש לא הי' עיף אף שהי' מיגע עצמו בעשות המצוה עכדה"ק. והנה איתא בסה"ק דלכן הי' אוהב יצחק את עשו יען שהרג את נמרוד שיהי' תיקן עולם בזה וחשב שהרג את נמרוד לשם שמים ובאמת הרגו כי הי' רשע הורג נפשות וזש"א ויבא עשו מן השדה שהרג את נמרוד והוא עיף שהי' לו עייפות. לכן ויאמר יעקב מכרה כיום בכורתך לי וברש"י אין רשע זה כדאי שיקריב להקב"ה. כי בטח לא הרג את נמרוד לשם שמים אלא רשע הוא להרוג נפשות: לג) ויבא עשו מן השדה והוא עיף [ובמדרש שעיף מגניבות] וכו' ויאמר יעקב וכו' [יפרש אמר יעקב אין רשע זה כדאי שיקריב להקב"ה] ונ"ל עפמש"א הה"ק מהר"ם מפרעמישלאן ז"ל לפ' הפ' פ' משפטים ונקרב בעל הבית אל האלקים אם לא שלח ידו במלאכת רעהו ר"ל דאז יכול הבעל הבית הינו איש פשוט שאינו עוסק בתורה אלא במסחר ועבודת השדה לקרב עצמו להשי"ת. אם עכ"פ לא שלח ידו במלאכת רעהו ליקח ממון של אחרים עכדה"ק. וזש"א ויבא עשו מן השדה שהי' עוסק בשדה ולא בתורה ועכ"ז והיא עיף מגניבות ששלח ידו במלאכת רעהו לכן אמר יעקב אין רשע זה כדאי שיקריב להקב"ה ר"ל להתקרב להשי"ת: