בנין דוד א קז

ההמשך ויגר אברהם וכו' ימים רבים כדי להשלים הגלות דהתחיל משנולד יצחק דמקרא נדרש לפניו ולפני לפניו נטל א"כ ס"ל הא דאמר הקב"ה אשר אומר אליך שאז יאמר לו מי יהי' העולה א"כ הי' ההכרח לאא"עה ליקח עמו גם את ישמעאל ואליעזר אולי יהי' אחד מהם העולה לכן אמרה תורה ויהי אחר וכו' ויקח את שני נעריו עמו ובמדרש ישמעאל ואליעזר והבן ונכון בס"ד: עח) עוי"ל ההמשך ויגר אברהם בארץ פלשתים ימים רבים וכו' והאלקים כסה את אברהם וכו' ויאמר קח נא את בכך את יחידך דמצינו ב' טעמים שלא היו בנ"י במצרים ד' מאות שנים אלא רד"ו שנים א] דישמעאל הוא ג"כ זרע אברהם וחל הגזירה עליו ג"כ להיות חצי הזמן של הד' מאות שנים בגלות ב] דבאמת ישמעאל אינו בכלל זרע אברהם והגלות התחיל משנולד יצחק וכשלם הד' מאות שנים, והנה בבאמ"ח ז"ל כ' דלכן גר אברהם בארץ פלשתים ימים רבים והי' שם בגלות למען יושלם הזמן של הד' מאות שנים דהגלות מתחיל משנולד יצחק ע"ש, ואם הי' נחשב ישמעאל אצל אברהם כבנו אין הנסיון גדול כ"כ אם ישחוט את יצחק כי ישאר לו עכ"פ בנו ישמעאל, לא כן אם חשב אברהם שישמעאל אינו בנו א"כ יצחק הוא בן יחידו לכן לנסיון גדול יחשב לשחוט בנו יחידו וזש"א ויגר אברהם בארץ פלשתים ימים רבים, א"כ סבר דישמעאל אינו בנו דאם הי' בנו לא הי' צריך אברהם להיות בארץ פלשתים בגלות כי בלא"ה יצאו בניו ממצרים לאחר רד"ו שנים דחצי הגלות חל על ישמעאל ועכ"ז עמד בנסיון וזה והאלקים כסה את אברהם וכו' קח נא את בנך את יחידך, אשר אתה מחזיק אותו לבן יחידך, ואפ"ה עמד בנסיון גדול כזה שרצה לשחוט בנו יחידו, והבן: עט] ויאמר קח נא את בנך את יחידך אשר אהבת את יצחק ולך לך אל ארץ המוריה והעלהו שם לעולה, במדרש אר"ל ב' פעמים כ' לך לך אין אנו יודעים איזה מהם חביב, מן מה דכ' קח כא את בנך את יחידך אשר אהבת את יצחק ולך לך וכו' הוי אומר האחרון חביב. ונ"ל עפי"מ שאמר מרן הרי"ם ז"ל דלכן הי' נסיון העקידה גדול כ"כ יען שאמר הקב"ה קח וכו' אשר אהבת ובזה שאמר אשר אהבת הכניס הקב"ה אהבת אברהם ליצחק לאין קץ ואפ"ה עמד בנסיון ודפח"ח, וזש"א המדרש הגם שקשה לאדם לעזוב ארצו ומולדתו ואבותיו שאוהבם עכ"ז הלא לא אמר לו הקב"ה לך לך מארצך וכו' אשר אהבת אותם לא כן אצל העקידה שאמר הקב"ה אשר אהבת, ועכ"ז עמד בנסיון וזהו מן מה דכ' קח נא וכו' אשר אהבת הוי אומר האחרון חביב דאם כי הי' בוער כאש אהבתו ליצחק ועכ"ז עמד בנסיון: פ] עוי"ל עפי"ד האור תורה ז"ל הא דאמר המלאך עתה ידעתי כי ירא א' אתה הלא אהבה גדולה מיראה ואאע"ה הי' עובד מאהבה, דנודע דברי החוה"ל דשאלו לחסיד אחד למה אינו ירא להתבודד במדבריות והשיב כיון שיש לו יראת הבורא יראה גדולה מבטלת יראה הקטנה ואין לו יראה משום דבר ע"ש וכ"כ אהבה גדולה מבטלת אהבה קטנה, ולכן בעקידה שאמר הקב"ה קח כא את בכך וכו' אשר אהבת רצה הקב"ה שיהי' אהבת בנו תקוע בלבו ואפ"ה ישחוט אותו ואם הי' אאע"ה עובד אז השי"ת במדת אהבה הי' נתבטל אהבת בנו א"כ לא יהי' הנסיון גדול כ"כ ע"כ אחז בעת העקידה לעבוד את השי"ת במדת היראה ולכן אמר לו המלאך כי ירא א' אתה להגדיל הנסיון ודפח"ח, וזש"א המדרש מן מה דכ' קח נא את בנך וכו' אשר אהבת ולך ולך וכו' הוי אומר האחרון חביב דאצל לך לך מארצך וכו' לא אמר הקב"ה אשר אהבת א"כ עבד את השי"ת במדת אהבה ונתבטל אהבתו לארצו ומולדתו ולבית אבותיו, לא כן בנסיון העקידה שאמר לו הקב"ה אשר אהבת ועבד במדת היראה ולא נתבטל אהבתו לבנו ואפ"ה עמד בנסיון, ונכון הוא בס"ד: פא] ויאמר וכו' ולך לך וכו' במד"ת בנסיון האחרון כנסיון הראשון בראשון כ' לך לך וכו' ונ"ל עפי"ד כ"ק מוחז"ל בישמח משה בפתיחה לפ' המדרש עה"פ זה קרבן אהרן ורבנן אמרו חביב קרבנו של אהרן לפני הקב"ה כקרבנם של נשיאים בקרבנם של נשיאים כ' זה קרבן נחשון וכו' וכאן כ' זה קרבן אהרן דקרבנם של נשיאים הי' בהתלהבות גדול כי הי' חניכה ראשונה ולכן הי' חביב מאוד לפני השי"ת כפי גודל התלהבות שלהם, ובאו רבנן ואמרו שקרבן של אהרן אף שהי' בכל יום פעמים חביב לפני הקב"ה כקרבנן של נשיאים. שכן דרך בכי עלי' שכל שעה ושעה אצלם כשעה הראשונה לעשות בהתלהבות גדול ודפח"ח וזש"א המדרש דנסיון האחרון הי כנסיון הראשון שזכה לשמוע בראשונה שעשה בהתלהבות כ"כ בנסיון האחרון הי' אצלו כנסיון הראשון: פב) ויבקע עצי עילה במדרש לכן בקע הים לפני בנ"י ונ"ל דמבואר בשל"ה הק' ז"ל דמתחלה לא רצה הים לבקע דעדיין לא הגיע הזמן ת' שנים לצאת ממצרים, ובקע אח"כ כי הגלות התחיל משנולד יצחק וכשלם הזמן, אמנם המפורשים הקשו הא כאמר כי גר יהי' זרעך בארץ לא להם ויצחק הי' בארץ ישראל אשר מוחזקת לנו מאבותינו ותירצו דאתיא כמד"א דא"י אינה מוחזקת לנו. והנה בתפארת יהונתן