בנין דוד א קה

וכו', ויען כי הגר מצרית היתה וכל שיד נכרי באמצע פטורה מבכורה ע"כ לא הי' בכור דגם להגר חלק בו עכ"ד, והנה איתא בווי העמודים למה נשתנו אלו ג' צדיקים יעקב זכה לקבור בא"י גופו ועצמותיו ויוסף בעצמותיו ולא גופו ומשה לא זכה לכנוס לארץ ולא נקבר לא גופו ולא עצמותיו, הטעם דשלשה שותפים באדם הקב"ה אביו ואמו ויעקב נקבר אביו ואמו בא"י לכן נקבר בארץ גופו ועצמותיו חלק האב וחלק האם ויוסף שלא נקברה אמו בא"י אלא אביו לכן לא נקבר רק עצמותיו חלק האב ולא גופו חלק האם ומשה שלא נקברו אביו ואמו בארץ ע"כ לא נכנס לארץ שלא יהי' נקבר שם לא גופו ולא עצמותיו עכ"ד, וזש"א כשראתה שרה שמשה לא יכנס לארץ מטעם הנ"ל דשלשה שותפים באדם ע"כ אמרה גרש וכו' כי לא יירש בן האמה דכיון דשלשה שותפים באדם וגם להגר חלק בבנה ע"כ אינו בכור דיד עכו"ם באמצע דפטורה מבכורה, לכן יכולים לבכר כיון דאינו בכור: עא) כי ביצחק יקרא לך זרע ואחז"ל נדרים [ל"א ע"א] ולא ישמעאל שהוא אינו זרע אברהם, ונ"ל עפי"מ שהובא בס' זכרון שמואל בהיותו בר"ה אצל המגיד הקדוש מקאזניץ ז"ל, כשקרא הפ' וגם את בן האמה לגוי אשימנו כי זרעך הוא הי' נאנח מאוד יצעק אח"כ בלשון לעז רבש"ע אין אינן נישט, כלומר וכי אנחנו אינם זרע אברהם ח"ו כמו ישמעאל ומדוע אין אנחנו עוד לגוי עכדה"ק, ויובן עפיד"ק של כ"ק ש"ב ומחו' הגה"ק מבאבוב ז"ל שאמר לפ' הפ' פ' וארא הן בנ"י לא שמעו אלי ואיך ישמעני פרעה ואני ערל שפתים עפיד"ק של הרה"ק מוהר"ש מאדערבערג ז"ל שאמר לפ' הפ' משא ד' ביד מלאכי אהבתי אתכם אמר ד' ואוהב את יעקב ואת עשו שנאתי, דקשה דבכ"מ שנאמר משא הי' הנבואה קשה לומר להנביא והלא הנבואה זו לכאורה הוא שבחן של ישראל, ואמר הוא ז"ל כי בכאן כאמר ואוהב את יעקב ואת עשו שנאתי שאהבת יעקב אינו אהבה בעצם רק מחמת שנאת עשו לכן הי' הנבואה זו למשא להוציא דברים אלו מפיו עכדה"ק, וזשיא מרע"ה הן אמת שבני ישראל לא ישמעו אלי ואיך ישמעני פרעה וחשב מרע"ה בלבו רבש"ע הבט וראה הפרש הגדול שביניהם כי ישראל לא ישמעו אלי מחמת קוצר רוח ומעבודה קשה, אבל פרעה לא ישמע מחמת רשעתו לאמר מי ד' וכו' אך מה אעשה ואני ערל שפתים כי קשה עלי להוציא דברים כאלו מפי להבחין שבחן של ישראל מרשעת פרעה ודפח"ח ושפ"י. ולזה כאשר קרא המגיד הק' ז"ל הפ' וגם וכו' כי זרעך הוא הי' נאנח להוציא מפיו לומר אין אינז נישט להעריך טובים של בנ"י כנגד רשעת ישמעאל, וזש"א כי ביצחק יקרא לך זרע ולא ישמעאל היינו שיהי' מתיחסים לזרע אברהם מצד שהם טובים בעצמותם וראויים להיות לגוי גדול אפילו בלי הערכה כנגד ישמעאל: עב) כי שמע אלקים אל קול הנער באשר הוא שם ומדקדקים למה אמר קיל הנער דמשמע שעושה עוד מעשה נערות כמש"כ רש"י בפ' וישב ולא אמר קול ישמעאל ונ"ל עפי"ד הזוה"ק וז"ל באשר הוא שם דלאו בר עונש הוא לגבי בי דינא דלעילא דהא בי דינא דלתתא עכשין תתליסר שנין ולעילא ובי דינא דלעילא מעשרים שנין ולהלאה וכו' ודא הוא דכתיב באשר הוא שם עכ"ל קדשו, והנה הקדמונים ז"ל הקשו איך נענש יוסף על שהוציא דבה הלא לא הי' עוד בן עשרים שנה, וכ' הרא"ם והגור ארי' לתרץ לפי"ד התרגום בן זקונים בר חכים ע"כ הי' כבן עשרים ע"ש, וזש"א כי שמע אלקים את קול הנער [אשר הוא עוד כנער עושה מעשה נערות ואינו בר חכים] באשר הוא שם [ע"כ איכו בר עונשין בבי"ד של מעלה]: עג) ויפקח אלקים את עיני' ותרא באר מים ותלך ותמלא את החמת מים ותשק את הנער ונ"ל דאיתא בפרדר"א שנפתח להם הבאר שנברא בין השמשות והי' מעשה כיסים עי' בזה בנזה"ק. והנה המפורשים הקשו הא אסור ליהנות ממעשה ניסים ומשמע דגם הגר שתתה מדכ' ותשק את הנער היינו עם הנער והיא לא היתה חולנית] אמנם י"ל לפימש"כ בקדושת לוי ז"ל פ' בא לחדש דהא דאסור ליהנות ממעשה ניסים הטעם דהוה בעיניו כמו שהטריח את השי"ת לעשות הנס. משא"כ מי שמכיר גדולת השי"ת ויודע שאין זה טירחא להשי"ת כי ברא במאמרו שמים וארץ לאיש כזה מותר ליהנות ממעשה ניסים ע"ש דה"ק והנה נודע דברי קודש הכו"א והעבו"י ז"ל דלכן ברא השי"ת את האדם ב' עינים בא' לראות גדולת השי"ת ובא' לראות שפלות עצמו, ובזה פי' מחז"ל סומא באחת מעיניו פטור מהראי' [עי' לעיל פ' בראשית אות י"ז ואות כ"ח מזה] וזש"א ויפקח אלקים את עיני' כלומר לראות בשתי עינים בא' גדולת השי"ת ובא' שפלות עצמה א"כ אם ראתה גדולת השי"ת שברא שמים וארץ שפיר הי' מותר ליהנות ממעשה ניסים, ולפ"ז מובן ההמשך ויפקח ד' את עיני' א"כ ראתה גדולת השי"ת, לכן ותרא באר מים וכו' ותשק וכו' דהי' מותר לה ליהנות ממעשה ניסים. והבן: עד) ולפי"ז מובן ההמשך בפ' לך ויאמר אברהם מלך סדום הרימותי ידי אל ד' אל עליון קונה שמים וארץ וכו' ואם אקח מכל אשר