בנין דוד א קמא

כג) ורב יעבד צעיר וכו' והנה תומם בבטנה ונ"ל דבתפ"י הקשה למה עשה ד' ככה שיהי' יעקב הצדיק עם עשו הרשע בבטן אמם [ושמעתי בשם הגאון הצדיק מהרש"ס מקראקא ז"ל בדברי הרש"י ויתרוצצו וכו' כשהיתה עוברת על פתחי תורה של שם ועבר יעקב רץ ומפרכס לצאת עוברת על פתח ע"ג עשו מפרכס לצאת. דלכאורה יקשה בשלמא עשו שרצה לעבוד ע"ז שלא הי' לו בבטן אמו ע"כ רצה לצאת אבל יעקב שהי' במקום קדוש בטן אמו ורבו הי' מלאך הלומד עמו כל התורה כמחז"ל למה רצה לצאת. ואמר שאעפ"י שהי' במקום קדוש ורבו הי' מלאך ד' צבאות ולמד כל התורה מ"מ רצה לצאת שלא יהיו בחדר אחד עם עשו הרשע ודפח"ח] וכ', לתרץ דהיתה הגזירה מלפני הקב"ה שרב יעבוד צעיר אך איך יתכן שפעמים זה גובר ע"י זכות וע"י החטא האחר גובר. אמנם כבר כ' רש"י שיש כאן ב' סוגי בכורות אחד ליצירה והשני ללידה כמשל השפופרת ולכך אם הזכות גורם אזלינן בתר בכורות דיצירה ואם לאו בתר בכורה דלידה א"כ הכל תלוי בזכות וחטא ומ"מ הגזירה קיימת תמיד ורב יעבד צעיר. וזה שייך אם הם ברחם אחד ביחד יתנן משל השפופרת ויש כאן ב' סוגי בכורות לכן הוצרכו להיות ברחם אחד ביחד ודפח"ח. וזש"א ורב יעבד צעיר כיון דהיתה הגזירה שרב יעבוד צעיר לכן הי' ההכרח והנה תומם בבטנה. להיות יעקב ביחד עם עשו הרשע שיהי' הגזירה קיימת תמיד ורב יעבוד צעיר והכל תלוי בזכות וחטא דפעמים אזיל הקב"ה בתר הלידה ופעמים בתר היצירה כנ"ל: כד) ולפי"ד התפ"י הנ"ל יל"פ המשך הפ' ויתרוצצו הבנים וכו' ורב יעבוד צעיר. דבאו"ת ז"ל הקשה על דהרש"י דיעקב הוא בכור ליצירה הלא הדין דלא אזלינן בתר יצירה רק בתר הלידה דהנולד ראשון הוא הבכור. וכ' לתרץ דה"ט דאזלינן בתר לידה דאחז"ל סנהדרין [צא ע"ב] דהיצה"ר בא משעת לידה א"כ בשעת יצירה אין בו עוד שום דעת ע"כ אינו נחשב לולד אבל יעקב ועשו הי' משונים מכל העוברים והי' להם דעת בבטן דהא כ' ויתרוצצו הבנים בקרבה דיעקב רצה לצאת ועשי רצה לצאת וגם הי' מריבים בנחלת שני עולמות א"כ הי' להם דעת עוד בהיותם בבטן ע"כ יש לחשוב הבכור הראשין ליצירה ג"כ ע"ש וזש"א ויתרוצצו הבנים בקרבה א"כ י"ל דיעקב הוא הבכור ליצירה או עשו הוא הבכור ללידה לכן שפיר הי' הגזירה ורב יעבוד צעיר דפעמים זה גובר ע"י זכות וע"י החטא האחר גובר כי יכולים לומר דיעקב הוא הבכור ויכולים לומר דעשו הוא הבכור וע"י החטא יהי' רב יעבוד צעיר היינו יעקב יעבוד לעשו. וע"י זכות יהי' רב יעבוד צעיר היינו עשו ליעקב: כה) בדברי הימים בני יצחק עשו וישראל ופרש"י ז"ל משום כבודו של דוד קראו ישראל ולא יעקב ותמהו המפורשים דמה שייכות זל"ז. ונ"ל דהקדמונים הקשו איך נשא יעקב ב' אחיות וכתב בצפ"ע לת' [עי' לעיל אות א'] א) כי האבות קיימו את התורה בא"י ולא בחו"ל כש"כ הרמב"ן ז"ל ויעקב נשאם בארם נהרים וארם צובה שהמה חו"ל וכ"ז למ"ד כיבוש יחיד שכיבש דוד המע"ה לא שמי' כיבוש אבל למד"א שמי' כיבוש א"כ הי' לארם נהרים וא"צ קדושת א"י א"כ שוב יקשה איך נשא יעקב ב' אחיות. ועכצ"ל כתי' הב') דהותר לו ב' אחיות שנקרא אל ולא איש ולכן אמר המלאך לא יעקב יאמר עוד שמך כי אם ישראל ומותר לשמש בשרביטו של מלך עכ"ד. וזש"א בני יצחק עשו וישראל משום כבודו של דוד קראו ישראל ולא יעקב. דאם הי' קראו יעקב עכצ"ל דלכן לקח ב' אחיות דארם נהרים וא"צ המה חו"ל דכיבוש יחיד לא שמי' כיבוש א"כ אין זה כבודו של דהמע"ה לכן קראו ישראל א"כ י"ל דלכן לקח ב' אחיות דנקרא אל כנ"ל אבל ארם נהרים וא"צ המה א"י דכיבוש דהמע"ה שמי' כיבוש. וזהו כבודו שנתקדש על ידו ארם נהרים וא"צ בקדושת א"י ונכון בס"ד: כו) עי"ל דהנה מבואר ביבמות [עז ע"ב] דה"ט דמותר דהמע"ה לביא בקהל אף שבא מרות המואבית דרק האנשים נאסרו דהי' להם לקדם בלחם ומים ולא הנשים דכבודה בת מלך פנימה ע"ש. והכה איתא במדרש הטעם דנענשה דינה שבא עלי' שכם דיצאנית היתה וכבודה בת מלך פנימה ע"ש. ועוד איתא הטעם בקדמונים דכיון שנשא יעקב ב' אחיות לכן הי' לו עונש שבא שכם על דינה ע"ש. א"כ לפי הנ"ל באות הקדום דלא חטא יעקב כלל כיון דנקרא ישראל אל הוא ולא איש והי' מותר לו ליקח ב' אחיות א"כ עכצ"ל דלכן נעכשה דינה דיצאנית היתה וכבודה ב"מ פנימה. וזש"א משום כבודו של דוד קראו ישראל ולא יעקב א"כ לא חטא יעקב באיסור ב' אחיות ועכצ"ל הא דנענשה דינה דיצאנית היתה וכבודה בת מלך פנימה. א"כ זהו כבודו של דהמע"ה שמותר לבוא בקהל דהנשים לא נאסרו דכבודה בת מלך פנימה ונכון בס"ד. ונדפס כעת ס' טללי אורות וראיתי שהביא מכת"י האורח מישור ז"ל שקדמוני בזה: כז) ויזד יעקב נזיד וכו' מכרה כיום את בכורתך לי במדרש מה ראה אבינו יעקב שמסר נפשו