בנין דוד א קב

הנ"ל, לכן ותלד וכו' בן לזקוניו שהי' זיו איקונין שלו דומה לו לדעת כי אברהם הוליד את יצחק: נז) עויל"פ עפי"ד המדרש וד' פקד אמר הקב"ה בעל פקדונות אני, עמלק הפקיד אצלי חבילות של קוצים והחזרתי לו חבילות של קוצים שנאמר וכו' שרה הפקידה אצלי מצות ומעש"ט החזרתי לה וד' פקד את שרה וכו' ותלד בן עכ"ד, וזש"א הדד"כ ד' נתן וד' לקח היינו הקב"ה נותן להאדם מה שלקח, אם לקח קוצים מחזיר קוצים ואם לקח מצות ומע"ט מחזיר השכר כי הוא בעל פקדונות: נח) ולפי"ז יל"פ מחז"ל אבות פ' ב' דע מה למעלה ממך, הכוונה אם תרצה לדעת מה למעלה כלומר בשמים אם הפקדת ח"ו קוצים או מצות ומע"ט ממך ממעמדך תבין דאם הפקדת קוצים הקב"ה מחזיר לך קוצים. ואם הפקדת מצות ומע"ט יחזיר לך שכרם: נט) וד' פקד וכו' בן לזקוכיו למועד אשר דבר אותו אלקים, ונ"ל עפיחז"ל הנ"ל בן לזקוניו שהי' דומה לאברהם לדעת שאברהם הוליד את יצחק ולכאורה הלא הי' יכול הקב"ה לאחר הלידה ולא יהי' מקום לומר דמאבימלך נתעברה, אמנם הד"ב דהא הי' מוכרח הקב"ה לקיים מאמרו על המועד שאמר, וזש"א ותלד שרה לאברהם בן לזקוניו שהי' זיו איקונין שלו דומה לו ולא הי' עצה לאחר הלידה שהי' הכרח להיות למועד אשר דבר אותו אלקים: ס) ותהר ותלד שרה לאברהם בן לזקוניו למועד אשר דבר אותו אלקים ויקרא אברהם את שם בכו יצחק, ונ"ל דהנה האלשיך הק' ז"ל הקשה אמאי נקרא שמו יצחק מאחר שהשי"ת הקפיד עלי' כאומר למה צחקה שרה ואיך יקרא את שמו יצחק שיהי' לה למזכיר עון לשון צחוק על שם שצחקה, ונ"ל עפי"ד הבאמ"ח ז"ל כי לולי צחקה שרה בדבר ד' היתה ראויה להוליד את יצחק בלי שום צער עיבור ולידה ושתוליד תיכף כמו חוה קודם הקללה שעלו למטה שתים אדם וחוה וירדו ארבעה אדם וחוה קין והבל, ולכן אמר לה המלאך שוב אשוב אליך וכו' בלי קביעות זמן ובזה שצחקה קבלה העונש שיולד בצער עיבור ולידה ולא תיכף רק למועד ולזה אמר השי"ת לאחר שצחקה למועד אשוב אליך והנה בן וכו' ע"ש, ולפ"ז שפיר נקרא שמו יצחק כי כבר נתכפר לה על מה שצחקה שנולד ע"י צער עיבור ולידה ונולד למועד ולא תיכף וזש"א ותהר ותלד שרה לאברהם בן היינו שהי' ע"י צער עיבור ולידה וגם למועד ולא נולד תיכף א"כ כבר נתכפר לה העון במה שצחקה לכן ויקרא את שם בנו יצחק, כי לא יהי' למזכיר עון כי כבר נתכפר עונה. ונכון הוא בס"ד: סא) ותלד שרה לאברהם בן לזקוניו וכו' וימל אברהם את יצחק בנו בן שמונת ימים ונ"ל עפי"ד האוה"ח הק' הנ"ל לאברהם בן לומר זה בן לאברהם ולא ישמעאל דהוא בן שפחה וולדה כמותה, והנה הקשו הא בודאי שיחררה שרה את הגר שלא יעבור אאע"ה על ל"ת קדשה, וראיתי לתרץ דכיון דבבת חורין שייך איסור כדה ולא בשפחה ושרה לא טבלה את הגר דאם טבלה אותה היתה יצאה לחירות ולא היתה אומרת שהיא אמה, א"כ אדרבא י"ל דבודאי לא שיחררה אותה דטוב שיעבור על לאו דלא תהי' קדשה מלעבור על איסור כרת כבדה עכ"ד, והנה אחז"ל [נדה ל"א ע"ב] מפני מה אמרה תורה מילה לשמנה כדי שלא יהי' כולם שמחים ואביו ואמו עצבים וברש"י זיל שאסורים בתה"מ מחמת איסור נדה ע"ש, וזש"א ותלד שרה לאברהם בן לומר שהוא בן ולא ישמעאל דלא שיחררה שרה להגר שיהי' איסור נדה, ולראי' שהי' איסור כדה נוהג עוד אצל אאע"ה, אמר וימל אברהם את יצחק בנו בן שמנת ימים מטעם הנ"ל שלא יהי' אביו ואמו עצבים מחמת איסור נדה, לכן שפיר יצחק הוא בנו של אברהם ולא ישמעאל. והבן: סב) ויקרא אברהם את שם בנו הנולד לו אשר ילדה לו שרה יצחק וימל אברהם את יצחק בנו בן שמנת ימים, ונ"ל דאיתא במדרש דלכן הי' שמו יצחק י' נגד עשרת הדברות צ' נגד שנות שרה שהיא הולידו ק' נגד שנות אברהם שממנו הי' ח' כנגד שמונה ימי המילה, אבל איתא בילקוט דיו"ד ניתנה לו יען כי היתה שמה שרי וניתנה לה אות ה' דשרי איכו מולדת והתרעמה היו"ד לכן ניתנה בראש שם יצחק, וזש"א ויקרא אברהם את שם בכו הנולד לו יצחק וניתן לו אות ק' נגד שנות אברהם ואשר ילדה לו שרה ניתן לו אות צ' כנגד שנותי' ויו"ד כי שרי שמה וניטלה היו"ד, ואי תימא דאכתי חסר טעם על החי"ת ולזה אמר וימל אברהם וכו' בן שמנת ימים לכן ניתן לו החי"ת ע"כ הי' שמו יצחק. והבן: סג) וימל אברהם את יצחק וכו' כאשר צוה אותו אלקים, במדרש הדד"כ ובן שמנת ימים ימול לכם כל זכר וכו' וערל זכר אשר לא ימול את בשר ערלתו ונכרתה הנפש וכו' וכ"ל דהתוס' קידושין כ"ט ע"א] הקשו למ"ל קרא דאותו דאשה אינה מחויבת מול את בנה תפ"ל דהוה מצעשהז"ג ע"ש, והמפרשים תירצו כיון דבמילה איכא כרת הו"א דגם נשים חייבות כתוס' מגילה [כ' ע"א] ולפי"ז מובן המדרש וימל אברהם וכו' אותו ויקשה למ"ל קרא ועכצ"ל דצריך קרא