בינה לעיתים חלק ב תיג

הצער לכל ויכירו מה שאבדו. וחשבתי כי לכונה זאת אמר דהמע"ה על מיתת אבנר ע"ה

הלא תדעו כי שר וגדול נפל היום הזה בישראל ואנכי היום רך ומשוח מלך והאנשים האלה בני צרויה קשים ממני ישלם ה' לעושה הרע כרעתו. ומבלי האריך בדיוקים כי רבו. נאמר כי היו דבריו אלה לאמר אל תחשבו שחסרון הצדיק הזה לא יעשה רושם עתה מיד אלא אחר זמן לימים הבאים. כי אין הדבר כן. אלא תדעו נאמנה כי זה השר וגדול היום הזה עצמו הוא שנפל ועשה חסרון בישראל כי נאבדה הגנתו ואין מי יצילנו עוד חס ושלום מעונש העונות. כאשר הוא היה עושה בחייו. כי עתה על מי תבטחו לכך. אם תאמרו להשען עלי שיספיק זכותי. הלא אנכי רך וצעיר לימים וממילא יש לי מעוט זכיות לפי מעוט השנים איני כדאי שיכופרו עונותיכם בשבילי. כי אני משוח מלך שבהכנסי להיות נשיא. הפליא ה' חסדו לי לכפר עונותי כמשפט הנשיא. והלואי אספיק לעצמי להשיג הכפרה. ואיך אוכל לכפר גם על אחרים. ואם תשימו בטחונכם על שני שרי צבאות ישראל יואב ואבישי לומר דנפיש זכותייהו להגן עליכם. הנה אין מקום לזה כי הם בני צרויה אחותי ורוב בנים דומים לאחי האם. ואם אני בעצמי קשה ובלתי הגון להשיג שום זכות מפאת חסרון שלמותי. גם הם קשים וכבדי' על זה. ונמשך קושיים ממני ומפאת עצמי. להיותם בני אחותי אני גרמא בנזקם. וכיון שאין לנו על מי להסמך. א"כ צריך לראות וליראה מאד. כי מכאן ואילך ישלם ה' לעושה הרעה כרעתו. לא יהיה כמו עד עכשו. שאם אחד היה עושה רעה לא היה נענש בכך. כי היה אבנר חי והוא היה סובל עונותינו ורעתנו כי היתה הרעה מיוחסת אליו ונתלית בו לגדולתו על שהיה בידו למחות. על דרך ואשמם בראשיכם. אבל עתה ישלם ה' למי שיעשה רעה. וזה כרעתו של עצמו שהוא עושה אותה לא תתלה בזולתה. באופן שההרגשה תהיה שנפל וחסר היום הזה. וזה הוא המכוון למאמרנו. כי בפטירת אבינו הראשון ע"ה. אשר היה מוכתר בשלשת ההנהגות שזכרנו עם היות המדיני' יותר מתעצמת אצלו מכלן כאשר אמרנו. לא היה המשך וזמן הבא אחרי כן מה שגרם שירגישו כל העולם חסרונן זה. כי תכף ומיד אותו היום שנפטר מן העולם הרגישו כל גדולי הדור מה שאבדו משלמות ההנהגות האלו. ואמרו כי למה שנוגע להנהגת עצמו אין כאן שום אבדה כי עוצם שלמותו הוליכו עמו ואתו תלין הצלחתו. אך בשתי ההנהגות האחרות ווי לחסרונן. כי אוי לו לדור שאבד מנהיגו בהישרה המדינית הכוללת. ואוי לה לספינה הפרטיית שאבדה קברניטה. היא הבית בכל אישיה שהם כאניה בלי חובל. אשר הנהגה זאת תצדק בו משל הספינה כאמרו על האשת חיל היתה כאניות סוחר וגו'. ותקם בעוד לילה ותתן טרף לביתה וגו'. הן כל אלה ההרגשים יולידו בדומה ויצדקו מאד באדם הגדול ששמו כשמו ע"ה. והדברים מבוארים. ותהא נחמתנו התקיים בו הפסוק שהתחלנו. מתהלך בתומו צדיק וגומר והרחבתי קצת הדבור בזה בבאור בניו אחריו ההולכים אחרי מדותיו. ונחמה יותר עצמית ופרטית מתומת הרב השלם נר"ו אשר זיו איקונין שלו וכו'. כי בזה נראה לנו כאלו עודנו חי בהשארו במקומו. והבאתי על זה ויתמו ימי בכי וגו' ויהושע וגו'. כי מהראוי היה שימי בכי אבל משה כפי הפלגת גדלותו. לא יתמו בשלשים יום בלבד. אלא לפי שנשאר במקומו יהושע בן נון ע"ה שהיה מעשה ידיו שסמך ידיו עליו וגו' היה נראה להם כמשה עצמו. ויעשו כאשר צוה ה' את משה. היו שומעים ליהושע כאלו מה שאומר בשמו ית' צוהו ה' את משה עצמו. וזה הוא מה שאמר ית' למשה קח לך את יהושע וגו'. דהיינו קח את עצמך. כי בסמוך ידך על יהושע הרי אתה חי על דרך מה שכתב רש"י ז"ל על פסוק כי ידעתי אחרי מותי וגו'. כי בעניננו עודנו חי. יוסיף ה' חיים על ימי מלך וגו'. אכי"ר: עת שלום

דרוש למצות ברית מילה הנני נותן לו את בריתי שלום מדרש פנחס בן אלעזר בן אהרן הכהן אמר הקב"ה בדין הוא שיטול שכרו. לכן אמור הנני נותן לו את בריתי שלום: כמו שקיום והעמדת הגוף תלוי בבריאות. וזה אם בשמירת הבריאות וההזהר מלבא לידי חולי. ואם בבקשת התרופות הצריכות אם כבר בא אליו חולי. כן תקון הקבוץ המדיני תלוי באחדות והאהבה. אם בהתמיד השלום והאחוה שלא יבא לידי מחלוקת ופירוד. ואם לבקש: השלום ולרדפו. אם כבר בא ההפרש ביניהם. הקודם הוא מבואר כי אין ספק אין טוב באדם כ"א לסדר ולהגביל מאכלו ומשקהו ושאר דבריו כדי לשמור הבריאות ולהזהר מנפול בחולי. כי אחרי כן יקשה מאד לחזור לקדמותו. אם לא בעמל ויגיעה. ומה גם אם לא יזהר אח"כ מדברי המזיקים. וכמאמר החכם שהע"ה. רוח איש יכלכל מחלהו ורוח נכאה מי ישאנה. כי ראוי לדעת בו מה הכונה באומרו יכלכל מחלהו.