בנין דוד א קלח

בתשרי כדברי הזרע ברך א"כ דבתשרי נברא העולם וניתנו האותיות בתשר"ק ותגא דקו"ף לגבי הצדי"ק ולא לגבי הרי"ש דצדיק מעיקרא עדיף מבע"ת. לכן התיחס אברהם עם יצחק ולא עם ישמעאל ונכון בס"ד: י) ואלה תולדות יצחק בן אברהם וכו' ויהי יצחק בן ארבעים שנה בקחתו את רבקה ופרש"י ז"ל המתין לה עד שתהא ראויה לביאה ג' שנים ונשאה. ונ"ל עפי"ד האלשיך ז"ל דלכן כ' יצחק בן אברהם לומר דיצחק הוא בן אברהם ולא ישמעאל דהוא בן האמה דולדה כמותה. והנה הקדמונים הקשו אמאי הי' בן האמה הא בודאי כשתחררה הגר שלא יעבור אברהם באיסור שפחה. וכ' באור צבי לת' למד"א בקידושין [עב ע"ב] דקהל גויים אקרי קהל אין לומר דנשתחררה דהא אפילו נשתחררה אסורה לאברהם דמצרית היתה ואע"ג דא"א הי' גר הלא קהל גריס אקרי קהל ע"ש. והנה נודע דברי הפרי חדש סי' ק"י דלמדס"ל סד"א מה"ת לחומרא ע"כ נצרך לן תרי קראי להתיר ממזר בשתוקי ושתוקי בישראל דא"א למילף חד מחברי' דהוה ילפינן מאשם תלוי לחומרא ולא אייתר לן קרא לקהל גרים ע"כ אמרינן דקהל גרים לא אקרי קהל. אבל למד"א סד"א מה"ת לקולא ומיותר חד קרא ע"כ אתא הקרא דקהל גרים אקרי קהל עי' שם בקידושין [ועי' לעיל פ' וירא אות ס"ו מזה] והנה עכצ"ל דרבקה נתגיירה בהיותה קטנה קודם שנשאה ליצחק כש"כ הח"ס ז"ל כדין דגר קטן מטבילין על דעת בי"ד כמבואר בכתובות [יא ע"א] ומבואר שם דאם הגדילו יכולים למחות ע"ש. והנה בשמ"ק שם הקשה א"כ איך מותר לישראל לבוא על גיורת שנתגיירה בהיותה קטנה שמא משתגדל תמחה א"כ יעבור על לאו דלא תתחתן בם. והמפורשים תירצו דלשיטת הרמב"ם דסד"א מה"ת לקולא א"ש. [ואע"ג דאיכא איסור דרבנן לא חיישינן שמא תמחה כיון דמה"ת ספיקא לקולא] וזש"א ואלה תולדות יצחק בן אברהם דישמעאל אינו בן אברהם דלא נשתחררה הגר דתהא אסורה דמצרית הוא דקהל גרים אקרי קהל כנ"ל א"כ אמרינן סד"א מה"ת לקולא ולז"א ויהי יצחק בן ארבעים שנה בקחתו את רבקה וברש"י שהמתין לה עד שתהא ראויה לביאה ג' שנים. דמותרת לו דלא חיישינן שמא תמחה. דהא אמרינן סד"א מה"ת לקולא והבן ונכון בס"ד: יא) עי"ל ההמשך עפי"ד המדרש דלא הי' לרבקה מטרין והיתה איילונית עי' יבמות [ס"ד ע"א] א"כ לכאורה איך היתה אשת יצחק הא איילונית הוה קדושי טעות. אמנם לפי המבואר לעיל פ' לך [אות פ"ג] דשיטת רש"י דבבעל לה איילונית קדוש טעות דאמרינן חזקה דאאעבב"ז שלא יעבור על לאו דל"ת קדשה דהלאו לא קאי על שפחה אלא על פנויה ולכן הי' ישמעאל בן שפחה ול"א דבודאי שיחרר אאע"ה את הגר שלא יעבור על איסור שפחה דאאעבב"ז דשפחה אינה אסורה רק מדרבנן ובאיסור דרבנן ל"א חזקה דאאעבב"ז עש"ה. א"כ שפיר היתה רבקה אשת יצחק כיון דבעל א"כ אמרינן דאאעבב"ז ולפי"ז מובן המשך הפ' ואלה תולדות יצחק בן אברהם ובאלשיך דיצחק הוא בן אברהם ולא ישמעאל דלא נשתחררה הגר כנ"ל דל"א חזקה דאאעבב"ז דלא תהי' קדשה לא קאי על שפחה אלא על פנויה. א"כ בבעל נ"ה איילונית קדושי טעות דאמרינן אאעבב"ז [ועי' במנ"ח מ' תק"ע לפי"ד המקנה דל"ת קדשה הוא על גמר ביאה ליכא בקטנה לאו דל"ת קדישה והבן] וזש"א ויהי יצחק בן ארבעים שנה בקחתו את רבקה. וברש"י המתין לה עד שתהא ראייה לביאה. א"כ איכא חזקה דאאעבב"ז לכן לו לאשה דהיתה רבקה אשה ליצחק דל"ה קדושי טעות וב"ה הוא דבר נכון: ב) עי"ל ההמשך עפי"ד החן טוב דלכן הי' יצחק ארבעים שנה בקחתו את רבקה שהמתין לה שתהא בת ג' שנים. ולא לקח חבת הכנענים יען כי הקב"ה אמר לא"א כי גר יהי' זרעך ד' מאות שנים ולא היו במצרים אלא רד"ו שנים דהגלות התחיל משנולד יצחק. ואם הי' תתחתן עם הכנענים הי' כתושב אצלם ולא כגר והי' מוכרחים בנ"י להיות במצרים ד' מאות שנים ודפח"ח וזה נכון אם אמרינן דישמעאל אינו בן אברהם אבל אי נימא דהי' ישמעאל בן אברהם א"כ חל חצי הגירות עליו ולא הי' צריכים בנ"י להיות במצרים יותר תרד"ו שנים כנודע א"כ הי' יכול יצחק ליקח מבנות הכנענים. ובאלשיך ז"ל כ' דלכן כ' יצחק בן אברהם לומר דיצחק בן אברהם ולא ישמעאל. ולפי"ז מובן ההמשך ואלה תולדות יצחק בן אברהם ונשמע דישמעאל אינו בן אברהם א"כ חל הגירות רק על בנ"י. ולכן ויהי יצחק בן ארבעים שנה בקחתו את רבקה וברש"י שהמתין לה כי לא הי' יכול ליקח מבנות הכנענים שלא יהי' בנ"י במצרים ד' מאות שנים רק רד"ו דמתחיל הגלות משנולד יצחק והבן ונכון בס"ד. יג) ולפי"ד החן טוב הנ"ל יל"פ מדרש פליאה בשביל שאמרו לרבקה התלכי עם האיש הזה ותאמר אלך זכו ישראל לצאת ממצרים דהנה מבואר ברש"י בשם חז"ל דאמר אאע"ה שאם לא תאבה האשה ללכת אחריך קח לו אשה מבנות ענר אשכול ממרא א"כ ע"י שאמרה רבקה אלך