בנין דוד א קמ

קדושי דרבנן שנתקדשה ע"י אחי'. ולז"א לו לאשה לו ולא לאחר דלכן קפצה הארץ שתהי' לו לאשה ולא לאחר כי היתה מיועדת לאיש אחר רק יצחק קדמו ברחמים ע"י שהי' קפה"א כנ"ל. והבן ונכון בס"ד: יח) ויהי יצחק וכו' בקחתו את רבקה וכו' אחות לבן הארמי לו לאשה ויעתר יצחק לד' לנוכח אשתו כי עקרה הוא ובילקוט תהלים אשרי איש וכו' גבור בארץ יהי' זרעו דור ישרים יבורך גבור זהו יצחק שעשה שעקרה תלד. ונ"ל עפי"ד כ"ק מוחז"ל בי"מ לפ' הפ' הנ"ל דלכאורה יקשה למה התפלל יצחק על הבנים הא אחז"ל רוב בנים הולכים אחר אחי האם א"כ טוב ההעדר מן הווייתו להיות לו בנים שאינם הגונים. אמנם לפימש"כ באבן שואב דלכך היו אמותינו עקרות מפני שאחיהון רשעים היו ורוב בנים הולכים אחר אחי האם אך זה כשהלידה היא עפ"י טבע אבל כאן שהיו עקרות והלידה הי' עפ"י כס שוב אין הבנים הולכים אחר אחי האם. וזש"א ויהי יצחק וכו' בקחתו את רבקה וכו' אחות לבן הארמי לו לאשה ואפ"ה ויעתר יצחק לד' לנוכח אשתו שיהי' להם בנים כי עקרה היא ואזיל החשש שיהי' הולכין הבנים אחר אחי האם ודפח"ח. וזש"א הילקוט גבור בארץ יהי' זרעו דור ישרים יבורך גבור זהו יצחק שעשה שעקרה תלד. לכן דור ישרים יבורך כי לא ילכו הבנים אחר אחי האם כיון שהלידה הי' עפ"י נס: יט) ויהי יצחק וכו' כי עקרה הוא. ונ"ל עפ"י קו' מוחז"ל הנ"ל למה התפלל יצחק על הבנים הא רוב בנים הולכים אחר אחי האם וטוב ההעדר מן הווייתו להיות לו בנים שאינם מהוגכי וכ"ל עפי"ד היפ"ת [הובא לעיל פ' נח אות פ"ג] דלכן היו אמותינו עקרות דבנים פשוטים נולדים בניקל לא כן בנים צדיקים שקשה להשיגם כמו שקשה להשיג פנינים יקרים לכן היו אמותינו עקרות כי יצאו מהם צדיקים ע"ש וזש"א ויהי יצחק וכו' אחות לבן הארמי לו לאשה ואפ"ה ויעתר יצחק לד' לנוכח אשתו שיהי' לו בנים כי עקרה הוא ע"כ בטח יצא ממנה בן צדיק: כ) ויעתר יצחק לד' וכו' כי עקרה הוא ויעתר לו ד' ואחז"ל לו ולא לה. ונ"ל עפימש"כ המפו' דלכן ויעתר לו ד' ולא לה דנענה כדי שיקיים מצות פו"ר דהאיש מצווה על פו"ר לא כן האשה לכן לו ולא לה. והנה לכאורה יש להעיר לפימש"כ בדרך מצותיך ז"ל דכשנולד אדם עפ"י נס לא קיים אביו מצות פו"ר כי זה נסיי ולא ע"י השתדלות אנושי ע"ש. א"כ גם יצחק לא קיים מצות פו"ר כיון שהיתה רבקה עקרה והי' הלידה עפ"י כס. אמנם הדבר נכון דהא אחז"ל מפני מה היו אבותינו עקורים שהקב"ה מתאוה לתפלתן של צדיקים א"כ הלא הי' רבקה ראוי להוליד והא דהיתה עקרה רק כדי שיתפללו ע"כ בכה"ג שפיר מקיים האב מצות פו"ר. והנה ברבינו בחיי ז"ל כ' דלכן כ' מקודם מעשה התפלה ואח"כ הסבה כי עקרה הוא דהי' צ"ל מקודם כי עקרה הוא ואח"כ ויעתר יצחק. אלא בא לרמז שהתפלה היא סבת העקרות והיינו שהכין הקב"ה סבה כדי שיתפללו דהקב"ה מתאוה לתפלתן של צדיקים לכן כ' מקודם ויעתר ואח"כ כי עקרה היא ע"ש. וזש"א ויעתר יצחק לד' לנוכח אשתו כי עקרה היא א"כ נשמע מדהקדים התפלה ואח"כ הסבה כי עקרה הוא דהסבה הי' רק כדי שיתפלל א"כ בכה"ג מקיים האב מצות פו"ר כנ"ל. ולכן ויעתר לו ד' לו ולא לה דהוא יקיים מצות פו"ר ולא היא כנ"ל. ונכון בס"ד: כא) ויעתר יצחק וכו' ויעתר לו ד' וכו' ויתרוצצו הבנים בקרבה ואחז"ל ויעתר לו ד' לי ולא לה ונ"ל עפי"ד כ"ק מוחז"ל בי"מ בשם האו"ת כי קודם מתן תורה הי' מצות פו"ר בשני זכרים כב"ש ולא כב"ה בזכר, ונקבה ע"ש. והנה מבואר בתוס' גיטין (מא ע"ב] דאשה מצווה על מצות לשבת ומבואר בטו"ז אהע"ז סי' א' סק"ב דמצות לשבת מקיימא בבן אחד או בבת כדאמרינן ביבמות [סב ע' ב] דבזכר או נקבה עבד לה שבת ע"ש. א"כ יצחק התפלל על ב'. זכרים לקיים מצות פו"ר אבל רבקה לא התפללה רק על זכר א' או נקבה. וזש"א ויעתר יצחק וכו' ויעתר לו ד' לו ולא לה והראי' ויתרוצצו הבנים בקרבה שהי' לה ב' זכרים כתפלת יצחק ולא כתפלת רבקה: כב) ויעתר יצחק לד' לנוכח אשתו וכו' ויעתר לו ד' וכו' ויתרוצצו הבנים בקרבה. ונ"ל עפ"ד כ"ק מוחז"ל הנ"ל דקודם מ"ת הי' מצות פו"ר בב' זכרים כב"ש. והנה אחז"ל אשה מזרעת תחלה יולדת זכר איש מזריע תחלה יולדת נקבה וכתב כ"ק דו"ז הגה"ק בקדושת יו"ט ז"ל הטעם דידוע דכל דבר נתפעל מהפכו ומדבר המנגד לו אז היפוכו גובר על חבירו לכן אשה מזרעת תתלה ובא אח"כ כח האיש המנגד וגובר יולדת זכר. אבל אם האיש מזריע תחלה ובא אח"כ כח האשה המנגד ומתגבר עליו ע"כ יולדת נקבה ע"ש פ' תזריע דפח"ח. וזש"א ויעתר יצחק לד' לנוכח אשתו שהתפלל שיהי' הוא הכנגד שתזריע רבקה מקודם ועי"ז יהי' לו בנים זכרים. ולא שיזריע הוא מקודם ואח"כ יהי' כח האשה המנגד שתוליד נקבה וזהו ויעתר לו ד' וכו' ויתרוצצו הבנים שהיו ב' זכרים: