בנין דוד א קל

ולפי"ז מובן ההמשך ואבא וכו' שקפצה לו הארץ דיצחק הוא עולה תמימה כנ"ל א"כ אסורה לו בת אליעזר אפילו אם נשתחררה. וא"כ למה נכפלה הפרשה אלא עכצ"ל דיפה שיחתן וכו' והבן: עז) עי"ל עפי"ד הנ"ל דנשמע דיפה שיחתן וכו' דלא נתחדש דבר דבלא"ה לא יתן אברהם בנו לבת אליעזר דשפחה היא. והכה התוס' מקשים למד"א בת הי' לו לא"א אמאי לא השיאה ליצחק. ותי' דקטנה היתה או מהגר היתה והיא שפחה. והח"ס ז"ל כ' הטעם דקפצה לו הארץ כי בו ביום היתה רבקה בת ג' שנים ונתגיירה וכשירה לכהונה ליצחק שהי' כהן אבל אם הי' עבר עוד יום א' היתה בת ג' שנים ויום א' אפילו אם נתגיירה פסולה לכהונה כמבואר ביבמות [ס ע"ב] ודפח"ח. ולפי"ז מובן ההמשך ואבא וכו' שקפצה לו הארץ ונשמע דרבקה קטנה היתה א"כ אא"ל כתירוץ התוס' הנ"ל דקטנה היתה הא גם רבקה קטנה היתה ועכצ"ל דמהגר היתה ולכן לא השיאה ליצחק דשפחה היא א"כ לא נתחדש דבר דאין ארור וכו' דהא בלא"ה לא הי' משיא ליצחק בת אליעזר דשפחה היא. ולמה נכפלה הפרשה ונשמע דיפה שיחתן וכו' והבן: עח) ואבא היום וכו' ואמרה אלי גם אתה שתה וגם לגמליך אשאב הוא האשה אשר הוכיח ד' לבן אדוני ובמדרש ומד' אשה משכלת. ונ"ל דאחז"ל ואבא היום שקפצה לו הארץ והטעם כ' המפורשים דקימ"ל האומר לשלוחו צא וקידש לי אשה ומת השליח אסור בכל הנשים דחזקה שליח עושה שליחותו וקימ"ל דלמיתה לזמן מועט לא חיישינן לכן התפלל אליעזר על קפיצת הארץ שלא יהי' יצחק אסור בכל הנשים והנה הקדמונים מקשים איך אמרה שתה וגם לגמליך אשאב הא אחז"ל ברכות [מ ע"א] דאסור לאכול קודם שיתן לבהמה [ועי' במג"א סי' קס"ז סקי"ח בשם ס"ת דבשתי' אדם קודם] וכ' במעגלי צדק ז"ל לת' דהא קימ"ל חזקה שע"ש ומבואר במל"מ דכש"כ אם עשה אדם את עצמו לשליח דאמרינן חזקה שע"ש ע"כ שפיר אמרה שתה מקדם ואח"כ גם לגמליך אשאב דחזקה דשליח עושה שליחותו והוי כאמר השקה לגמלי דהיינו גביל לתורי דמיתר לאכול מיד ודפח"ח. וזש"א ואבא היום שקפצה לו הארץ מטעם הנ"ל א"כ בשמע דקימ"ל דחזקה שע"ש כנ"ל. לכן אמר והי' העלמה וכו' ואמרה אלי גם אתה שתה וגם לגמליך אשאב. א"כ היא אשה משכלת לדעת דחזקה שע"ש כנ"ל. הוא האשה אשר הוכיח ד' לבן אדוני ובמדרש ומד' אשה משכלת כי מד' יצא הדבר והבן ונכון בס"ד: עט) ויאמר אליהם אל אותי וד' הצליח וכו' ויאמרו נקרא לנערה ונשאלה את פיה. ונ"ל עפ"ד הח"ס ז"ל עפי"ד הגאון מהר"ם בנעט ז"ל לפ' הפ' ומגדנות נתן לאחי' ולאמה וכו' ויאמר אחי' ואמה תשב הנערה אתנו הכונה דכיון שנתן להם פירות א"י ש"מ שהוא מחזיק ארם וסורי' כמו א"י דאל"כ אסור להוציא פירות א"י לחו"ל לכן אמרו תשב הנערה אתנו דגם כאן הוא א"י עכדפח"ח. ולזה אמר אליעזר אל תאחרו אותי כאן כי באמת חו"ל הוא והכל מעלין לא"י והפירות לא הוצאתי אלא צדה לדרך לקחתי עמי למזונות אך וד' הצליח דרכי שקפצה לי הארץ לכן נשארו הפירות ונתתי לכם ודפח"ח. והנה בתפ"י כ' הא דאמר העבד אולי לא תאבה האשה ללכת אל הארץ הזאת דתמוה מה לי הארץ הזאת או אחרת דידוע דיש הרבה מצות שאינם נוהגות רק בא"י לכן אמר אולי לא תאבה האשה ללכת אל הארץ הזאת לסבול מצות הנוהגות בא"י ע"ש וזש"א אל תאחרו אותי וד' הצליח דרכי כי ארם וסוריא הוא חו"ל כנ"ל לכן אמרו כקרא לבערה ונשאלה את פיה שמא לא תאבה ללכת מחו"ל לא"י לסבול מצות הנוהגות בא"י. והבן ונכון בס"ד: פ) ויאמר אליהם אל תאחרו אותי וד' הצליח דרכי שלחוני ואלכה לאדוני ויאמרו נקרא לנערה ונשאלה את פיה. ונ"ל דלכאורה יקשה למה הי' צריכין לשאול אותה הא כבר נתקדשה וכופין לאשה לעלות לא"י כמבואר בכתובות [קי פ"ב] אמכם א"ש לד' התוס' שם דאם איכא סכנת דרכים אין כופין א"כ י"ל שהי' סכנת דרכים. אולם הא אליעזר בא ע"י קפיצה בג' שעות ובטח יחזור ג"כ על ידי קפיצה א"כ ליכא סכנת דרכים [עי' לעיל פ' לך אות מ'] אמנם הד"נ עפי"ד הח"ס ז"ל לפ' הפ' ומגדנות נתן וכו' תשב הנערה אתנו ימים או עשור וכו' ויאמר אליהם אל תאחרו אותי וד' הצליח דרכי שלחוני ואלכה לאדוני כי ע"י שנתן להם מגדנות והיכירו בהפירות שהי' נתלשין ביומו בא"י כדאיתא ר"פ אין צדין דיש להכיר בהפירות האמינו לו שבא ע"י קפיצה בו ביום. ע"כ אמרו תשב הנערה אתנו ימים או עשור היינו ב' או עשרה ימים ולא תפסד בהעכבה בכאן כי תילך בחזרה ג"כ ע"י קפיצה ולז"א אל תאחרו אותי כי ד' הצליח דרכי ע"ד נס הי' לי קפיצת הארץ אבל בחזרה ואלכה לאדוני אהי' מוכרח לילך בהליכה ולא בקפיצה ודפח"ח וזש"א דכיון שאמר להם העבד ואלכה לאדוני שלא יהי' לי קפיצת הדרך בחזרה. א"כ איכא סכנת דרכים דאין כופין האשה לעלות לארץ ישראל על כן אמרו נקרא לנערה ונשאלה את פיה דצריכין הסכמתה והבן ונכון בס"ד.