בנין דוד א קכח

אבל הדבר נכון דהא קודם ששלח א"א את אליעזר כתב שטר מתנה על כל אשר לו ליצחק א"כ גם העבד הי' שייך ליצחק ושפיר הי' יצחק משחררו על תנאי כנ"ל דבמקום מצוה מותר [ וע"י בישיע"ק מש"כ כעי"ז] וזש"א ויקח העבד עשרה גמלים עבור עשרה אנשים לברך ברכת אירוסין דהוא בעצמו יקדש את האשה ולא שיקח האשה ליצחק שיקדש בעצמו. דיהי' משוחרר דליכא איסור כיון וכל טוב אדוניו בידו שכתב שטר מתנה ליצחק והי' העבד של יצחק. והבן: ע) ולרבקה אח ושמו לבן וירץ האיש החוצה במסורה ותהיין מורת רוח ליצחק ולרבקה. ונ"ל עפי"מ שהביא מחו' הגאון בילקוט אליעזר ז"ל לפ' הפ' [תהלים קי"ט] זלעפה אחזתני מרשעים עוזבי תורתך. כי יש ב' כתות רשעים כת צבועים מראים עצמם ליראים לנקום קנאת ד' ורעות בקרבם ועי"ז ילכדו חכמים בערמם. ויש כת שפיהם ולבם שוים לעיני כל ולא ילכדו אחרים לילך אחריהם. וזש"א זלעפה אחזתני מרשעים מאלו אשר המה רשעים בקרבם ולעיני כל המה עוזבי תורתך מלשון ויעזבו את ירושלים היינו חוזק שרוצים לחזק התורה ודפח"ח. ובאוה"ת ובתפ"י ז"ל כ' דלכן רץ לבן אל האיש החוצה לנקום קנאת ד' בהאיש כי חשב שנתן לה הנזם והצמידים ח"ו לאתנן. וזש"א ולרבקה אח ושמו לבן שהי' לבן הרמאי ועכ"ז וירץ אל האיש החוצה לנקום קנאת ד' ולכן ותהיין מורת רוח ליצחק ולרבקה מרשע כזה אשר רוצה להיות מעוזבי התורה לחזק התורה: עא) וירץ לבן אל האיש וכו' ואנכי פניתי הבית וברש"י מעבודת גלולים. ונ"ל עפי"ד הרש"י וירץ למה רץ ועל מה רץ ויהי כראות את הנזם אמר עשיר הוא ונתן עיניו בממון [ובעמוד העבודה כ' לפ' דאחז"ל פסיעה גסה נוטלת א' מת"ק ממאור עיניו וזש"א למה רץ הלא נוטלתו מאור עיניו ולז"א נתן עיניו בממון דבעבור חמדת ממון לא חש על עיניו] ולכאורה מנ"ל דרץ עבור הממון שמא הי' חושד את אליעזר לאדם מכוער שנתן מתנות לבתולה ע"כ רץ לקנא קנאת ד' כמש"כ האוה"ח ז"ל. ולז"א ואנכי פניתי הבית מעבודת גלולים א"כ חשב את אליעזר לאיש צדיק שלא יכנס להבית שיש בה ע"ז וע"כ דרץ שנתן עיניו בממון: עב) ויישם לפניו לאכול ויאמר לא אוכל עד אם דברתי דברי ויאמר דבר ויאמר עבד אברהם אנכי. וכ"ל דאיתא בתרגום יונתן כיון דחמא סמא דקטולא אמר לא איכול עד דאמלל פתגמי והכה האזולאי ז"ל כ' הטעם שרצה בתואל להרוג את אליעזר שידע הדין דבעשה שליח לקדש אשה ומת השליח אסור בכל הנשים שבעולם דחזקה שליח עושה שליחותו ע"כ רצה שיהי' יצחק אסור בכל הנשים עכ"ד. והנה כבר כ' האחרונים דחזקה דשע"ש שייך בקידושי שטר דשליח עושה שליח לכן שייך החזקה אע"ג שמתרתי שלא יהי' יכול השליח לעשות שליחותו יעשה שליח אחר במקומו אבל בקידושי כסף דהוי מילי דלא תימסר לשליח לא שייך החזקה דשע"ש עי' אהע"ז סי' ל"ה ס"ו ובחדות יעקב ח"א סי' י"א מדודי הגאון האמיתי ז"ל מזה והנה איתא במדרש דאליעזר הי' שליח לקדש בכסף א"כ מה עלה על דעת בתואל להרוג את אליעזר הלא בקידושי כסף אין שליח עושה שליח וליכא החזקה דשע"ש א"כ לא יהי' יצחק אסור בכל הנשים. אמנם הלא הפני"פ הקשה להשיטות דאין שליח עושה שליח בקידושין איך שלח את אליעזר לשליח הא אברהם הי' שלוחו של יצחק ואליעזר שלוחו של אברהם ועכצ"ל דס"ל שליח עושה שליח א"כ שוב איכא החזקה דשע"ש ע"כ שפיר יהי' יצחק אסור בכל הנשים. אבל באמת זה אינו דהא הפני"פ כ' לתרץ דשפיר י"ל דס"ל דאין שליח עושה שליח ושאני עבד דכגופו הוא ולא הוו כשליח אלא כמי שקידש אברהם בעצמו ע"ש. א"כ אפילו אם יהרוג את אליעזר לא יהי' יצחק אסור בכל הנשים דליכא החזקה דשע"ש דהא אליעזר אינו יכול לעשות שליח במקומו דאין שליח עושה שליח בקידושי כסף וזש"א ויישם לפניו לאכול ויאמר לא אוכל כיון דראה סמא דקטילא עד אם דברתי דברי ויאמר דבר ויאמר עבד אברהם אנכי ר"ל דלא תפעול מאומה אם תהרוג אותי דלא יהי' יצחק אסור בכל הנשים דליכא החזקה דשע"ש כיון דאין שליח עושה שליח ואי תימא דע"כ סובר אברהם דשליח עושה שליח מדשלח אותי זה אינו עבד אברהם אנכי ואני כגופו ולא הוה כשליח עושה שליח כדברי הפני"פ הנ"ל והבן וב"ה הוא דבר נכון: עג) ואבא היום אל העין פרש"י היום יצאתי והיום באתי מכאן שקפצה לו הארץ א"ר אחא יפה שיחתן של עבדי אבית לפני המקום מתורתן של בנים שהרי פרשה של אליעזר כפולה בתורה והרבה גופי תורה לא ניתנו אלא ברמיזה והמפורשים תמהו על ההמשך. ונ"ל דבאור תורה הקשה הא אמרינן בחולין [סג ע"ב] דפרשה נאמרה ונשנית בשביל דבר אחד שנתחדש בה ע"ש. וכ' אלי לא תאבה ופרש"י אלי כ' בת הי' לו לאליעזר ורצה להשיא ליצחק וא"ל אברהם אין ארור מדבק בברוך א"כ מנ"ל דיפה שיחתן וכו' מדנכפלה הפרשה דלמא נכפלה בשביל שנתחדש בה דבר דאברהם לא רצא להשיא בנו לבת