בנין דוד א קטו

יז) ויהיו חיי שרה וכו' גר ותושב אנכי עמכם וברש"י אם תרצו הריני גר ואם לאו אהי' תושב ואטלנה מן הדין שאמר לי הקב"ה לזרעך אתן את הארץ הזאת, ולעיל כ' ופילגשו ושמה ראומה ובזוה"ק תרומה דקאי על אברהם שלקח ראומה זו קטורה לפילגש ע"ש. ונ"ל הסמיכות דבדורש לציון דרוש י"ג הקשה לשיטת הרמב"ם ז"ל דהבועל אשה בלא קידושין פנויה או פילגש עובר בלאו דלא תהי' קדשה א"כ איך לקח אברהם פילגש לאחר שמל וקיים את כל התורה ע"ש. ובשו"ת שם ארי' אהע"ז סי' י"ז כ' לתרץ לפי"ד הרמב"ם פ"ד ממלכים דפילגש מותרת למלך והקב"ה נתן כל ארץ כנען לאברהם כמש"כ לזרעך אתן את כל הארץ הזאת א"כ הי' לו דין מלך ומותר בפילגש ע"ש ולפי"ז מובן הסמיכות ופילגשו ושמה ראומה שלקח אותה אברהם ומותרת לו שהי' מלך על א"י ולכן אמר גר ותושב אנכי וברש"י אם תרצו הריני גר ואם לאו אטלנה מן הדין שאמר לי הקב"ה לזרעך אתן את הארץ הזאת. והבן: יא) ולפי הנ"ל יל"פ מדרש פליאה וד' ברך את אברהם בכל הדד"כ אנכי ה' אלקיך, דהנה בדורש לציון הקשה איך לקח אברהם פילגש בלא קידושין הא איכא איסור דל"ת קדשה, וכ' לתרץ דלא הי' לו בת א"כ עדיין לא קיים מצות פו"ר לכן הי' מותר בפילגש ע"ש. אמנם יקשה למד"א הא דכ' וה' ברך את אברהם בכל בת הי' לו לאאע"ה ובכל שמה א"כ איך לקח פילגש, אמנם הדבר נכון לשיטת רש"י עה"פ הפילגשים דנשים בכתובה וקידושין ופילגש בקידושין בלא כתובה ע"ש, א"כ שפיר לקח אברהם פילגש בקידושין דליכא לאו דל"ת קדשה. והנה במלה"ר ע' כתובה כ' דדברי רש"י נכונים דס"ל כמד"א כתובה דאורייתא, אבל למד"א כתובה מדרבנן אא"ל דנשים בכתובה ופילגש בלא כתובה הא מה"ת ליכא כתובה לנשים, ועכצ"ל דנשים בקידושין ופילגש בלא קידושין ע"ש. [ועי' בספרי שו"ת בנין דוד ח"א ס' א' פלפול נחמד בזה] והנה בבעה"ט פ' משפטים עה"פ כמהר הבתולות כ' כמה"ר נוטריקון כמה מהר הבתולות ר' היינו מאתים. א"כ כשמע אי דרשינן נוטריקון דכתובה מדאורייתא, והנה איתא בשבת [ק"ה ע"א] אר"י מנין ללשון נוטריקון מן התורה שנאמר אנכי ה' אלקיך אנכי נוטריקון אנא נפשי כתיבת יהבית, רבנן אמרו אמירה נעימה כתיבה יהיבה ע"ש. ולפי"ז מובן המדרש הנ"ל וה' ברך את אברהם בכל הדד"כ אנכי ה' וכו' דהא אמרו חז"ל הא דכ' וה' ברך את אברהם בכל שהי' לו בת א"כ אא"ל כתירוץ הדול"צ דהי' מותר בפילגש שלא הי' לו בת הא הי' לו בת, ועכצ"ל דפילגש בקידושין בלא כתובה דכתובה דאורייתא וע"י קידושין ליכא הלאו דל"ת קדשה, והא דכתובה דאורייתא משום דדרשינן נוטריקון כנ"ל, והא דדרשינן נוטריקון כשמע מקרא אנכי ה' וכו' כנ"ל, וזש"א הדד"כ אנכי ה' אלקיך והבן וב"ה הוא דבר נכון: יט) עוי"ל הסמיכות הנ"ל עפי"ד הנ"ל דיש לתרץ קו' הדול"צ א) דס"ל דכתובה דאורייתא ופילגש בקידושין בלא כתובה, ב) דהי' לו דין מלך דמותר בפילגש והכה לכאורה הי' ראי' דכתובה דאורייתא מש"ס כתובות [י ע"ב] דאחז"ל מאי אלמנה אר"ס על שם מנה [ ובשמ"ק וז"ל על שום מנה כלומר אל מנה דמשמע הסיר מנה ממאתים דבתולה ובירושלמי דיה לאלמנה שתטול מחצית בתולה עכ"ל] ] ופריך אלמנה דכ' באורייתא מאי איכא למימר ומשני דקרא כתב על שם העתיד דעתידין רבנן דמתקני לאלמנה מנה ע"ש והנה התוס' כ' שם דאי כתובה דאורייתא י"ל דשפיר כ' בתורה אלמנה על שם מכה דהא כתובה דאורייתא [ואח"כ כ' דאא"ל כן ע"ש] א"כ מבואר דאי אמרינן דכתב קרא ע"ש העתיד שפיר י"ל דכתובה מדרבנן ושם אלמנה ע"ש העתיד אבל אי הו"א דלא כתב קרא ע"ש העתיד הי' הכרח לומר דכתובה דאורייתא, והכה כ' ותמת שרה בקרית ארבע ואחז"ל הובא ברש"י דנקראת כן ע"ש ד' זוגות שנקברו שם אדם וחוה אברהם ושרה יצחק ורבקה יעקב ולאה, א"כ מבואר מזה דכתב קרא ע"ש העתיד דהא אז עדיין לא נקברו שם הד' זוגות, ולפי"ז מובן הסמיכות ופילגשו ושמה ראומה שלקח אותה אברהם, א"כ יקשה קו' הדול"צ הנ"ל, דאין לתרץ דכתובה דאורייתא ופילגש בקידושין בלא כתובה וליכא איסור, ע"ז אמרה התוה"ק ויהיו חיי שרה וכו' ותמת שרה בקרית ארבע, ונשמע מזה דכ' קרא ע"ש העתיד א"כ י"ל דכתובה מדרבנן ושם אלמנה על שם העתיד, ועכצ"ל דנשים בקידושין ופילגש בלא קידושין, א"כ יקשה איך לקח אברהם פילגש, ולזה אמרה תוה"ק שאמר אברהם גר ותושב אנכי, וברש"י אם תרצו הריני גר ואם לאו אהי' תושב ואטלנה מה"ד שא"י שלו היא, א"כ הוא מלך דמותר בפילגש כנ"ל. והבן ונכון בס"ד: כ) ולפי הנ"ל דהותר לאאע"ה ליקח פילגש דהי' לו דין מלך דמותר בפילגש, י"ל המשך הפ' ויאמרו כקרא לנערה ונשאלה את פיה וכו' ויוסף אברהם ויקח אשה ושמה קטורה וברש"י שהיתה פילגש ע"ש, דהנה במקנה אה"ע סי' כ"ו כ' הטעם דמלך מותר בפילגש, דאיסור פילגש להדיוט הוא משים מצות עשה שצריך לקדשה תחילה דכ' כי יקח איש אשה אבל מלך כיון שהתורה התירה לו ליקח מבנות ישראל