בנין דוד א קלו

בפדר"א דאותו היום הי' יוה"כ דהא בשעת עקידה שהיתה ביוה"כ כמבואר במדרש הי' יצחק בן ל"ז שנים ואז נולדה רבקה ובשעה שנשאה הי' בן ארבעים ורבקה בת ג' שנים ויום אחד א"כ הי' אז יוה"כ וא"א הי' כה"ג והי' צריך לעבוד עבודת יוה"כ אבל הלא לא הי' לו אשה ולא הי' כשר לעבודה ע"כ מינה את יצחק בנו אבל גם לו לא הי' אשה לכן קפצה הארץ לאליעזר למען יקדש את רבקה בו ביום שיהי' יצחק ראוי לעבודת יוה"כ ע"ש ודפח"ח א"כ אם לא הי' לאליעזר קפיצת הארץ הי' יצחק בן ארבעים שכה וי"ז ימים בקחתו את רבקה לאשה אבל כיון שהי' לאליעזר קפה"א הי' יצחק בן ארבעים שנה בקחתו את רבקה ולפי"ז מובן המשך הפ' ואלה וכו' אשר חי מאת שנה ושבעים שנה וחמש שנים א"כ כשמע שהי' תרומתו של עולם והי' כה"ג כנ"ל. א"כ הי' אסור במשוחררת ולא נשתחררה הגר והי' ישמעאל בן שפחה ולכן על פני כל אחיו כפל כ"ל. ולראי' כי הי' כה"ג שהי' תרומתו של עולם דמדת עין יפה הוא א' מארבעים כנ"ל אמרה תוה"ק ואלה תולדות יצחק בן אברהם אברהם הוליד את יצחק דאמרינן דתיבת אברהם קאי למעלה ולמטה א"כ ה"ה תיבת וששיתם קאי למעלה ולמטה ונשמע דמדת עין יפה הוא א' מארבעים א"כ הי' א"א כה"ג וע"כ מינה את יצחק בנו לעבודת יוה"כ ולכן קפצה לו הדרך לאליעזר ולא הלך י"ז ימים רק ג' שעות א"כ לא הי' יצחק בן ארבעים שנה וי"ז ימים בקחתו את רבקה רק הי' בן ארבעים שכה. וזש"א ויהי' יצחק בן ארבעים שנה בקחתו את רבקה לו לאשה דייקא בן ארבעים שנה. והבן וב"ה הוא דבר נכון: ד) ולפי"ד הארץ חמדה הנ"ל יל"פ המשך דהרש"י לעיל פ' חיי [עי' לעיל מאות ע"ג עד אות ע"ח מזה] ואבוא היום היום יצאתי והיום באתי מכאן שקפצה לו הארץ אר"א יפה שיחתן של עבדי אבות לפני המקום מתורתן של בנים שהרי פרשה של אליעזר כפולה בתורה והרבה גופי תורה לא ניתנו אלא ברמיזה דבאו"ת ז"ל הקשה מנ"ל דיפה שיחתן וכו' דלמא נכפלה בשביל שנתחדש כה דבר דאין ארור מדבק בברוך ותי' דהא בת אליעזר שפחה היתה ובלא"ה אסורה. אמנם הרי הי' יכול א"א לשחררה והיתה מותרת ליצחק אמנם הדבר נכון דהא יצחק הי' כהן וכהן אסור במשוחררת והנה בארץ חמדה כ' הטעם דנעשה הנס שקפצה לו הארץ דאותו היום הי' יוה"כ דהא בשעת עקדה נולדה רבקה והי' יצחק אז בן ל"ז שנים ויום אחד א"כ הי' אז יוה"כ כי גם העקדה היתה ביוה"כ כמבואר במדרש וא"א הי' כהן גדול א"כ ביוה"כ בודאי הי' מתכוון כל מעשה כה"ג בכלליהם ופרטיהם וכ"ג שאין לו אשה פסול לעבודת יוה"כ ולא הי' לו אז אשה ע"כ מינה את בנו תחתיו שהי' ג"כ כהן אבל גם ליצחק לא היי לו אשה לכן נעשה הנס שקפצה לו הארץ למען יקדש עוד בו ביום שיהי' לו אשה ויהי' ראוי לעבודת היום עכ"ד ודפח"ח. וזש"א ואבוא היום שקפצה לו הארץ א"כ עכצ"ל דהי' כהן כנ"ל. א"כ הלא הי' אסור בבת אליעזר א"כ לא נתחדש דבר ולמה נכפלה הפרשה לכן נשמע דיפה שיחתן וכו'. והבן ונכון בס"ד: ה) עי"ל הסמיכות על כני כל אחיו כפל ואלה תולדות יצחק בן אברהם אברהם הוליד את יצחק ויהי יצחק בן ארבעים שכה בקחתו את רבקה וברש"י המתין לה עד שתהא ראויה לביאה ג' שנים ונשאה עפי"ד חז"ל עד שלא מת אברהם ישכון משמת כפל ובכזה"ק דלכן לא הגין זכות א"א עליו כי לא הי' בנו רק בן שפחה שלא נשתחררה כנ"ל והנה התוס' הקשו למד"א בת הי' לו לא"א אמאי לא השיאה ליצחק ות' דקטנה היתה [ורבקה גדולה היתה] ועוד תירצו דלא היתה משרה אלא מהגר השפחה. והנה ברש"י כ' לפ' אברהם הוליד את יצחק לפי שהיו ליצני הדור אומרים מאבימלך נתעברה שרה לכן צר הקב"ה קלסתר פניו של יצחק דומה לאברהם והעידו הכל אברהם הוליד את יצחק. והכה המפורשים כ' דהא דהי' מקום לליצני הדור לומר מאבימלך נתעברה שרה היינו אם הבת היתה מהגר אבל אי היתה משרה א"כ כמו שנולד לה בת מאברהם כ"כ בודאי גם יצחק כולד מאברהם דרוב בעילות הלך אחר הבעל. והנה בתוס' יבמות [סא ע"ב] כ' דיש מדרשים חולקים אי רבקה קטנה היתה בעת שלקח יצחק אותה או גדולה היתה ע"ש ולפי"ז מובן הסמיכות על פני כל אחיו כפל שלא הגין עליו זכות אברהם לאחר מיתה יען שאינו בנו רקבן השפחה שלא נשתחררה. א"כ ממילא הי' מקום ליצני הדור לומר מאבימלך נתעברה שרה ולז"א ואלה וכו' אברהם הוליד את יצחק דלכן הי' הכרח שקלסתר פניו של יצחק יהי' דומה לאברהם וא"כ אם הבת היתה מהגר א"כ י"ל דלכן לא השיאה ליצחק ואין צריך לומר דהבת קטנה היתה ורבקה היתה גדולה די"ל דרבקה קטנה היתה. ולז"א ויהי יצחק בן ארבעים שנה בקחתו את רבקה וברש"י שהמתין עלי' עד שתהא בת ג' שנים דקטנה היתה והבן: ו) עי"ל הסמיכות על פני, כל אחיו כפל ואלה תולדות יצחק וברש"י יעקב ועשו האמורים בפרשה עפי"ד הנזה"ק הנ"ל דלכן כפל שלא הי' בן אברהם רק בן שפחה שלא נשתחררה דולדה כמותה והכה הסה"ק כ' דלכן לא שיחררה שרה את הגר כדי