בנין דוד א קכג

נ) ואברהם זקן בא בימים וד' ברך את אברהם בכל. במדרש ר"י אמר בא בדיופלין ובמתנות כהונה פירש בכפל שהי' לו עוה"ז ועוה"ב ובמדרש וד' ברך את אברהם בכל בעושר. ונ"ל עפי"מ ששמעתי בשם מחו' הגה"ק התפארת שלמה ז"ל לפ' הפ' אמר אויב ארדוף אשיג אחלק שלל תמלאמו נפשי אריק חרבי תורישמו ידי. דרש ב' מיני עשירות עושר הבא ע"י ברכת ד' לטובת האדם שיהי' לו עוה"ז ועוה"ב. ויש עושר הבא ע"י יצה"ר בראות איש עני מתנהג כשורה נותן לו העושר למען וישמן ישורון ויבעט לסור מד'. ויען כי העושר לא נתן להאדם לטובתו שהרי הוא אויב הפנימי. לכן כאשר רואה שהאדם מילא רצונו וסר מד' לוקח ממנו העושר להיות רש ועני כבתחלה ואין לו לא עוה"ז ולא עוה"ב. וזש"א אמר אויב האויב הפנימי היצה"ר ארדוף אשיג ארדוף אחר האדם להשיגו לעשות רצוני. ע"י אחלק שלל אתן לו העושר וישמן ישורון וכו'. אבל תמלאמו נפשי וברש"י תתמלא רוחי ורצוני כאשר האדם מילא רצוני וסר מד'. אז אריק תרבי תורישתו [מלשון רש] ידי אעשה אותו לרש ועני ולא יהי' לו לא עוה"ז ולא עוה"ב עכד"ק דפח"ח וזש"א ואברהם זקן בא בימים שבא בדיופלין שהי' לו עוה"ז ועוה"ב כי לא בא לו העושר מהיצה"ר וזהו וד' ברך את אברהם בכל ובמדרש בעושר שבא העושר מהשי"ת: נא) וד' ברך את אברהם בכל ויאמר אברהם אל עבדו וכו' ולקחת אשה לבני. ונ"ל ההמשך דאחז"ל בכל בת היתה לו לא"א ובכל שמה ובתוס' ב"ב [קמא ע"א] הקשו למד"א ב"כ מותר באחותו אמאי לא השיאה ליצחק ע"ש. אולם המפו' כ' לתרץ דהא הקב"ה בשרו לא"א שנולדה רבקה בת זוגו של יצחק כמש"כ רש"י עה"פ אחרי הדברים וכו' לכן לא השיא את בתו ליצחק והנה בפני"פ הקשה איך עשה אברהם את אליעזר לשליח לקדש אשה ליצחק הא אברהם הי' שלוחו של יצחק ואין שליח עושה שליח בקידושין לשיטת הק' מרדוש ז"ל דהוי מילי ולא ממסר לשליח כמבואר באהע"ז סי' ל"ה ס"ו. אמנם הדבר נכון לפימש"כ דדוקא בגירושין דאיתא בע"כ א"כ המעשה נגמר מיד דהשליח יכול לגרשה בע"כ ע"כ שליח עושה שליח אבל בקידושין דאין המעשה כגמר מיד שמא לא תאבה האשה הוי מילי דלא ממסרי לשליח לכן אין שלית עושה שליח בקידושין ע"ש בח"מ. א"כ ה"ה הכא הוי כנגמר המעשה דדיבורו של הקב"ה מכריע כידוע ובודאי תתרצה רבקה שפיר אמרינן דשליח עושה שליח כמו בגירושין. ולפי"ז מובן המדרש וד' ברך את אברהם בכל בבת ולכן לא השיאה ליצחק דרבקה הי' בת זוגו. לכן ויאמר אברהם אל עבדו וכו' ולקחת אשה לבני דשליח עושה שליח והבן: נב) ולפי הנ"ל יל"פ הפ' ויאמר לא אוכל עד אם דברתי דברי ויאמר דבר ויאמר עבד אברהם אנכי דהנה הפני"פ הקשה איך נעשה אליעזר שלוחו של אברהם הא אברהם הי' שלוחו של יצחק ואין שליח עושה שליח. וכ' לתרץ דעבד כגופו ועדיף משליח והוה כמו שהי' אברהם בעצמו השליח ע"ש. והנה מבואר שם באהע"ז בב"ש ובח"מ דדוקא בקידושי כסף אין שליח עושה שליח אבל בקידושי שטר יכול השליח למנות שליח אחר דלא הוי מילי כיון דאינו יכול לקדשה רק בשטר זה ע"ש. א"כ אי נימא דהי' אליעזר שליח לקדש בשטר לא קשה כלל קו' הפני"פ דהא בקידושי שטר שליח עושה שליח. אבל אי נימא דהי' שליח לקדש בכסף וא"כ הו' מילי ועכצ"ל דבעבד דהוא כגופו שליח עושה שליח כדברי הפני"פ הנ"ל. והנה בקדושת לוי ז"ל כ' לפ' לא אוכל עד אם דברתי דברי ויאמר דבר. כי החתן אסור לאכול ביום הקידושין עד אחר קידושין וכיון שהי' אליעזר שליח של החתן לכן לא הי' יכול לאכול עד אם דברתי דברי וזהו הקידושין ע"כ אמר לו דבר לקדשה בדיבור ע"ש. א"כ לא הי' שליח לקדש בשטר דאם הי' שליח לקדש בשטר אין לו לדבר רק למסור השטר. וע"כ צ"ל דהי' שליח לקדש בכסף. וא"כ יקשה הא הוי מילי ואין שליח עושה שליח לכן אמר עבד אברהם אנכי ועבד עדיף משליח ואני כגופו של אברהם לכן אוכל לקדשה. והבן וב"ה הוא דבר נכון: כג) וד' ברך את אברהם בכל ויאמר אברהם אל עבדו וכו' ולקחת אשה לבני משם ואם לא תאבה האשה ללכת אחריך ונקית משבועתי. ונ"ל דהתוס' הנ"ל הקשו למד"א הא דכ' וד' ברך את אברהם בכל שהי' לו בת אמאי לא השיאה ליצחק למד"א ב"כ מותר באחותו והקדמונים תירצו דמדס"ל שהי' לו בת ס"ל כמד"א ב"כ אסור באחותו. והנה הח"ס ז"ל כ' דכיון שגייר אברהם א"ע וכל אנשי ביתו עמו כעשו כקטן שנולד ותו ליכא איסור אחוה כלל מה"ת רק למד"א דב"נ אסור באחותו איכא איסור דרבנן שלא יאמרו יצאנו מקדושה חמורה לקדושה קלה ולכן לא השיא את בתו ליצחק כיון דאיכא עכ"פ איסור דרבנן ואברהם קיים אפילו מצות דרבנן ע"ש דפח"ח. והנה המפורשים הקשו לשיטות התוס' נזיר [י"ב עא] דהא דאמרינן דהאומר לשלוחו צא וקדש לי אשה סתם ומת אסיר בכל הנשים שבעולם. דמה"ת ליכא איסור דאזלינן בתר רובא אלא משום קנסא דרבנן שצוה לקדש סתם ע"ש א"כ איך שלח אאע"ה לקדש אשה סתם הא אסור