בנין דוד א קכב

כאשר זקן שמואל וכו' ולא הלכו בניו בדרכיו יבליע דבתענית [ה' ע"ב] פריך הש"ס וכי הי' שמואל זקן הלא בן כ"ב שנים הי' במותו ע"ש. דהנה יש זקנה שבא ע"י אריכות ימים. אבל יש זקנה אם האבות הולכים בדרכי השם והבנים סרים מד' ח"ו. וכאשר שואלים אותם מדוע אין אתם הולכים בדרכי אבותיכם מענה בפיהם כי האבות המה עוד מדור הישן ואנחנו מדור החדש. וזש"א ויהי כאשר זקן שמואל ויקשה קו' הש"ס הא לא הי' זקן ולז"א ולא הלכו בניו בדרכיו שאמרו ששמואל הוא מדור הישן ע"כ כקרא זקן. יהבה אם אין להאדם בנים א"א לו להיות זקן רק ע"י אריכות ימיו. אבל לא כן אם יש לו בנים הסרים מד' יכול להיות זקן בלא אריכות ימים ע"י הבנים שאמרו שאביו הוא מדור הישן. אבל אם הבנים הולכים בדרכי האבות א"כ לא נעשה האב זקן ע"י הבנים רק ע"י אריכות ימים זקנה כזו הוא לכבוד ולתפארת וזש"א ואברהם זקן שהי' זקן בא להזקנה בימים ע"ה הימים שהאריך וד' ברך את אברהם בכל ברש" בבן ובמדרש בבת ובכל שמה. א"כ הי' לו בן ובת ואפ"ה לא נעשה זקן ע"י שאמרו שאביו הוא מדור הישן כי הלכו בדרכי אבות. וזש"א המדרש הדד"כ עטרת תפארת שיבה כלומר אם יש להאדם בנים ולא כעשה זקן ע"י שאומרים שאביהם הוא מדור הישן אלא שנעשה זקן שהאריך ימים. זקנה כזו הוא לכבוד ולתפארת. ונכון בדרך צחות: מה) ובאברהם זקן בא בימים וד' ברך את אברהם בכל ואחז"ל ב"ב [טז ע"ב] מאי בכל מרגליות טובה היתה תלוי' בצוארו של א"א שכל חולה הרואה אותו מיד מתרפא. וכ"ל עפי"ד השל"ה הק' ז"ל דאפילו אם חטא האדם בשפ"ד וע"ז וג"ע מ"מ אם מעורר את אחרים לתשובה מועיל תשובתו גם על עבירות הנ"ל. ובזה פי' תשב אנוש עד דכ"א דר"ת דכ"א דם כפירה אשת איש דמועיל תשובה עי"ז ותאמר שובי בני אדם לעורר את אחרים לתשובה ובעקידה כ' לפרש מחז"ל הנ"ל מרגליות וכו' היינו שעורר את בנ"א לתשובה ומיד מתרפא מחולי הנפש. וזש"א ואברהם זקן בא בימים ובזוה"ק שתיקן כל הימים. אע"ג דעד מ"ח שנה עבד ע"ז הי' מועיל תשובתו. כי וד' ברך את אברהם בכל במרגליות טובה לעורר העולם לתשובה: מו) ואברהם זקן בא בימים וד' ברך את אברהם בכל במדרש בעושר. ונ"ל דאחז"ל א"ל הקב"ה לר"א שהי' עני ניחא לך דאחריב עלמא אולי תתיילד במזל מזונא. אר"א הי מרובין דחיינא או דעתיד לחיות. א"ל הקב"ה דחיינא אחר ד"א לא בעינא. וראיתי בשם ז' המהר"ם מלובלין ז"ל הכוונה דירא הי' ר"א שלא יעביר אותו העניות על דעת קונו כמחז"ל וכיון שאמר לו הקב"ה שעברו רוב שנותיו ואחז"ל דאם עברו רוב שנותיו של אדם ולא חטא לא יחטא עוד. לכן הסכים להיות עני ודפח"ח ונודע דנסיון העשיר גדול משל עני. וזש"א ואברהם זקן לאחר שנעשה זקן בא בימים ובזוה"ק שתיקן כל הימים ועברי רוב שנותיו שלא חטא ולא יחטא עוד וד' ברך את אברהם בכל בעושר הי' אצלו העושר ברכה שלא ירא שיחטא: מז' )ואברהם זקן וכו' וד' ברך את אברהם בכל ונ"ל עפי"מ שאמר הרה"ק מוהר"ש מיעריסלאב ז"ל. דלכן הי' זקן ושבע ימים כי לא הי' מהרהר ח"ו אחר מדותיו של הק"בה. וכל מה שעבר עליו קבלום באהבה ולברכה הי' נחשב אצלו. דאם הי' ח"י מהרהר הי' אומרים לו עלי השמימה ותראה כי הכל לטובתך לכן טוב לו שלא להרהר ולהשאר בחיים כפדה"ק. וזש"א ואברהם זקן כעשה זקן וד' ברך את אברהם בכל כי הכל הי' אצלו לברכה: מח) במדרש אברהם הי' מברך את הכל מי מברך את אברהם הקב"ה ברכו שנאמר וד' ברך את אברהם בכל. ונ"ל עפימש"כ בס' לך [אות ל"ז] דברכה של עשיר מרובה משל עני דהעשיר יש לי השגה גדולה לא כן העני ע"ש וזש"א אברהם הי' מברך את הכל מי מברך את אברהם. דאם לא תברך אברהם לא יהי' ברכתו ברכה מרובה. ולזה אמר במד' הקב"ה ברכו לאברהם לכן הי' חברך את הכל בברכה מרובה: מט) וד' ברך את אברהם בכל וכו' ובמדרש פליאה הד"כ אנכי ד' וכו'. וכ"ל דאחז"ל בכל בת ה"ל ובכל שמה. ובתוס' ב"ב [קמא ע"א] הק' למה לא השיאה ליצחק ונ"ל עפי"ד רבינו בחיי דלכן שלח א"א לרבקה נזם זהב בקע משקלו לרמז שתצא ממנה עם מקבלי התורה דשקל הוא נוטריקון אש קיל. דכ' שם השמיעך את קולו הראך את אשו ע"ש א"כ מתורץ קו' התוס' דשפיר לא השיא בתו ליצחק כי ידע שמרבקה תצא עם מקבלי התורה לכן שלח את אליעזר לרבקה וכ"ז אי דרשינן נוטריקון. והנה אחז"ל שבת [קה ע"א] מנין ללשון נוטריקון שנאמר אנכי אבא נפשי כתיבת יהיבת וזש"א וד' ברך וכי' בכל בבת ולכן לא השיאה ליצחק אלא שלח את אליעזר ליקח רבקה כי ידע שתצא ממנה עם מקבלי התורה. ולכן שלח נזם זהב בקע משקלו דדרשינן נוטריקון כנ"ל. ולז"א המדרש הדד"כ אנכי וכו' דנשמע מאנכי דדרשינן נוטריקון ונכון בס"ד: