בינה לעיתים חלק ב תיב

העבודה האלהית. הא לכם יצחק עליו השלום אשר מסר עצמו בלי שום סרוב ועכוב ופשט צוארו על גבי מזבח להשחט לעשות רצונו יתב'. עם שהיה יכול בקטנה שבתנועות להמלט על נפשו בהיותו בתקף במבחר ימיו ונקרא עולה תמימה. ואם מהנהגת הבית. מי לנו גדול בזה מיעקב ע"ה דה"ל צער גדול בנים. בשנים עשר שבטים וכלי זרעו אתו וכל ימי חייו. ואף בשעת מיתתו לא זז מלהדריכם ולהיישירם לעבודת שמים בכמה תוכחות הסירו את אלהי הנכר אשר בתוכם. הקבצו ושמעו. והשלימם עד גדר שזכה להאמר עליו בעבורה מטתו שלמה. ואם כן כל אחד מהאבות עם היות שבלי ספק שלם היה בכל שלשת ההנהגות, מ"מ נתרשמה יותר הנהגה אחת מהם פרטית לכל אחד ואחד שנתפרסמה ביחוד על האחרות. ובין שלשתם הודיעו האופן העצמי בהשגת השלמות התלוי בהנהגות האלה שלשתן. ואתם בני ישראל הבאים אחריהם למדתם מדרכיהם הטובים. ואליהם יש להחזיק טובה על כך

ועתה ישראל מה אני דורש ברבים לפני הקהל המקודש הזה על מלאך אלהים הדר הוא לכל חסידיו מעלת הישיש המאושר הזה תנצב"ה. כי אם להזכיר לפניכם את הידוע ומפורסם לא בלבד בארצותינו אלא כי אם כמעט בכל האקלימים הקרובים והרחוקים עד קצוי ארץ בכל הגוים ובכל הלשונות. אשר בכל מקום מוקטר מוגש שמו לתהלה לשם ולתפארת בהפלגת שלמותו הנמרץ בהנהגות אלו אשר מעמד שלשתן יחד. באופן עצמי ושלם באיש אחד עצמו הוא רחוק המציאות מאד. ובמעולה שבמעולים הזה נ"ע כאן נמצאו וכאן היו כלם נקבצו באו אליו כל אחד ואחד משלשתן ביותר שלם שבפנים שהפה יכול לדבר. אם בהנהגת עצמו התחלתי לספר מקצת שבחיו במעלת מדותיו וביראת שמים ובתכלית חסידותו. ואיך היה מתנהג בחייו באופן סגופיו ומעוט צאתו החוצה ורוב השכמתו לב"ה ושקידת למודו ומעוט אבוד זמנו ואהבתו העזה לתורה ולעוסקים בה וכמה היה מכבדם ומהנה אותם והפלגת נדבות לבו לפזר ממונו בלי שעור לצדקות ואפי' בהזדמן דבר מצוה שהיה צריך לתת הכל משלו לא היה חש לזה. ועל כונה זו פירשתי היותו ז"ל מתדמה למלך החסיד ששבח המשורר ע"ה באמרו. כי יציל אביון משוע ועני ואין עוזר לו שהמלך הצדיק הזה אשר לבו כלב הארי יציל האביון המשוע והעני החסרים כל טוב ויספיק להם די מחסורם ולא ימתין זה המלך שום עזר וסיוע מזולתו שיצטרף עמו ויעזור לו בזה את הכל יעשה משלו. והארכתי בכמה פרטים אחרי' כאלו על הנהג' זו של עצמו איני מאריך בכתיבתה. ואם להנהגת הבית עדיו בחתומיו זכין לו היקרים ומעולים עטרת תפארת רבים יוצאי ירכו יצ"ו. ועל צבא מטה עז מקל תפארת הנזר והעדות. מעלת הנצר הגדול משרשיו יפרה כמה"ר שמואל יאריך ה' ימיו בקרב ישראל אמן. אשר מה שעשתה חכמה לראשו כתם פז עשתה ענוה יראת חטא בשלמות גדול עם יותר ממה שהפה יכול לדבר כנודע לכל. לא ארצה לכתוב בזה דברים גלוים וידועים לכל שאר עמנו ולאיש אשר אלה לו היצוייר אופן הנהגת הבית שלם מזה. ועוד הוספתי משאר בני הבית המסתופפים בצל קורת היישרתו ז"ל. ואני מקצר ועולה. ואם להנהגת מדינה. נאמר בטח כי נתחיל לספר ולהגיד בזה לא יהיה שום מקום לסיימינהו לכלהו שבחיה בעומק שכלו הזך והישר בהנהגה המדינית אפי' עם שרים ויועצים מלכי ארץ וכל לאומים כאשר הוא נודע

ואמנם העיקר השרשי הוא הנהגתו לבני דורו לבני ישראל עם קרובו ליראת ה' ולאהבתו כל מעייניו תמיד לא היו כי אם להטיב את זולתו בהיישרת אושר הנפש. וכל משאו ומתנו היה בזה. ומפני כך עז התאזר בהעמדת ישיבות בכל מקום שידו מגעת אפי' בארץ הצבי תוב"ב וכאן כמה יגיעות יגע לחבר את האהל בישיבה המהוללה הכללית לכל קהלות אשר לא נמצא בה חסרון רק הכנסה ואני בעניי ומועט ערכי בתוך זיו זוהר מעלת הגאונים האדירים ה' יגן בעדם. ומה עשה תמיד למצות פדיון שבוים. ובמאורעי מנטוב"ה וכאן בצער מעלת מנהיגי המדינה יצ"ו. ובמאורע הישיבה כהנה וכהנה. וכמה ענינים אחרים כיוצא באלה. והיות דבורו בנחת ובאהבה. סוף דבר ראשי דברים אני כותב ממה שאמרתי עם שהיה מעט מהרבה שהיה מקום רחב להאמר. ואת הכל עשיתי לתכלית הנכבד אשר אמרתי ראשונה שיתחקה כל זה בלבנו ויעשה בנו רושם להשתדל ללכת בדרכיו ולהדמות למעלת גדולת פרשת שלמותו כל האפשר ויעשה א"כ במותו התועלת הכללי אשר היה עושה בחייו ולהכנס לפתח זה צריך לפחות שנתחיל בהכרת חסרוננו העצום הנמשך מהסתרת פני זיו זהרו. ונאמר עליו באמת ובתמים מה שנאמר ממש על ראש יחוסנו ע"ה אשר גם מאושרנו זה נ"ע השתדל להדמות אליו בשם פעל ומלה והוא מאמרנו. ויש להרגיש בו מה צורך להאריך לומר אותו היום שמת וכו'. יאמר בקצור כשמת א"א וכו'. ונראה כי יקרה פעמים רבות כשיחסר איזה אדם מהדור אין מרגישים ומכירים מה שאבדו תכף ומיד אלא בהמשך הזמן כשיזדמן איזה מקרה אשר ידעו שאם היה הוא קיים היה מספיק לתקנו וכיוצא. אז מצטערים ויכירו מה שחסרו. אולם יהיה זה כן בהיות מהשלמים אשר אינו רחוק ימצאו אחרים כמותו אבל אם היה מופלג בתכלית ההטבה וההגנה על הדור בכל עת ובכל שעה אשר יקשה מאד המצא תמורתו. אז לא יצטרך שום זמן עתיד להרגיש החסרון. כי מיד בהסתרתו ויציאתו מן העולם עושה רושם ותכף יגיע