בינה לעיתים חלק ב תט

לחקור איך הם גרמו מיתתם. כי אין לייחס הדבר להם אכן מה שראוי והגון הוא. להסתכל ולהבחין סבה חיצונית גרמה קריבת מיתתו והיא המורגלת מעונות הדור. הבלתי דורכים מהלך השלמות. ככה נאמר על הרב הגדול אשר אנו עוסקים בהרגשת פטירתו והשלמים חביריו ז"ל. כי עונותינו הטו אלה וחטאתינו מנעו הטוב ממנו ונחתום במאמר המשורר ע"ה הושיעה ה' כי גמר חסיד כי פסו אמונים מבני אדם. כי כפל מלת כי פעמים. ולא אמר וכי פסו בוי"ו העטף. לכוין אל האמור בהודע הסבה החיצונית למיתת הצדיק. נחלה פניו ית' יושיענו בחסדו יען גמר החסיד מן הארץ ונפטר ממנו. והסבה שנגמר ומת היא כי פסו אמונים מבני אדם. לא אמר פסו נאמנים אלא אמונים שסבת מיתת החסיד היא לפי שאבדה האמונה ונכרת' מבין האנשים שאין עוד מי שיבקש אמונים רק הכל בשקר ובכזב. שכל זה שורש ועקר החטאים והעונות ובעבור הפשעים האלו גמר החסיד ואבדנוהו. ועלינו להתעורר מזה להשתדל בתיקון המעוות ליישר דרכינו למען יתרצה ית' לקיים לנו את כל חכמי ישראל הנשארים לחיים ארוכים לטוב לנו כל הימים אכי"ר: דרוש רביעי להספד על הגביר המאושר החסיד הענו כמוהר"ר אברהם אבוה"ב זצק"ל פ' צו שנת הת"ב: מתהלך בתומו צדיק אשרי בניו אחריו

פרק הספינה. אמר רב חנן בר רבא אמר רב אותו היום שנפטר אברהם אבינו מן העולם עמדו כל גדולי הדור ואמרו אוי לו לעולם שאבד מנהיגו ואוי לה לספינה שאבדה קברניטה

המובחר ממה שישיג האדם בידיעת הבחנת פעולותיו ית' הוא כשיגיע בטוב שכלו לגדר הכירו העלם השגתנו כי מאד עמקו מחשבותיו ושאין מקום בחק האנושית לבא עד תכלית. ובבואו לכלל ידיעה זו בא אל תכלית מה שיוכל לדעת. וכונה זו נכללה אצלי במאמר המשורר ע"ה אודך על כי נוראות נפלאתי נפלאים מעשיך ונפשי יודעת מאד. יאמר כמה נתחייבתי לשלם תודות לך ית' על כי הגדלת חסדך עמדי להגיעני אל מצב זה שאני מתפלא ומשתאה מאד ממעשיך העמוקים שאני מכיר ויודע אחרי החקירה העצומה שהם נעלמים ונסתרים ממני ושלא נוכל לידע מהם מאומה. כי הלא נפלאים מעשיך. הם מכוסים ומופלאים ובלתי נגלים אלי שאיני יודע כלום. והנה בזה ההעלם וחסרון הידיעה נפשי יודעת מאד שתקרא היותה יודעת ידיעה מעולה ומרובה בהשיגה קושי והמנעות זה והיותו מופלא ומכוסה. והוא מקביל ובהפך מה שאמר במקום אחר. מה גדלו מעשיך ה' מאוד עמקו מחשבותיך איש בער לא ידע וכסיל לא יבין את זאת. כי באמת מעשיך ה' הם רבי המעלה והם עמוקים מאד מי ימצאם ויוכל להשיגם כי לעמקם אין מי שיגיע בהם לכלל ידיעה. אמנם היה מחסרון ידיעת הנעדרים והסכלים כי איש בער אינו יודע מאומה שהוא חסר ההשכלה. ומזה נמשך כי הכסיל לא יבין את זאת. אינו מבין ומבחין ההנחה האמתית שאמרנו שמחשבותיו ית' במעשיו הם עמוקים מאד ונעלמים מכל ידיעה אלא חושבים שהם נגלים ומבוארים וקלי ההשגה. שאין בהם מהעומק כלום. וזה בא להם מעוצם סכלותם. א"כ אני שאני מתפלא מאוד ויודע שמעשיך הם נפלאים ונעלמים יצאה נפשי מכלל בער וכסיל. ואדרבא היא יודעת מאד בהכירה כי מאד עמקו מחשבותיך

ואין ספק כי מהעצומות שבפעולותיו ית' אשר יפול בה העלם ההשגה האמתית בענינה. היא גזרת המיתה על הצדיקים קדישי עליון אשר השכל האנושי היה שופט יאות יותר להם החיים לאורך ימים עולם ועד טוב להם ולזולתם בהיות מיתתם להפך. כדבריהם ז"ל בפ' בן סורר ומורה שמיתתן של רשעים הנאה להם והנאה לעולם ולצדיקים רע להם ורע לעולם וכו'

אכן אם יחקרו מוסדות ענין זה לבקש לו טעמים וסבות נבא מטענה אל טענה בדחות האחת ובלתי קבל האחרת עד יגיע הדבר אל תכלית אמרנו כך גזרה חכמתו ית'. וידענו נאמנה צדק בשפטו ואנחנו לא נדע איך ובמה. מעתה אין לנו עסק בנסתרות כאלה בדרושנו זה על מעלת החסיד הגדול המאושר נ"ע אשר אנו באים לגמול חסד עם נפשו הקדושה. ובקצורי אני משער לא אוכל לעשות לו נחת רוח גדול וגמ"ח יותר עצמי כ"א בהשתדל כל האפשרי ישיג במיתתו התכלית המעולה והנכבד אשר התאמץ בו כל ימי חייו ואליו היתה תמיד מגמתו בכל פינות שהוא פונה והוא ההטבה אל הזולת בהיישרת הדור והדרכתם אל ההצלחה הנפשיית הנצחיית. כן יעשה גם עתה אם כי הסתיר פני זוהר יפעתו ממנו כי זה באמת השלמות העולה על כל השלימות בהיותו בזה דומה אליו ית'. וכך אני מבין מאמר החכם ע"ה בקהלת באמרו. מה יתרון לאדם בכל עמלו שיעמול תחת השמש כי מלח שיעמול נראה מיותרת. וגם היל"ל שעמל ולא בלשון עתיד. אמנם ירצה להודיענו מה הוא השלמות היותר עצמי באדם שבו יתעלה מכל השאר. והוא מה שאז"ל מרגלית טובה היתה תלויה בצוארו של א"א וכשמת תלאה הקב"ה בגלגל חמה כנודע מפי' ז"ל בזה. שא"א ע"ה ני' מדריך בדברי גרונו את הרבים להכיר מציאותו יתברך וכשמת שלא היו שומעים את קולו נשאנה זאת