בנין דוד א קד

אינו אסור רק בלבישה דאית בי' הכאה עי' ברמ"א סי' ש"א ס"ו, א"כ כשמקיים מצות ציצית לא נחשב הנאת הגוף להנאה וליכא עבירה כלל, וכ' לתרץ לפי"מ דקיימ"ל דמצהבב"ע אינו יוצא מה"ת א"כ אי לא התירה התורה הוה אמינא כיון דאיכא עבירה אינו מקיים המצוה כלל דהוה מצהבב"ע ולא הוה הנאת הגוף בהדי מצוה דהא ליכא מצוה כלל ע"כ צריך לן קראי דסמיכין להתיר ודפח"ח, והנה התוס' סוכה [ט' ע"א ול' ע"א] הקשו למ"ל קרא דלכם להוציא את הגזול תיפ"ל דהוה מצהבב"ע, ותירצו דמצהבב"ע הוא מדרבנן ע"ש אמנם המפורשים כ' לתרץ קו' התוס' דבאמת מצהבב"ע הוא מה"ת ואפ"ה צריך לן קרא דלכם לספק גזל לשיטות דספד"א מה"ת לקולא ובעשה אמרינן דספד"א מה"ת לחומרא כנודע דברי קדוש זקיני החוו"ד סי' ק"י א"כ צריך לן קרא דלכם שיהי' עשה דאינו יוצא בספק גזל עכ"ד, ולפי"ז מובן המדרש הנ"ל דרשה צו"פ וכו' דאתי הסמוכין להתיר כלאים בציצית דבלא קרא הו"א לאסור דמצהבב"ע הוא מה"ת כנ"ל, ועכצ"ל דקרא דלכם אתי לספק גזל דסד"א מה"ת לקולא כנ"ל וא"כ עכצ"ל דממזר בשתוקי ושתוקי בישראל מחד קרא נפקא וקרא דמיותר אתי לאסור ממזרת לגר דקהל גרים אקרי קהל כנ"ל, א"כ אמרינן דלא שיחררה שרה את הגר א"כ ישמעאל היא בן אמה ולא בן אברהם ולא יירש את אברהם. א"כ יש לחוש ביותר שיציית יצחק לישמעאל ע"כ אמרה גרש את האמה הזאת ואת בנה כי לא יירש וכו' עם בני עם יצחק ודו"ק וב"ה הוא דבר נחמד: סז) עויל"פ המדרש עפי"ד הנ"ל דכיון דישמעאל אינו בן אברהם ולא יירש אותו יש לחוש יותר שיסית ליצחק לעבוד ע"ז, והנה הקדמונים ז"ל הקשו הא בודאי שיחררה שרה את הגר שלא יעבור אברהם על לאו דלית קדישה, ותי' דהא אפילו אם תשחרר אותה אסורה לאברהם דהי' כהן ואסור במשוחררה עכ"ד, אמנם יש להעיר דאם תשחרר אותה אע"ג דאיכא עבירה מ"מ קיים מצות פו"ר דבנו הוא אבל אם לא תשחררה יעשה איסור וגם לא יקיים מצות פו"ר דולד שפחה כמותה א"כ שוב יקשה דנימא דבודאי שיחררה שרה את הגר, אמנם הד"כ לפימש"כ המכ"ה מ' א' דלשיטות דמהבב"ע הוא מה"ת אינו מקיים מצות פו"ר ע"י ביאה האסורה עליו ע"ש. והנה הברית אברהם הקשה למ"ל קרא דסמוכין ותירץ דמצהבב"ע הוא מה"ת כמובא באות הקדום, ולפי"ז מובן המדרש הנ"ל דרשה צו"פ וכו' ויקשה למ"ל קרא ועכצ"ל דמהב"ע הוא מה"ת כנ"ל, א"כ אינו מקיים מצות פו"ר ע"י ביאה אסורה. א"כ אמרינן דלא שיחררה שרה את הגר וישמעאל הוא בן האמה ואינו יורש את אברהם, א"נ יש לחוש שיסית את יצחק לעבירה ע"כ אמרה גרש וכו' כי לא יירש וכו' ודו"ק ונכון בס"ד: סח) ותרא שרה את בן הגר המצרית אשר ילדה לאברהם מצחק ותאמר לאברהם גרש האמה הזאת ואת בכה וכו', ותיבת המצרית כשפת יתר ונ"ל דבעבודת ישראל אי' דלכן אמרה גרש האמה הזאת ואת בנה כי היא אמה וישמעאל הוא בנה ולא בן אברהם דולד שפחה כמותה ע"ש. וכבר הקשיתי הא בודאי שיחררה שרה את הגר שלא יעבור אברהם על לאו דל"ת קדשה, וכ' לעיל באות ס"ו לתרץ דהא לא הועילה בהשחרור דמצרית היא ואסורה לאברהם ע"ש וזש"א ותרא שרה את בן הגר המצרית וכו', וכיון דמצרית היא לכן גרש האמה הזאת ואת בנה כי היא שפחה והוא בכה ולא בן אברהם. ונכון בס"ד: סט) ולפי"ז יל"פ הפ' פ' לך ולה שפחה מצרית וכו' בא נא אל שפחתי, ותיבת מצרית כמיותר, ולפי הנ"ל א"ש דכבר אקשי למה אמרה אל שפחתי דמשמע דלא שיחררה אותה הא יעבור על לית קדישה, אמנם להנ"ל א"ש דהא אפילו אם תשחררה תהי' אסורה דמצרית אסורה בקהל, וזש"א ולה שפחה מצרית ע"כ בא בא אל שפחתי ואיננו משחררה. והבן: ע) גרש האמה הזאת ואת בנה כי לא יירש בן האמה הזאת עם בני, מדרש פליאה [הובא בדמשק"א] כשראתה שרה שמשה לא יכנס לארץ אמרה גרש וכו' כי לא יירש וכו' ונ"ל עפ"י הנ"ל דאמרה שרה שהוא בן האמה שולדה כמותה ואינו בן אברהם לירש אותו, והנה הקשו הא בודאי שחררה שרה להגר שלא יעבור אברהם על לאו דל"ת קדישה ותירצו דלא שיחררה דאפ"ה תהי' אסורה עליו דהי' כהן ואסור בגיורת ומשוחררת, והנה זקיני המגלה עמוקות ז"ל כ' הטעם שלא נכנס משה לא"י בשביל שנשא אשה כושית ע"ש, ובאמת ליעקב הקשה הא גייר אותה אמנם לק"מ דמשה כהן הי' ואסור בגיורת, וזש"א כשראתה שרה שמשה לא יכנס לארץ דכהן אסור בגיורת וה"ה משוחררת וע"כ אמרה גרש את האמה ובכה כי לא יירש דלא נשתחררה הגר, דיהי' ללא הועיל דאסורה על אברהם דכהן הי'. והבן: עא) עוי"ל דהקדמונים ז"ל הקשו אמאי אמרה שרה כי לא יירש וכו' הא ישמעאל הי' בן הבכור וכת' לא יוכל לבכר וכו' ותירצו דשלשה שותפים באדם הקב"ה אביו ואמו אביו מזריע לובן שממנו מוח ועצמות, אשה מזרעת אודם שממנו עור ובשר והקב"ה