בנין דוד א קלז

שתשאוב עוד קצת זוהמא שהי' באברהם מצד תרח אביו שיצא ישמעאל ואח"כ יצא יצחק בטהרה. דהא הזוהמא הי' נמשך עד יצחק דלכן יצא ממנו עשו ששאב כל הזוהמא ויצא אח"כ יעקב שלא הי' בו שום זוהמא ע"כ היתה מטתו שלימה עכדה"ק. וזש"א על פני כל אחיו כפל שלא הגין עליו זכות אברהם שהי' רק בן האמה שלא נשתחררה כדי לשאוב הזוהמא וזש"א ואלה תולדות יצחק וברש"י יעקב ועשו האמורים בפרשה א"כ הרי הי' עוד הזוהמא אצל יצחק ומכש"כ אצל אברהם וע"כ לא נשתחררה הגר לכן על פני כל אחיו כפל: ז) עי"ל הסמיכות על פני כל אחיו כפל ואלה תולדות יצחק בן אברהם ובאלשיך הק' ז"ל דלכן כ' בן אברהם לומר דיצחק הוא בן אברהם ולא ישמעאל דהוא בן האמה. וזש"א על פני כל אחיו כפל דלא הגין עליו זכות אברהם לאחר מיתה שלא הי' בכו רק בן האמה כנ"ל וזש"א ואלה תולדות יצחק בן אברהם דיצחק הוא בן אברהם ולא ישמעאל: ח) עי"ל הסמיכות על פני כל אחיו כפל ואלה תולדות יצחק בן אברהם אברהם הוליד את יצחק וברש"י הקב"ה צר קלסתר פניו של יצחק דומה לאברהם והעידו הכל שאברהם הוליד את יצחק. ונ"ל דהקדמונים הקשו מה זו ראי' שהי' קלסתר פניו של יצחק דומה לאברהם שאברהם הוליד את יצחק הלא לדעת הטבעיים בני זנונים המה דומים לבעל לפי שמהרהרת בבעלה בשעת זנות [עי' לעיל פ' וירא אות כ"א מזה] וכ' בתפ"י לתרץ דאחז"ל מטבע של א"א זקן וזקבה מצד אחד ובחור ובתולה מצד אחד וכ' המהרש"א ז"ל דקאי על אברהם ושרה שהי' זקנים בעת שנולד יצחק ונעשה נס וחזרו לנערותיהם והיו אח"כ אברהם כבחור ושרה כבתולה א"כ בעת מעשה אבימלך הי' תואר פניו של אברהם כזקן ואח"כ נעשה כבחור וצר הקב"ה קלסתר פניו של יצחק דומה לאברהם לאחר שנעשה בחור. א"כ ליכא למימר דבעת שהיתה שרה עם אבימלך היתה מהרהרת באברהם ולכן הולידה כדמותו וצלמו דא"כ הי' לו להיות תואר של אברהם בזקנותו ולא תואר בחרות ודפח"ח והנה בבאמ"ה ז"ל כ' דאי נימא דיצחק כולד בזכות שרה אזי אמרינן דשרה חזרה לנערותי' למען דעת דבזכותה נולד יצחק ואברהם לא חזר לנערותיו. אבל א"כ דיצחק נולד גם בזכות אברהם אזי גם הוא חזר לנעוריו ע"ש ועוד כ' שם די"ל דיצחק נולד רק בזכות שרה שלא הי' לה שום ולד ולא בזכות אברהם דהרי כבר הי' לו בן ישמעאל ע"ש ולפי"ז מובן הסמיכות על פני כל אחיו כפל דלא הגין עליו זכות אברהם כי לא הי' בנו רק בן האמה כדברי הכזה"ק הנ"ל א"כ כולד יצחק גם בזכות אברהם וחזר לנעוריו וזש"א ואלה תולדות יצחק בן אברהם אברהם הוליד את יצחק דכיון שחזר לנעוריו לכן הכל העידו שאברהם הוליד את יצחק מדהי' לו קלסתר פניו דומה לאברהם כימי הבחרות כדברי התפ"י הנ"ל. ונכון בס"ד: ט) עי"ל הסמיכות כל אלה בני קטורה וכו' ואלה תולדות ישמעאל בן אברהם וכו' ואלה תולדות יצחק בן אברהם אברהם הוליד את יצחק ואיתא במדרש הובא בזרע ברך השלישי וז"ל אברהם הוליד את יצחק בגימטריא בתשר"י כולד יצחק ע"ש. ונ"ל עפימש"כ המפורשים דג' מיני בנים הי' לאברהם בני קטורה הי' רשעים שהם לא יחסו עצמם עם אברהם ולכן כ' כל אלה בני קטורה לא כן ישמעאל שעשה תשובה הי' מתיחס עם אברהם ולכן כ' ישמעאל בן אברהם אבל אברהם לא התיחס עמו. ולמעלה הי' יצחק שהי' צדיק מעיקרא והוא התיחס עם אביו ואביו מתיחס עמו לכן כ' יצחק בן אברהם שהתיחס שהוא בן אברהם ואברהם התיחס שהוליד את יצחק ולז"א אברהם הוליד את יצחק עכ"ד. ולכאורה יקשה למד"א דבעל תשובה גדול מצדיק מעיקרא אמאי לא התיחס אברהם עם ישמעאל כמו עם בכו יצחק. אמנם מבואר לעיל פ' בראשית אות י' דאי אמרינן בניסן נברא העולם שנקרא חודש אביב שמתחיל באל"ף אז אמרינן דניתנו האותיות בסדר אבג"ד א"כ תגא דקו"ף לגבי הרי"ש ולא לגבי צדי"ק דאמר הקב"ה אם הרשע עושה תשובה אני קושר לו כתר כמותי כמחז"ל שבת [קד ע"א] א"כ נשמע דבעל תשובה עדיף מצדיק מעיקרא. אבל למד"א בתשרי נברא עולם דמתחיל בתי"ו אמרינן דניתנו האותיות בסדר תשר"ק א"כ תגא דקו"ף לגבי הצדי"ק ולא לגבי הרי"ש ואמרינן דצדיק מעיקרא עדיף מבעל תשובה ע"ש. והנה בזרע ברך הקשה על המדרש הנ"ל דבתשרי נולד יצחק הא אחז"ל ריש ר"ה דכ"ע מודים בפסח נולד יצחק. וכ' לת' דידוע דאברהם הי' גילגול אדה"ר ממש ויצחק הי' גילגול הבל בכו של אדה"ר וזש"א אברהם הוליד את יצחק בגימטריא בתשר"י שנולד יצחק בתשרי דקאי על גילגול הראשון שבולד הבל זה יצחק בתשרי כמד"א בתשרי נברא עולם עכ"ד. ולפי"ז א"ש הסמיכות כל אלה בני קטורה שלא התיחסו לאברהם שהי' רשעים ואלא תולדות ישמעאל בן אברהם הוא התיחס עם אברהם ולא אברהם עמו אע"ג שעשה תשובה. ואלה תולדות יצחק בן אברהם אברהם הוליד את יצחק לומר כי אברהם התיחסם עם יצחק ויצחק התיחס עם אביו כי הי' צדיק מעיקרא שגדול מבעל תשובה. וזש"א המדרש אברהם הוליד את יצחק בגימטריא בתשר"י שנברא בפעם הראשונה