בינה לעיתים חלק ב תטו
Binah Le-Itim part 2 415 · בינה לעיתים חלק ב · free full Hebrew text
Open in the reader →בגללכם ציון שדה תחרש וירושלים לעיים תהיה והר הבית לבמות יער אבל מקדש שני שאנו בקיאים בו שהיו עוסקים בתורה ובמצות ובגמילות חסדים מפני מה חרב. מפני שנאת חנם שהיו ביניהם. ללמדך ששקולה שנאת חנם כנגד ג' עבירות ע"ז ג"ע וש"ד ובמקדש ראשון לא היה שנאת חנם והכתיב מגורי אל חרב וגו' ואמר ר"א אלו בני אדם שאוכלים ושותים זה עם ודוקרים זה את זה בחרבות שבלשונם ההוא בנשיאי ישראל הוא דהואי שנא' וכו'. רבי יוחנן ור' אלעזר קאמרי תרווייהו. ראשונים שנתגלה עונם נתגלה קצם. אחרונים שלא נתגלה עונם לא נתגלה קצם. וצריך לדקדק במאמר זה כי מאמרו לפיכך הביא עליתם ג' פורעניות כנגד ג' עברות. נראה שבאו מכוונת מדה כנגד מדה. וראוי לדעת איך באו אלו כנגד אלו. ב' במה ששאל אח"כ אבל מקדש שני שהיו בקיאים בו וכו' דמשמע השתא דאנו בקיאים שהיו בו שלשה דברים טובים אלו. ואיכא לאקשויי הא לאו הכי לא והלא אפילו לא היו בו ג' מצות אלו כיון שאנו בקיאים בו שלא היו בו ג' עונות למה נחרב. ג' האריכות שהיו עוסקים בתורה ובמצות ובגמילות חסדים. כי הנה הגמילות חסד מכלל המצות היא וא' מהנה והמצות הם בכלל התורה. ד' מאי מפני שנאת חנם שהיה ביניהם. לא היה לו לומר אלא מפני שהיה בו שנאת חנם כאשר אמר בראשונה מפני שהיו בו ג' דברים ה' מה שהקשה אחר כך ובמקדש ראשון לא היה שנאת קנם כי מה בכך. אין הכי נמי שהיה. וכל שכן היו ראויין לעונש. ואם הכונה להקשות למה לא מנה גם את זאת בראשונה עם הג' דברים א"כ היה לו להקשות זה מעיקרא מיד כשהשיב בשביל ג' דברים וכו' ולימא והאיכא נמי שנאת חנם. ו' מה שייכות יש למימרא דר' יוחנן ורבי אלעזר עם האמור לעיל. ובישוב כל זה נאמר כי להיות מדותיו של הקב"ה מדה כנגד מדה. וראינו היו בחורבן הבית ג' פורעניות שספר הכתוב לכן בגללכם וכו'. באה השאלה מקדש ראשון מפני מה חרב כי היא שאלה כוללת על הפורענות שבאו בחרבנו. והשיב כי היה זה לג' עברות שבידם שהם ע"ז ג"ע וש"ד. ויראה כי הם ז"ל הוציאו שלשתם מאמרו לכן בגללכם. כי נודע שרש גלל יש לו ג' מובנים. א' מלשון גלגל וסבוב. וממנו נגזר שהוא לשון סבה. הב' לשון גלול ומאוס. הג' לשון ספר ומגילה. והנה כאן נשתמשו ממנו בשני מובנים הראשונים. כי אין לשלישי מבוא בכאן. אם הראשון שהוא כמשמעו לשון סבה. נודע כי הוא ית' סבה לכל הנמצאים והם מסובבים ממנו. ולזה בהיותנו מקבלים אלהותו יתב' אנו מודים היותו סבה ראשונה. אמנם כל עובדי פסל אשר יחליפוהו באל אמר. בזה יורו כי פסליהם הם להם סבתם ועילתם. כי לא יתכן לעבוד רק למי שהוא סבה לכל לא למסובב. וע"ז אמר בגללכם רוצה לומר בגלל מה שהוא סבה שלכם שאתה מחשיבים אותו לסבה ועילה אצליכם היא הע"א ועוד מלשון גלול ומיאוס הוא על הגלוי עריות כי בהם נאמר ובגלולי מצרים אל תטמאו. ומזה הלשון עצמו גלול בא הרמז על השפיכות דמים כי חלל חרב נופל בארץ נמאס ונתעב כאמרו על פגרי גלוליכם. ונאמר ועמשא מתגולל בדם. וישעיה אמר מגוללת בדמים. ונוכל ג"כ לומר כי גם הע"א נמצא בהם הלשון גלול. באמרו להעביר גלולים מן הארץ ובמלכים ויעבדו את הגלולים וגו'. הנה כי שלשתן נרמזו במלת בגללכם. ואמר לפיכך הביא הקב"ה עליהם ג' פורעניות כנגד ג' עברות. כלומר הסתכל כי ג' פורעניות אלו תמצאם מכוונים כנגד אלו הג' עברות ואם אינם שומרים הסדר כי כנגד גילוי עריות בא להם ציון שדה תחרש כי נודע היות נלקח המשגל לחרישה כבר ראית מה שכתב הראב"ע ז"ל על פסוק בחריש ובקציר תשבות כי היה מי שרצה לפרש שאסור לבעול בשבת. ואמר כי כמו שהם היו חורשים בשדה שאינה שלהם והיינו בזנות נשי חבריהם גם שדותם תחרשנה מזולתם. וכנגד ש"ד תהי' ירושלים לעיים לסבת ההרוגים שיהיו שם. וכנגד ע"ז תחת הבמות שהיה להם להקטיר לשם ה' והיו מקטירים לע"ז. תהיה לבמות יער באופן שבא הכל בכוון מדה כנגד מדה. וכשראה בעל המאמר כי ג' פורעניות אלו באו על הג' עברות שאל כי במקדש שני לא היו שום עון מאלו כי היו להם כנגדם שלשה דברים טובים ומהם יראה בלי ספק שלא היו בידם הג' עברות ההם כי הנה ע"ז לא היה בהם כי היו עוסקים בתורה והוא המיישרת האדם בדעות הטובות ובודאי לא היה בהם ע"ז וג"ע ג"כ לא היה בהם. כי היו עוסקים במצות. ואם היו מזנים זנות יקח לב ואיננו מניח לשמור המצות. ושפיכות דמים ג"כ לא היה בהם כי לא לבד לא היו ממיתים אלא היו גומלים חסד זה עם זה. באופן שבלי ספק לא היה בהם שום עון מאלו. וא"כ למה נחרב. והשיב להיות בהם עון הש"ח ונתן להם אותו הפורעניות ללמדך ששקולה היא כנגד כלם. וביאר כי שנאת חנם זה לא היה דבר שהיו מראים אותו בגלוי. והכל יודעים היות חברו שונא לו. אלא היה בינם לבין עצמם שמור בלבם ולא היו מראים אותו, והנה המקשן בגמ' מתחלה סבר כי עון השנאת חנם היא עברה קלה ואינה ראויה לעונש חמור שישוה לשל ע"ז ודומיה ולכן אין ראוי ג"כ למנותה אצלם. אמנם עכשיו ששמע היותה שקולה בשלשתם וידע שגם במקדש ראשון היה עון זה. נמצא שהוא כאילו היו בהם ששה עברות ששקולים כע"ז. וא"כ היו ראוים לעונש כפול ממה שכא להם ולמה לא ניתן להם אלא אותו העונש בלבד. ותירץ כי היה השנאת חנם הראשון