בנין דוד א קיד

תבוא ב"ב של שרה ולא עמדה לה זכות אברהם דחטא ושרה לא חטאה דעל מחשבה רעה ליכא עונש. א"כ אין לישן ביום דאם לא ישן לא יהי' נענש על המחשבה לא כן אם ישן יהי' נענש על המחשבה דהודאת בע"ד כמאה עדים דמי. והבן: יג) עי"ל עפי"ד הפרדס דוד דלכן הי' הציבור מתנמנם שאמרו שכבר שמעו דברים אלו ולא יפה עשו דהא אמחז"ל ברכות [ס"ג ע"ב ] כ' הסכת ושמע ישראל היום הזה נהיית לעם וכי באותו יום נתנה תורה לישראל אלא ללמדך שתהי' חביבה תורה על לומדי' בכל יום כיום שנתנה מסיני. והנה הקשה שם מנ"ל מקרא הנ"ל שתהי' חביבה תורה וכו' דלמא משו"ה כ' היום הזה דעד היום הי' קבלת התורה באונס ובערבות מואב קבלו ברצון ע"ש. אמנם לפי"ד הקדמונים דאי נימא דשכר מצוה בה"ע איכא לא הי' קבלת התורה באונס דהוה כתלוי' וזבין דהוה זבינא. שפיר כשמע מהיום הזה שתהי' חביבה תורה וכו' ומתורץ קו' הפר"ד וכבר כ' המפו' דאי אמרינן דגדול שאינה מצווה ועושה ממי שמצווה ועושה א"כ אמרינן דעל מצות שהוא מצווה ועושה מגיע לו שכר בעוה"ז ועל מצות שאינו מצווה ועושה דהשכר גדול כשאר לעוה"ב. והנה מבואר בצפע"כ דלכן לא מלכה אסתר רק על קכ"ז מדינות בזכות שרה ולא מלכה על קע"ה מדינות בזכות אברהם דזכות שרה גדולה מזכות אברהם דשרה היא כאינה מצווה דפטורות ממצעשהז"ג עכ"ד לפי"ז מובן המדרש דהציבור הי' מתנמנם ועוררן עי"ז שתבוא ב"ב של שרה וכו' דגדולה זכותה דאינה מצווה גדול ממצווה. א"כ איכא שכר מצוה ב"ע ולא הי' קבלת התירה באונס ונשמע מהסכת ושמע וכו' דתהי' חביבה תורה על לומדי' בכל יום כיום שנתנה בסיני. וצריכים לשמוע אפילו דבר שכבר שמעו. והבן: יד) עי"ל עפ"י הנ"ל דלא יפה עשו במה שלא שמעו הדרשה דכ' הסכת ושמע וכו' היום הזה שיהי' התורה חביבה בעינך כיום שנתנה מסיני. והנה הפ"ד הקשה דלמא לכן כ' היום הזה דעד כה הי' קבלת התורה באונס ובערבות מואב קבלהו ברצון. אמנם יש לתרץ לפימש"כ בלקט יוסף ע' קבה"ת דלמד"א א"י מוחזקת לכו תאבותיני גם בערבות מואב הי' השבועה באונס שלא יקחו מהם את א"י ע"ש א"כ שפיר כשמע מהיום הזה שיהי' בכל יום בעינך כיום שכתבה מסיני דהא גם עתה הי' באונס. והנה הקדמונים הקשו למה לא היו בנ"י במצרים רק רד"ו שנים. ותירצו דהגלות התחיל משנולד יצחק והא דכ' בארץ לא להם דגם א"י היא ארץ לא להם דאין מוחזקת לכו מאבותינו. ובלק"י הנ"ל כי דלמד"א דא"י מוחזקת לכי עכצ"ל דנגאלו קודם זמנם בזכות נשים צדקניות כמחז"ל. ובצפנת פענח כ' דה"ט דנגאלו בזכות נשים צדקניות. דגדול מי שאינו מצווה ועושה ממצווה ועושה ונשים כאינם מצווים ועושים דפטורים מהרבה מצוות. ונ' שם דמש"ה לא מלכה אסתר על קע"ה מדינות בזכות אברהם אלא על קכ"ז מדינות בזכות שרה דגדולה זכותה דהיא כאינה מצוות ועושה. ולפי"ז מובן המדרש ר"ע הי' יושב ודורש והציבור מתנמנם שלא רצו לשמוע דכבר שמעו דברים אלו. לכן עוררן בזה שאמר מה ראתה אסתר וכו'. דעמדה לה זכות שרה דגדול אינו מצווה ועושה ממצווה ועושה כנ"ל. א"כ פיר י"ל דנגאלו ממצרים בזכות הצדקניות וא"י מוחזקת לנו. א"כ גם בערבות מואב הי' באונס. ועכצ"ל דקרא דהסכת ושמע ישראל היום הזה. לומר שתהי' חביבה תורה בכל יום כנתנה בסיני. והבן ונכון בס"ד: טו) ויהיו חיי שרה וכי' ויבא אברהם לספוד לשרה ולבכתה ולעיל כ' ויהי אחר הדברים האלה ויגד לאברהם לאמר וכו' ובתואל ילד את רבקה וברש"י שנתבשר שנולדה רבקה בת זוגו של יצחק. ונ"ל דהתוס' [ב"ב קמ"א ע"א] הקשו למד"א דבת הי' לו לא"א אמאי לא השיאה ליצחק למד"א ב"כ מותר באחותה ע"ש. אמנם לפי"ד המדרש שהבת מתה ביחד עם שרה לק"מ קו' התוס' דהא כבר מתה. ובלב ארי' כ' לפי"ד המדרש הנ"ל לפרש מדוע הכ"ף שבתיבה ולבכתה זעירא לרמז שמתה הבת יחד עם שרה לכן כ' כ"ף קטנה כאילו לא נכתבה ונשאר מתבת ולבכתה אם נחסר אות כ"ף תיבת ולבתה. שבא לספוד את שרה ובתה ביחד עכ"ד. ולפ"ז מובן הסמיכות ויגד לאברהם לאמר וכו' ובתואל ילד את רבקה שנתבשר לו שנולדה זווגו של בנו ולכאו' הלא הי' יכול להשיא את יצחק לבתו ולז"א ויהי' וכו' ולבכתה בכ"ף זעירא שמתה הבת. לכן הי' בשורה טובה לאחר שמתה בתו לדעת שנולדה רבקה בת זוגו של יצחק. והבן: טז) ויהיו חיי שרה וכו' ולעיל כ' ופילגשו ושמה ראומה. וכ"ל עפי"ד הזוה"ק תרומה דראומה זו קטורה היא הגר ובפענח רזא כ' לת' הא דלקח אברהם שנית להגר שהיא מצרית [אף לאחר שנימול וקיים כה"ת] משום דלא נאסרו רק בשביל ששעבדו בישראל ואין הקב"ה דן ע"ש סופו. וז' הטו"ז בדברי דוד כ' לת' הא דבן סורר נידון ע"ש סופו. דדין שלמטה חמור משלמעלה והראי' דלמטה דנין מבן י"ג ולמעלה מעשרים. ולפי"ז מובן הסי' ופילגשו וכו' דנשמע דאין הקב"ה דן ע"ש סופו וזהו ויהיו חיי שרה מאה שנה ועשרים שכה וברש"י בת ק' כבת כ' שאינה בת עונשין וקצרתי: