בנין דוד א קמב

על הבכורה דתנינן עד שלא הוקם המשכן היו הבמות מותרות ועבודה בבכורות וכשהוקם המשכן נאסרו הבמות ועבודה בכהנים אמר יהי' רשע זה עומד ומקריב לפיכך נתן נפשו על הבכורה. ומקשים המפורשים למה הביא המדרש סיפא דמתניתין משהוקם המשכן עבודה בכהנים. ונ"ל דהראשונים הקשו מאי הי' מועיל קניית הבכורה הא הוה דשלבל"ע ובפי"פ וכ"ק מוחז"ל בי"מ כ' לת' דיש ב' מעלות בבכורה א' שמקודש לעשות העבודה ב' לענין ירושה פי שנים ולענין קדושת העבודה הוה דשבל"ע ולענין ירושה הוה דשלבל"ע והרי שיטת המרדכי היבא בחו"מ סי' ר"ט ס"ד היכא דהקנה דשלבל"ע עם דשבל"ע אמרינן מגו דחל על הדשבל"ע חל נמי על דשלב"ע ע"כ שפיר קנה יעקב הבכורה ע"ש אמנם יקשה להשיטות דאם קכה דשלבל"ע עם דבר שבל"ע אמרינן מגו דלא חל על דשלבל"ע אינו חל על דשבל"ע כמו קני את וחמור חו"מ סי' ר"י ס"ג א"כ שוב יקשה איך קנה יעקב את הבכורה אפילו לענין העבודה אע"ג דהוה דשבל"ע כיון דקנה ביחד עם הירושה דהוה דשלבל"ע. אמנם הדבר נכון לפי"מ שהקשה הש"ך עה"ת איך ניטלה העבודה מהבכורים וניתבה לכהנים בעת שהוקם המשכן הא קיימ"ל דמעלין בקודש ולא מורידין. וכ' לתרץ דהקב"ה פייס את הבכורים ליתן להם בירושה פי שנים ועד שהוקם המשכן לא הי' בכור נוטל פי שנים ע"ש. א"כ שפיר קנה יעקב בכורה לענין העבודה דהוה דשבל"ע ולא הוה כקני את וחמור דהירושה הוא דשלבל"ע דהא אז לא לקח הבכור פי שנים. ולפי"ז מתורץ קו' המפורשים הנ"ל דלכן הביא המדרש הסיפא דמשהוקם המשכן העבודה בכהנים א"כ נשמע מזה דקודם שהוקם המשכן לא הי' נוטל הבכור פי שנים דאל"כ יקשה קו' הש"ך דמעלין בקודש ולא מורידין לכן שפיר מסר יעקב אבינו נפשו על הבכורה לעבוד העבודה דמועיל הקנין דהוה דשבל"ע ולא הוה כקני את וחמור. דהא הבכור לא הי' נוטל פי שנים קודם שהוקם המשכן. והבן וב"ה הוא דבר נכון: כח) עי"ל קו' המפורשים הנ"ל למה הביא המדרש הסיפא משהוקם המשכן וכו' עבודה בכהנים עפ"י קו' הראשונים הנ"ל איך קנה יעקב אבינו הבכורה הא הוה דשלבל"ע. ובת' הריב"ש סי' רכ"ח כ' לת' דקודם מתן תורה הי' מועיל קנין בדשלבל"ע ע"ש והטעם מבואר בישועות מלכו דהא אחז"ל דתנאי התנה הקב"ה עם מעשה בראשית אם יקבלו התורה מוטב וא"ל יחזור העולם לתהו ובהו א"כ קודם קבלת התורה כל הבריאה הי' עוד כדבר שלבל"ע ודבר שאינו קבוע דתלוי הכל בקבלת התורה לכן גם דבר שלבל"ע בר קנין הוא ודפח"ח. והכה איתא ב' טעמים שנתן לנו הקב"ה א"י א) בצפנת פענח הנ"ל [באוית א'] דא"י מחזיק ת' פרסה על תי פרסה שמגיע לכו לפי חשבון שהפריש הקב"ה תרומה מעולמו ונתן לאברהם אבינו והוא נתן פי שנים לישמעאל בנו הבכור ויצחק נתן פי שנים ליעקב שקנה הבכורה ע"כ מגיע לכו א"י שהוא ת' פרסה על ת' פרסה במכוון עש"ה. ב) איתא באור תורה בראשית אות י"ב עפי"ד חז"ל דתנאי התנה הקב"ה עם מעשה בראשית אם יקבלו התורה מוטב וא"ל יחזיר העולם לתהו ובהו והתנאי הי' ביום הששי כש"כ בזרע אברהם א"כ לכאורה איך מועיל התנאי הא הוה המעשה קודם התנאי. ועכצ"ל דהתנאי הי' מועיל על מה שנתרחב העולם אחר התנאי. וס"ל למד"א במדרש דכל מה שנברא ביום הי' בסוף היום א"כ הארץ נברא בסוף יום הראשון ממילא מה שהי' מתרחבת ששת ימי בראשית היינו חמשה ימים מעל"ע שהוא עשרה עונות מיום ולילה וכשנברא אדה"ר בתחלת יום הששי והי' התנאי כבר הי' אז תשעה חלקי העולם והתנאי הועיל על חלק עשירי שניתוסף ביום הששי לכן ניתן לישראל חלק עשירי מן העולם דע"ז אין לאוה"ע שום טענה לומר לסטים אתם כיון שתלוי בתנאי אם יקבלו התורה. משא"כ שאר העולם לא הי' חל התנאי ומבואר ביומא [נד ע"ב] דהעולם נברא מן הצדדים ע"ש ע"כ מכוון ממש אשר חלק העשירי שניתוסף ביום הששי הוא ארץ כנען דהוא באמצע העולם מגיע לבנ"י עכ"ד הנחמדים. והנה הש"ך הקשה איך ניטלה העבודה משהוקם המשכן מהבכורים וניתנה לכהנים הא קיימ"ל דמעלין בקודש ולא מורידין. וכ' לת' דהקב"ה פייס להבכורים ליטל פי שנים בירושה וקדום שהוקם המשכן שהי' עבודה בבכורים לא הי' נוטל בכור פי שנים כנ"ל. ולפי"ז מתורץ קו' המפורשים הנ"ל למה הביא המדרש סיפא דמתניתן משהוקם המשכן עבודה בכהנים. ולפי הנ"ל ניחא דהא יקשה איך קנה יעקב הבכורה הא הוה דשלבל"ע ועכצ"ל דקודם מ"ת מועיל קנין בדשלבל"ע כיון דתנאי התנה הקב"ה עם מעשה בראשית כנ"ל. ולכאורה יקשה מנ"ל דתנאי התנה עם מעשה בראשית. ולזה מייתי הסיפא דמשהוקם המשכן עבודה בכהנים ונשמע מזה דלא הי' כוטל בכור פי שנים עד שלא הוקם המשכן כנ"ל א"כ אא"ל דמגיע לנו א"י דא"א נתן לישמעאל פי שנים דהי' בכור ויצחק נתן ליעקב פי שנים דהא אז לא הי' מגיע עוד לבכור פי שנים. א"כ עכצ"ל דלכן מגיע לכו ארץ כנען דתנאי התנה הקב"ה כנ"ל. א"כ שפיר קנה יעקב הבכורה אע"ג דהי' דשלבל"ע כיון דעל ארץ כנען מועיל התנאי מועיל הקנין גם על דשלבל"ע ולכן