בנין דוד א קכט

אליעזר דאין ארור וכו'. וכ' לת' דהא אליעזר הי' עבד וע"כ נשא שפחה א"כ ולדה כמותה ובת שפחה היא ואסורה ליצחק ולא נתחדש דבר. אמנם יש להעיר לפי"ד המפו' דאברהם שיחרר את אליעזר דאל"כ הי' אסור ללמוד תורה למד"א דאסור לב"נ ללמוד תורה א"כ הי' יכול אליעזר ליקח בת חורין והולד כמותו ואינה שפחה א"כ נתחדש דבר דאין ארור מדבק בברוך אמנם הדבר נכון דהפני"פ הקשה הרי עכצ"ל דאברהם כעשה שלוחו של יצחק דארצוי' ארצי קמי' עי' בקידושין [מה ע"ב] א"כ איך עשה את אליעזר שליח לקדש לשיטת הק' חרדוש ז"ל דבקידושין אין שליח עושה שליח. וכ' לתרץ דעבד שהוא כגופו עדיף משליח והוה כמו שהי' אברהם מקדש בעצמו [ועי' בת' ספר יהושיע סי' רל"א שדחה דבריו ואכמ"ל] א"כ אא"ל דאברהם שיחרר את אליעזר דא"כ אינו עוד עבדו ולא הי' מועיל השליחות דאין שליח עושה שליח. אכן יש להעיר דילמא שיחרר אברהם את אליעזר ולא הי' שליח לקדש רק שלית להביא האשה ליצחק והוא יקדש אותה. אמנם הדבר נכון להמפורשים מקשים למה עשה הקב"ה כס שיהי' לו קפיצת הדרך. וכ' לתרץ דאליעזר חשש שמא ימות דהי' יצחק אסור בכל הנשים כמבואר בנזיר [יב ע"א] ע"כ עשה הקב"ה הנס שיהי' לו קפה"ד ומבואר בפרד"א דהלך בג' שעות ולזמן מועט לא חיישינן למיתה עכ"ד א"כ אא"ל דהי' רק שליח להביא האשה ליצחק דא"כ למה נעשה הנס שיהי' לו קפה"ד דהא אפילו ימות השליח לא יהי' יצחק אסור בכל הנשים דהא עדיין לא נתקדשה ע"י השליח ולפי"ז א"ש ההמשך ואבא וכו' שקפצה לו הדרך א"כ עכצ"ל דנעשה שליח לקדש והי' עוד עבד וממילא בתו אסורה ליצחק דשפחה היא א"כ לא נתחדש דבר ולמה נכפלה הפרשה ועכצ"ל דיפה שיחתן וכו'. והבן וב"ה הוא דבר נכון: עד) עי"ל עפי"ד האו"ת הנ"ל דנשמע דיפה שיחתן וכו' דאין לומר דנכפלה הפרשה בשביל דבר שנתחדש בה דאברהם לא השיא בנו לבת אליעזר דאין ארור מדבק בברוך דבלא"ה אסורה ליצחק דשפחה היתה כנ"ל. והנה המפורשים הקשו למה נעשה הנס שקפצה לו הדרך הא לא עביד קב"ה כס בחנם וכ' באור יקרות לת' עפי"ד הפרדר"א פט"ז דמקרית ארבע עד חרן הוא מהלך י"ז ימים וע"י קפיצת הדרך בא אליעזר בג' שעות וטעם הדבר דאיתא במס' סופרים ששלחו אברהם לאליעזר ביום א' של סוכות א"כ הי' אסור לאליעזר לילך משום איסור תחומין לכן הי' צריך לנס של קפה"ד דאין תחומין למעלה מעשרה כמבואר בעירובין [מג ע"א] ושיטת הרמב"ם ז"ל אע"ג דתחומין דרבנן מ"מ יותר מי"ב מיל אסור מה"ת. ומבואר בידי משה שמהלך אדם בינוני בשעה אחת ג' מילין וא"כ עד י"ב מילין שהם מהלך ג' שעות לא הי' צריך לנס של קפיצת הדרך דמותר מה"ת. כי אם על הדרך שהוא יותר מי"ב מיל הי' הנס דבר הכרח שלא יעבור על איסור תחומין עכדפח"ח. א"כ נשמע מזה דגם עבדי האבות קיימו את התורה וכש"כ האבות. ולפי"ז א"ש ההמשך ואבא היום שקפצה לו הארץ שלא יעבור על איסור תחומין כנ"ל א"כ כש"כ שהאבות קיימו את התורה והיתה בת אליעזר אסורה ליצחק דשפחה היא א"כ למה נכפלה הפרשה ונשמע מזה דיפה שיחתן של עבדי אבות מתורתן של בנים. והבן: עה) ועי"ל עפ"י הנ"ל דאא"ל דנכפלה הפרשה דאין ארור מדבק בברוך דבלא"ה אסורה בת אליעזר דשפחה היא ואע"ג לשיטת הרמב"ם ז"ל [פ"יב מא"ב הי"א] דשפחה אינה אסורה אלא מדרבנן מ"מ האבות קיימו גם מצות דרבנן. והמפורשים כ' דלכן נעשה הנס בקפיצת הדרך כי חשש אליעזר שמא ימות ויהי' יצחק אסור בכל הנשים שבעולם כמבואר בנזיר [י"ב ע"א ] לכן נעשה לו הנס שבא בג' שעות ולזמן מועט לא חיישינן למיתה עכ"ד. ומבואר בתוס' שם דהא דאסור בכל הנשים וכו' אם מת השליח היא רק מדרבנן דמה"ת אזלינן בתר רוב ע"ש. ולפי"ז א"ש ההמשך ואבא היום וכו' שקפצה לו הדרך שלא יהי' חושש אליעזר שמא ימות ויהי' אסור יצחק בכל הנשים מדרבנן דהאבות קיימו אפילו מצות דרבנן. א"כ אא"ל דנכפלה הפרשה דנתחדש בה דאין ארור וכו' דהא בלא"ה לא ישא יצחק בת אליעזר דשפחה היא ואע"ג דאינה אסור אלא מדרבנן הלא האבות קיימו אפילו מצות דרבנן. אלא ע"כ צ"ל דנכפלה הפרשה משום דיפה שיחתן וכו' והבן: עו) עי"ל עפ"י הנ"ל דנשמע דיפה שיחתן וכו' מדנכפלה הפרשה דאין לומר דנכפלה דאין ארור וכו' דבלא"ה היתה אסורה בת אליעזר ליצחק דשפחה היא כנ"ל ולכאורה י"ל דהרי הי' אברהם יכול לשחררה ותהי' מותרת ליצחק. אמנם לפי"ד הח"ס ז"ל דיצחק כיון שנתקדש להיות עולה תמימה הי' לו דין כהן גדול ע"ש א"כ הי' יצחק אסור ג"כ במשוחררת ע"כ שפיר נשמע דיפה שיחתן וכו והנה מבואר בתפ"י הטעם דקפצה לו הארץ כי יצחק הי' עולה תמימה קודש לד' ואינו ראוי לו ליקח אשה בלי קדושי דאורייתא ובו בלילה מת בתואל ורבקה קטנה היתה ואינה בת קדושין דבר תורה. לכן הי' לו קפיצת הארץ בעודנו בתואל חי וקדשה בצמידים והוי נשואה גמורה דבר תורה ודפח"ח