בנין דוד א קלב

כמותה לכן לא השיאה ליצחק דלא ליזיל זרעו בתרה ועי' במהרש"א יבמות [ק ע"ב] וא"ש אף לשיטת הרמב"ם ז"ל דאיסור שפחה אינו מה"ת והמפורשים האריכו בזה] והנה מבואר ברש"י דאברהם לקח את הגר לפילגש ובדורש לציון הקשה הא איכא איסור דל"ת קדשה לשיטת הרמב"ם ז"ל. וכתבתי לעיל אות כ"א לת' לפי"ד המקנה והמנ"ח דבמופקרת איכא לאו דל"ת קדשה ועשה כי יקח איש אשה ליקח ע"י קידושין אבל אם אינה מופקרת ליכא הלאו דלת"ק ואיכא עכ"פ העשה. אבל בשפחה אם אינה מופקרת ליכא גם העשה דכי יקח וכו' היינו ע"י קידושין דהא שפחה אינה בת קידושין כלל. א"כ קטורה זו הגר שקשרה פתחה כנ"ל וגם היתה שפחה שפיר לקח אותה אברהם לפילגש דליכא לאו דלת"ק והעשה דכי יקח איש וכו' ומתורץ קו' הדול"צ הנ"ל לנכון. ולפי"ז מובן ההמשך ויביאה וכו' ויקח את רבקה ותהי לו לאשה כי היתה פחותה מבת ג' שנים כשקדשה אליעזר כנ"ל א"כ כשמע דגם רבקה קטנה היתה א"כ אא"ל כתי' התוס' הנ"ל דקטנה היתה הא גם רבקה קטנה היתה ועכצ"ל כתי' התוס' דמהגר היתה והיתה בת שפחה דהגר לא נשתחררה כנ"ל א"כ כיון שהיתה שפחה ואינה מופקרת היתה מותרת לאברהם. וזש"א ויוסף אברהם ויקח אשה ושמה קטורה וברש"י זו הגר שהיתה שפחה ושמה קטורה שנאים מעשי' שקשרה פתחה וכו'. דליכא לא איסור לאו ולא איסור עשה לכן לקח אותה לפילגש והבן וב"ה הוא דבר נחמד: פד) עי"ל ההמשך דאיתא במדרש ויקח את רבקה וכו' שקידשה יצחק וכ' מחו' הגה"ק במעגלי צדק ז"ל דס"ל דאע"ג שנתקדשה ע"י אליעזר מ"מ כיון שהי' קדושי כסף ותלי' בפלוגתא אי אמרינן בקידושי כסף שליח כעשה עד לכן קדשה מחדש ע"ש והנה בתוס' קידושין [מג ע"ב] ד"ה וכן הקשו וז"ל תימא דאמר בירושלמי וכן בקידושין [דאמרינן שכ"ע] הדא תימא בשטר אבל בכסף לא עכ"ל. וראיתי בשם זקיני הגאון מאוה"ג בעל ת' הרד"ד ז"ל לת' דהמקנה הקשה איך אמרינן שליח כ"ע הא הוה עשאאי"ל דתמיד יהי' הכחשה והזמה ביחד דלא הוה הזמה לשיטת הרמב"ם ז"ל ע"ש אמנם י"ל אי נימא דשליח עושה שליח בקידושין א"כ לא יהי' הכחשה והזמה ביחד דהא י"ל דהשליח עשה שליח אחר ושיטת הש"ג עי' אהע"ז סי' ל"ה ס"ו בח"מ ובב"ש דדוקא בקידושי שטר שליח עושה שליח ולא בקידושי כסף דהוה מילי ע"ש. וזש"א הירושלמי הד"ת בשטר אבל בכסף לא דבכסף הוה עדשאאי"ל דאין שליח עושה שליח ומתורץ קו' התוס' ודפח"ח. והטעם של הק' מארדוש דאין שליח עושה שליח בקידושין כיון דאין קידושין אלא מדעת האשה הוה מילי דלא נגמר עוד הדבר ומילי לא מימסר לשליח. והנה בדול"צ הקשה איך נשא אברהם פילגש לשיטת הרמב"ם דעובר בלאו דל"ת קדשה ובשם ארי' כ' לת' דאברהם הי' מלך דמותר בפילגש כמבואר ברמב"ם ה' מלכים פ"ד והטעם מבואר במקנה אהע"ז סי' ל"ה דאם אינה מופקרת אע"ג דליכא הלאו דלת"ק מ"מ איכא עשה כי יקח איש אשה דוקא ע"י קידושין ובלא קידושין עובר בעשה וכ"ז בהדיוט אבל מלך שהתורה התירה לו ליקח מבנות ישראל ופילגשים אפילו שלא מדעתן כמש"כ הרמב"ם ז"ל ה' מלכים א"כ אא"ל דקאי עליו העשה כי יקח איש אשה דהא קיימ"ל דאין קידושין אלא מדעת האשה והוא יכול ליקח אשה בעל כרחה אע"ג דלא הוה קידושין כ"כ יכול ליקח פילגש גם בלא קידושין ע"ש. [עי' לעיל אות כ' כ"א מזה] וכ"ז נכון דמלך מותר בפילגש כיון דאמרינן אין קידושין אלא מדעת האשה אבל אם הו"א דקידושין הוא אפילו בע"כ שוב הו"א דמלך אסור בפילגש בלא קידושין דאיכא העשה כי יקח איש וכו' דאי"ל כנ"ל דלא קאי העשה עליו דיכול ליקח בע"כ הא העשה נאמרה גם אם מקדש בע"כ דהא גם הדיוט יכול לקדש בע"כ ואפ"ה איכא העשה כי יקח איש אשה. ולפי"ז מובן ההמשך ויקח את רבקה שקדשה שנית דחש למד"א דל"א שנ"ע בקידושי כסף דאין שע"ש דהוה מילי דאין קידושין אלא מדעתה כנ"ל א"כ מלך מותר בפילגש דליכא העשה כנ"ל וגם ליכא הלאו דלת"ק אם אינה מופקרת. וזש"א ויוסף אברהם ויקח אשה דהי' מלך וליכא העשה וגם ליכא הלאו יען ושמה קטורה שקשרה פתחה ואינה מופקרת. והבן וב"ה היא דבר נכון: פה) עי"ל ההמשך די"ל דלכן קידש יצחק את רבקה שנית שחש לשיטת הק' תארדוש ז"ל דקידושין שהיא מדעתה אין שליח עושה שליח ואברהם הי' שלוחו של יצחק ואליעזר שלוחו של אברהם כמש"כ הפני"פ. וזש"א ויקח את רבקה לקדשה שנית דאין שע"ש דקידושין היא מדעתה א"כ מלך מותר בפילגש כנ"ל באות הקדום. ולכן ויוסף אברהם ויקח אשה לפילגש והבן: פו) ותלד לו את זמרן ואת יקשן וכו' ולבני הפילגשים אשר לאברהם נתן אברהם מתנות ופרש"י מה שניתן לו על אודות שרה ונ"ל עפי"ד האגרא דכלה ז"ל [הובא לעיל פ' בראשית אות כ"ז] דקדושי ישראל הי' נזהרים לקבל מתנות מרשעים כי כח הפועל עושה רושם בהנפעל דהמקבל והנהנה מהמתנה מקבל ג"כ מדותיו הרעים של הנותן ע"ש ואיתא במדרש את