בנין דוד א קלה

סאה לשני חומרין ותן ששית האיפה דכתיב בהאי קרא על וששיתם נמצא דהיינו אחד מארבעים דהויא סאה וחצי לששים סאין דהיינו חומר חטים וחומר שעורין עכ"ל. הרי מבואר מדהתוס' הנ"ל דלכן כשמע מקרא דיחזקאל הנ"ל דעין יפה הוא א' ממ' כיון דיכולים לדרוש תיבה אחת למעלה ולמטה. דהיינו תיבת וששיתם קאי על חומר חטים דלמעלה ועל חומר שעורים דלמטה כנ"ל. והכה האלשיך הק' ז"ל כ' על דברי המדרש הנ"ל ואלה תולדות יצחק בן אברהם אברהם הוליד את יצחק יצחק כקרא אברהם דכתיב אלה תולדות יצחק בן אברהם אברהם דיצחק נקרא ג"כ אברהם ואע"ג דתיבת אברהם קאי למטה לומר אברהם הוליד את יצחק א"כ מנ"ל דקאי ג"כ למעלה לומר דיצחק נקרא ג"כ אברהם. וכ' לתרץ דאמרינן דתיבת אברהם קאי למעלה על יצחק דנקרא אברהם וקאי ג"כ למטה לומר אברהם הוליד את יצחק לדחז"ל דקלסתר פניו של יצחק דומה לאברהם כב"מ [ס"א ע"א] עה"פ את כספך לא תתן לו בנשך ובמרבית לא תתן אכלך דתיבות בנשך ובמרבית קאי למעלה על הכסף ולמטה על האוכל ע"ש וברש"י ואלה תולדות יצחק יעקב ועשו וכ' האלשיך ע"כ כולד עשו לשאוב הזוהמא ועי"ז יהי' יעקב מבחר האבות ולפי"ז מה נעים לפ' המדרש הנ"ל ואלה תולדות יצחק בן אברהם אברהם הוליד את יצחק אברם נקרא אברהם יצחק נקרא אברהם דכתיב ואלה תולדות יצחק בן אברהם אברהם ונשמע מזה דדרשינן התיבה למעלה ולמטה כדברי האלשיך ז"ל הנ"ל. א"כ דרשינן נמי תיבת וששיתם למעלה ולמטה ונשמע דמדת עין יפה הוא אחד מארבעים כנ"ל. ואם כאמר דמדת עין יפה הוא אחד מארבעים א"כ גם ארם נהרים וארם צובה הוא בכלל א"י כנ"ל ושוב יקשה איך נשא יעקב מבחר האבות ב' אחיות הא ארם נהרים וא"צ המה בכלל א"י ועכצ"ל כתירוץ השני הנ"ל דהותר לו ב' אחיות מטעם דהוא כקרא אל ולא איש ולכך אמר לו המלאך לא יעקב יאמר עוד שמך כי אם ישראל ומותר לשמש בשרביטו של מלך כנ"ל וזש"א המדרש יעקב נקרא שמו ישראל דכתיב לא יעקב יאמר עוד שמך כי אם ישראל. א"כ נקרא אל לכן הי' מותר לו לשמש בשרביטו של מלך ליקח ב' אחיות. ודו"ק וב"ה הוא דבר נחמד מאד: ב) ולפי"ד הצפ"ע הנ"ל דמגיע לכו א"י שהוא ד' מאות פרסה על ד' מאות פרסה כפי מדה בינונית ולפי מדת עין יפה מגיע לנו ת' פרסה על ת"ק פרסה כפי החשבון דשית אלפי פרסה הוה עלמא כנ"ל. יל"פ המשך הפ' בפ' חיי ד' אלקי השמים וכו' ואשר כשבע לי לאמר לזרעך אתן הארץ הזאת הוא ישלח מלאכו לפניך. עפי"ד המעשה רוקח זיל דלכן אמר אאע"ה הוא ישלח מלאכו לפניך דאחז"ל עשה אדם מצוה אחת מוסרין לו מלאך אחד לשמרו וכיון שהי' אליעזר שליח מצוה לכן ילד עמו מלאך אחד. והכה במעשה רוקח הנ"ל כ' הטעם דבעשה מצוה אחת מוסרין לו מלאך אחד דאחז"ל עתיד הקב"ה להנחיל לכל צדיק ש"י עולמות דידוע שיש תרי"ג מצות מה"ת וז' מצות דרבנן ס"ה תר"ך א"כ בעד כל מצוה מגיע להאדם חצי עולם ולכן כשמקיים כל התורם נותנים לו ש"י עולמות ומבואר בחולין [צא ע"ב] דרחבו של מלאך הוא ב' אלפים פרסה א"כ המלאך הוא שליש עולם דהעולם הוא שית אלפי פרסה. וכיון דאם האדם עושה מצוה אחת זוכה לחצי עולם ע"כ עכ"פ מגיע לו מלאך אחד לשמרו שהוא רק שליש עולם עכ"ד דפח"ח [עי' מש"כ בזה חיי אות כז] ולפי"ז מובן ההמשך ד' אלקי השמים וכו' ואשר כשבע לי לאמר לזרעך אתן את הארץ הזאת היינו א"י שמגרע לנו לפי מדה בינונית ארץ ישראל בלא ארם נהרים וארם צובה. ולפי מדת עין יפה מגיע לנו א"י ובכלל א"י הוא ג"כ ארם נהרים וארם צובה שהיא תרומה של העולם שהוא שית אלפי פרסה על שית אלפי פרסה כנ"ל א"כ כיון שהעולם הוא שית אלפי פרסה הרי מגיע לאדם בעושה מצוה אחת מלאך אחד לשמרו וזהו שאמר הוא ישלח מלאכו לפניך מלאך אחר לשמור אותך והבן וב"ה הוא דבר נכון: ג) ולפי הנ"ל יל"פ המשך הפ' ואלה ימי חיי אברהם אשר חי מאת שנה ושבעים שנה וחמש שנים וכו' על פני כל אחיו כפל [וברש"י עד שלא מת אברהם ישכון משמת אברהם כפל] ואלה תולדות יצחק בן אברהם אברהם הוליד את יצחק ויהי יצחק בן ארבעים שנה בקחתו את רבקה וכו' לו לאשה. דהנה אחז"ל דא"א הי' כהן גדול וכ' בשמנה לחמו דלכן הי' כה"ג שהוא הי' תרומתו של עולם מבחר היצירים דז' אלפים הוה עלמא ותרומה בעין יפה הוא א' מארבעים ולכן הי' חי קע"ה שנים שהוא תרומה מז' אלפים והכה בנזה"ק כ' אע"ג דזכות אבות מגין גם לאחר מיתה אבל ישמעאל שלא הי' בנו רק בן שפחה שלא נשתחררה הגר וכ"ז שהי' אברהם חי הגן זכותו שלא יצטער במפלתו אבל כשמת כפל, והקדמונים כ' דלכן לא משתחררה הגר שלא יעבור א"א על איסור שפחה דהא אפילו נשתחררה היתה אסורה לו שהי' כהן ומשוחררת אסורה לכהן, ומבואר לעיל דנשמע מקרא מדכ' וששיתם דקאי למעלה ולמטה דעין יפה הוא אחד ממ' והא דאמרינן דתבה קאי למעלה ולמטה כשמע מדכ' ואלה תולדות יצחק בן אברהם אברהם הוליד את יצחק דתיבת אברהם קאי למעלה ולמטה כדברי האלשיך ז"ל הנ"ל. והכה בארץ חמדה כ' הטעם שקפצה הארץ לאליעזר שהי' מהלך י"ז ימים והלך בג' שעות כמבואר