בינת נבונים י

לא כתיב בתשעה ובערב בו וע"כ דלאו קפידא הוא דזה מוכח ממילא דתרווייהו דוקא וה"ה הכא דתרווייהו דיקא אף בלא ו' וזה פי' המדרש ששינתה הארץ ובעבור זאת נתקללה חמדת צבי: ויש לומר דאיתא בספר אור החיים הטעם ששינתה הארץ דלא ידעה לפרש מאמר השי"ת אם הכוונה דתרי מילי נינהו שיהי' עץ פרי טעם עצו ופריו שוה. וגם שיעשה פרי. או דחד מילי נינהו. אך למה כתוב בלא ז' וע"ש מה שהאריך אך דקושיא זו נוכל להקשות בר"ה ד' ט' דאיתא יכול לענות בתשעה ת"ל בערב יכול משתחשך ת"ל בתשעה הא כיצד שמוסיפין מחול על הקדש ע"ש ותקשי דא"כ צוה להם שיתענו בתשעה בסוף היום ובערב של עשירי וא"כ למה נאמר בתשעה בערב למה לא כתוב בתשעה ובערב בו וע"כ דלאו קפידא הוא דזאת מוכח ממילא דתרווייהו דוקא וה"ה הכא דתרווייהו דוקא אף בלא ו' וזה פי' המדרש זש"ה ועניתם וכו' שמשם מוכח דתרוייהו הם: חמדת צבי: עוד יש לומר דהנה בפנים יפות פ' וילך הקשה על הקרא העידותי בכם וכו' כיון דיודע עתידות ואמר שיחטאו ליכא בחירה חפשית. ותירץ דהמעשה מכריע הידיעה ולא הדיבור. אך לכאורה יש לומר דהתם לא הוי הדיבור דרך צווי שיהיה כן רק שצוה שיזהיר אותם ואמר העידותי בכם היום ולא בטל הבחירה אך דעדיין תיקשי האיך צווה השי"ת על יוה"כ שיתענו ויהיה כפרת עונותיו כמ"ש כי ביום הזה יכפר עליכם וכו' אא"כ יהיו מוכרחים לחטוא. אך לפי מ"ש הפ"י דאין הדיבור מכריח המעשה שיתבטל הבחירה ניחא ביוה"כ ג"כ וזה ראיה מהארץ ששינתה הדיבור של השי"ת מוכרח דאין הדיבור מכריח המעשה. או די"ל עפ"י מ"ש הפ"י דעל ידי ששינתה הארץ טעם העץ בא החטא מן הנחש דחוה והאדם ועי"ז אדם עלול לחטוא מהזוהמא ועי"ז צריך ליוה"כ כל שנה לטהר עונותיו. שם: עוד יתכן בהקדם דהנה מצוה ועניתם הלא היא מ"ע דאורייתא גם לצדיקים גמורים וא"כ אינה בשביל חטא וא"כ יש להבין טעמו אבל כיון דידענו שכוונת הבריאה היה בשביל הצדיקים גמורים. אלא כשיצא העולם מכח אל הפועל אז היו ג"כ רשעים בעולם בבחירתם. לכן רנה הקב"ה לזכותנו שנקיים כוונת הבורא בבריאה ושנהיה צדיקים גמורים נקיים מכל חטא עכ"פ יום אחד בשנה שחשוב שנה לכן נתן לנו את יוה"כ ליום סליחה ומחילה וכיון שבעת הבריאה הושיב הקב"ה לאדה"ר בג"ע והפרישו מכל גשמיות עוה"ז והיה שם כאחד מצבא מרום שמעינן מזה שזה היה ג"כ בכלל כוונת הבריאה שהאדם יהיה מופרש ומיבדל מכל גשמיות עוה"ז ויהיה עסוק רק ברוחניות ובעבודת ה' כל היום. לכן צונו הבורא ית' להתענות ביו"כ בחמשה עינוים שהם כל עניני גשמיות כדי שנהיה ביום הזה כמלאכים ממש וכאדה"ר קודם החטא ובזה אנו משלימים כוונת הבורא ית' בתכלית הבריאה ביום זה בשלימות אבל מי יאמר שכוונת הבריאה היה לצדיקים