בנין דוד א קיג

על קכ"ז מדינות ולא על קע"ה בזכות אברהם יען דזכותו נשאר לגאול אותנו אכי"ר: ט) עי"ל עפימש"כ המפו' דלא עמדה לה זכות אברהם למלוך על קע"ה מדינות דזכות שרה הי' גדולה מזכותו של אברהם. אמנם לפימש"כ בע"מ מאמר עוהכ"פ סי' ט"ו דהאבות הי' תלוים בזרועותיו של אדה"ר ובזרועתיו לא חטא כי לא נגע בידיו בהעה"ד לא כן האמהות עזרו לרעה שהי' בפתקה של חוה שחטאה בהידים דכ' בה ותקח ותתן ע"ש. א"כ הי' אברהם גדול משרה שאברהם לא חטא בעה"ד. אמנם לפימש"כ שם שחטאו האבות שהי' כמתנמנם בשב וא"ת ולא מיחו באדה"ר שלא לאכול ולכן הפיל אותו כמרד לכבשן האש ע"ש. א"כ חטא אאע"ה ג"כ בעה"ד. ולפי"ז מובן המדרש ר"ע הי' יושב ודורש והדרשה הי' על זה שהציבור מתנמנם שהמה בשב וא"ת מלמחות לעוברי עבירה בחשבם שאין זה חטא דהא המה בשוא"ת. ע"כ עוררן בזה שמלכה אסתר על קכ"ז מדינות ולא קע"ה מדינות כשנות אברהם יען דזכותה של שרה גדולה משל אברהם דגם הוא חטא בעה"ד שהי' כמתנמנם בשוא"ת דגם זה לעון יחשב ובזה עוררן: ) י) עי"ל עפימש"כ המפו' דלכן לא מלכה אסתר על קע"ה מדינות כשנות אברהם דבן מ"ח שנים הכיר את בוראו ע"כ המ"ח שנים אינם נחשבים וכשאר לו ג"כ רק קכ"ז שנים עכ"ד, ווש"א שהי' ר"ע יושב ודורש לעורר העם לתשובה והציבור מתכמנם בחשבם לאחר שעזבו ימי נעוריהם א"א עוד לעשות תשובה. ע"כ עוררן בזה דמלכה אסתר על קכ"ז מדינות ולא קע"ה מדינות בזכות אברהם יען דבן מ"ח שנים הכיר את בוראו כנ"ל. א"כ חזינן דאאע"ה אע"ג שעד ת"ת שנים לא הכיר את בוראו נתעלה למעלה לאחר שהכיר את בוראו ובזה עוררן לתשובה: יא) עי"ל דאיתא בתגיגה [י"ד ע"א] דא"ל ראב"ע לר"ע מה לך עקיבא אצל אגדה כלך לך אצל נגעים ואהלות. דאיתא במס' סופרים פט"ז הדא אגדתא כל מי שלומד אינו מקבל שכר ופריך לה והא כתיב פנים בפנים דבר ד' עמכם פנים תרי בפנים תרי הרי ד' פנים למקרא למשנה לתלמוד ולאגדה א"כ מקבלין שכר על אגדה וכ' בעיר דוד. דפליגי בזה אי אמרינן הא דכ' לא יראני אדם וחי קאי על הצדיקים א"כ אא"ל ל פכים בפנים כפשוטה. ועכצ"ל דד' פנים למקרא וכו' ולאגדה ומקבלין שכר על אגדה. אבל אי נימא דפנים וכו' קאי על המלאכים אבל צדיקים דגדולים ממלאכים יכולים לראות פני השכינה. א"כ י"ל פנים בפנים כפשוטה דצדיקים רואין פני השכיכה ולא כשמע שיש ד' פכים לתורה וכו' ולאגדה ע"כ אמרינן דאין מקבלין שכר על אגדה. ור"ע סובר דמלאכים גדולים מצדיקים לכן סובר דמקבלין שכר על אגדה ע"כ דרש באגדתא. אבל ראב"ע ס"ל דצדיקים גדולים ממלאכים ע"כ סובר דאין מקבלין שכר על אגדה לכן אמר לר"ע מה לך אצל אגדה כלך אצל נגעים ואהלות עכדפח"ח. וכבר כ' הקדמונים ז"ל אי מלאכים גדולים מצדיקים או צדיקים גדולים תלי' אי מצווה ועושה גדול ממי שאינו מצווה ועושה. דאי אמרינן דאינו מצווה ועושה גדול ממצווה ועושה א"כ המלאכים גדולים דהמה כאינם מצווים ועושין. אבל אי נימא דמצווה ועושה גדול אז צדיקים גדולים ממלאכים דאדם הוא מצוה ועושה. והכה בצפנת פענח ערך זכות הקשה אמאי לא מלכה אסתר על קע"ה מדינות כשנות אברהם בזכותו. ותירץ דנשים המה כאינם מצווים ועושין דפטורים מהרבה מצות ואפ"ה המה עושין. לכן רק זכות שרה עמדה לה דגדול מי שאינו מצווה ועושה ממי שהוא מצווה ועושה ואאע"ה הי' מצווה ועושה ע"ש. ולפי"ז מובן המדרש ר"ע הי' יושב ודורש והציבור מתנמנם ולא רצו לשמוע דהא אין מקבלין שכר על אגדה ביקש לעוררן אמר מה ראתה אסתר למלוך על קכ"ז מדינות אלא שתבא ב"ב של שרה שחיתה קכ"ז שנים א"כ יקשה אמאי לא עמדה לה זכות אברהם למלוך על קע"ה מדינות ועכצ"ל דזכותה גדול מזכות אברהם דאינה מצווה ועושה גדול ממצווה ועושה. א"כ המלאכים גדולים מצדיקים א"כ הא דכ"ר לא יראני אדם וחי קאי גם על הצדיקים. ועכצ"ל הא דכ' פנים אל פכים וכו' פנים למקרא למשנה ותלמוד ולאגדה. א"כ מקבלין שכר על אגדה. ועי"ז עוררן לשמוע דברי אגדה. והבן וב"ה הוא דבר נכון: יב) עי"ל עפי"ד הכתנת פסים דה"ט דאין לישן ביום דאחז"ל דבנ"י נדונים ביום ולא בלילה ועל מחשבה רעה ליכא עונש דאין המלאכים יודעים המחשבה רק הקב"ה בלבדו ואין עד נעשה דיין אבל אם ישן ביום הרי בעת השינה האדם מתוודה על חטאיו יהי' עונש על המחשבה ג"כ דהודאת בעל דין כמאה עדים דמי עכ"ד. והנה בכ"פ הנ"ל הקשה אמאי לא מלכה אסתר בזכות אברהם על קע"ה מדינות. ותי' שם דהי' לאאע"ה חטא במה שאמר במה אדע ע"כ הגן רק זכות שרה שלא הי' לה שום חטא ע"ש. והנה לכאורה הא הי' לשרה ג"כ חטא במה שצחקה. אמנם הד"כ דכבר כ' המפורשים דלא חטאה בזה דצחקה רק במחשבה כמש"כ ותצחק שרה בקרבה ועל מחשבה לבד ליכא עונש. ולפי"ז מובן המדרש דהציבור הי' מתנמנם ביום ועורר אותם ע"י שאמר מה ראתה אסתר וכו'