בינה לעיתים חלק ב תי

הפעולה בגלגל חמה שעל ידי תנועתו וכל שאר פרטיה הוא מכריז ומפרסם זה ומביא את העולם לידי הכרה זו. ע"כ אמר כשואל מה הוא היתרון הגדול והעצום באדם בכל מה שהוא עמל וטורח בהשגת השלמות. ובאה התשובה שהיתרון והמעלה שישיג בזה הוא שיעמול תחת השמש. שיהיה הוא עמל ומתעסק במקום ותמורת השמש במה שהוא פועל. כי מה שהשמש מדריך האנשים בהשגת מה שיחוייב בהכרת הסבה ראשונה ית'. יעמול בו האדם הזה תחתיו ויטריח עצמו שידריך בני דורו אל מהלך שלמות זה. ונמצא שמה שהשמש עושה במקום א"א ע"ה. יעשה זה האדם במקום השמש. וע"ז אמרה דבורה ע"ה בסוף שירתה. ואוהביו כצאת השמש בגבורתו שהאוהבים האמתיים והנאמנים אליו ית' הם ממש כעין מה שהשמש יוצא בגבורתו שביציאתו ותנועותיו מפרסם לבריות גדלו ית'. כן עושים אוהביו הוא הדבר אשר אני אומר לעניננו לבקש אופן שהדבר אשר נצטער אותו צדיק ע"ה כ"כ בחייו להשלים אחרים ישיגהו ג"כ במותו. ובחפשי בציורי הקצר איזה הדרך ישכון אור לבא עד תכלית זה לא מצאתי לשעה קלה אלא להיות כמלקט בדרך כללי מתרומות מעלות שלמותו כי רבו לעשות מהן כעין תבנית ותמונת צורה נראית כמראה המלוטשת למען תתחקה בלב השומעי' חקוי עצמי ותהיה נגד פניכם תמיד וישאר רשומה נזכר בכל עת בכח הזוכר שלנו. למען ממנו נקח לשמור ולעשות ללכת בדרכיו ולהדמות אליו. ויהיה זה מיוסד על מאמרם ז"ל פרק כל המנחות אמרו ליה רבנן לרבי פרידא עזריה בר בריה דרבי אבטילס דהוא עשירי לר"א ב"ע דהוא עשירי לעזרא קאי אבבא. א"ל מאי כולי האי אי בר אוריין הוא יאי בר אבהן ובר אוריין יאי ויאי ואי בר אבהן ולאו בר אוריין אישא תיכליה. אמרי ליה בר אוריין הוא א"ל ליעול וליתי חזייה דהוה עכירא דעתיה פתח ואמר אמרתי לה' ה' אתה טובתי בל עליך אמרה כ"י לפני הקב"ה החזיק לי טובה שהודעתיך בעולם אמר לה טובתי בל עליך אין אני מחזיק טובה אלא לאברהם יצחק ויעקב שהודיעוני בעולם תחלה שנא' לקדושים אשר בארץ המה ואדירי כל חפצי בם

ולכאורה יש לי קושי בדרשה זו. שאם הוא ית' לא ישר בעיניו להחזיק טובה לישראל מפני שכבר קדמו להם האבות. נראה שאין להחזיק טובה אלא לראשון שקדם להודיעו ולא לנמשכים אחריו. וא"כ מטעם זה אין להחזיק טובה ליעקב שכבר קדמו יצחק וגם לא ליצחק שכבר קדמו אברהם ראשון לכלם. וכבר היה אפשר לומר בזה שהכונה אם היתה כנסת ישראל היא המתחלת מעצמה לפרסם שמו יתברך מבלי יקדים ה' להם אותות ומופתים המביאים לזה היה מקום לומר שיחזיר להם טובה אמנם לא היה כן אך היא פרסמה שמו אחר שה' עשה עמם כמה נסים ונפלאות בהוצאם ממצרים אבל ראוי להחזיק טובה לכל האבות ע"ה שהודיעוהו בעולם תחלה כלומר שהם היו המתחילים קודם שקבלו חסדים ונסים מפורסים ממנו יתברך: ועוד יתבאר בדרך אחרת במה שנתבונן שרש שאל' זו לתבוע בפה חזוק טובה על שהודיעוהו בעולם כי נראה דבר זר. ועוד אני מדייק במה שאמרו לו בר אוריין הוא. דכיון שיחסוהו היותו עשירי לראב"ע שהיה עשירי לעזרא ובר ברי' דרבי אבטילס. היש לך בר אבהן גדול מזה. דודאי אין להבין דוקא כשאביו ממש היה חכם יקרא בר אבהן ולא מצד אבותיו הקודמים. כי דבר פשוט הוא שאף מצדם יקרא כן. וא"כ יאמרו בר אוריין ובר אבהן כדקאמר ר' פרידא ואי בר אוריין ובר אבהן יאי ויאי ורבי פרידא גופיה מה לו לומר ואי בר אבהן וכו' הרי הם אמרו שהוא נכדו של אבטילס וכו' שהוא בלי ספק בזה בר אבהן. ואין כאן מקום לספק אלא אי בר אוריין הוא או לא. אולם יראה כי בלבד מה שיחוייב האדם עכ"פ להשתדל בהשגת שלמותו מצד עצמו. עוד יתוסף עליו חיוב עצמי בהיותו בן טובים ובן גדולים כי מצד שרשו ומחמת אבותיו צריך להתאמץ לבלתי השפיל והחסיר טוב מדרגתם ולהחשיך אור מעלתם בשלא ידמה להם ויהיה נגרע מערכם. וזה הוא אצלי המובן מאמרם ז"ל אבותינו ערבים לנו וכו'. דהיינו שהאבות שלנו הקדושים הם כערבים שמכריחים הבנים לשמור התורה לבלתי יגרעו משלמות אבותיהם. ובזה יפורש כונת הכתוב

ויקרבו ימי דוד למות ויצו את שלמה בנו לאמר שמלת לאמר כבדה. כיון שאינה לאמר לאחרים כמו ברוב המקומות. אלא יאמר כי הוא ע"ה להלהיב את שלמה ע"ה ולהעירו על רדיפת השלמות בכל כחו צוהו להיותו אומר תמיד שהוא בנו. כי מאמירה זו שהוא אומר כי הוא בן דוד ימשך לו שישתדל לבלתי יגרע ערכו מערך אבותיו השלמים ושעכ"פ יוכרח להדמות להם. וע"כ א"ר פרידא מה תצטרכו להאריך לי ביחוס החכם הזה מדורותיו הראשונים כי אני מבין מאריכות ספורכם כל שלשלת זה א' מג' דברים וצריך שתפרשו לי איזה מהם היתה כונתכם כדי שאדע היאך אתנהג עמו. כי אפשר שאמרתם היותו בן חכמים גדולים מכמה דורות למען אדע מזה שא"כ מן הסתם כיון שאבותיו היו חכמים ממילא ודאי גם הוא בעצמו הוי בר אוריין כי פשיטא שלא היה רוצה להיות נופל מאבותיו וגרוע מהם ונמצא שאכבדהו מצד תורתו של עצמו להיותו בר אוריין אלא שאתם רוצים להוכיח שהוא בר אוריין להיותו בן לחכמים ההם. וע"ז אמר אי בר אוריין הוא יאי. או אפשר שכונתכם להזכיר