בינה לעיתים חלק ב שלב

של תפלה ותחנה הבאים ממעמקי הלב. ומעצם הרוחניות ואשפוך את נפשי לפני ה'. לקחתיהו מיד, האמורי. והריני רשאי בטח ליתן אותו לך

ואולם מה שנמשלה התפלה לשני כלי זיין אלו חרב וקשת הוא לפי שעורי. כי התפרסם ששני כלים אלו אין פעולתם שוה שהחרב היא ללחום עם האויב פנים אל פנים מקרוב ולא תועיל כלום בהיותו רחוק ממנו. והקשת הוא להלחם מרחוק יורה חצים ויגיעו עד האויר בהיותו הרחק כמטחוי קשת. והתבונן בדברי המשורר ע"ה שאמר

נפשי בתוך לבאים אשכבה לוהטים בני אדם שיניהם חנית וחצים ולשונם חרב חדה. הפליג לדבר על גודל הנזק הנמשך מבעלי חיים. בבאור הבדל רב אשר בין הבעלי חיים מדברים. לבלתי מדברים. כי החיות המזיקות לא יוכלו להרע אלא לאשר יהיה אצלם וביניהם ואי אפשר לשיניהם לנשוך אלא במי שנמצא שם בפגישת גשם בגשם. כענין החרב ביד האדם ההורג לקרוב ולא לרחוק. וזה הוא נפשי בתוך לבאים מה שאפחד מהאריות. וההקש מיתר החיות הרעות. הוא כאשר נפשי היא בתוך הלבאים וביניהם אני יושב סמוך אליהם. אז אשכבה לוהטים. שלוהטים אותי באש חמתם בשינים או בצפרנים או בארס שלהם. כפעולת החרב. ולא יוכלו לעשות מאומה כשאני מרחוק ולא בתוכם כי אין להם כח החצים. אמנם בני אדם בדבורם הרע יש להם כח משחית בשתי הפעולות גם יחד של החרב והחצים לקרוב וגם לרחוק. כי שיניהם הם כחנית וחצים הולכים למרחוק והורגים וממיתים בהיותם כאן לאשר הוא בקצוי ארץ. ולשונם היא כחרב חדה להרוג בקלות עצום לקרובים אליהם מבלי ירגישו כח המכה מפני רוב החדוד. והנה יש לנו אויב פנימי עצום ורב יצרנו הרע הוא נלחם בנו בשני פנים. אם בהיותו קרוב לנו. ואם בהתרחקו ממנו מאד. כי כאן בא אצלנו ופנים בפנים מתעצם עלינו להפילנו במכמורות העונות בתוקף הסתתו. ועוד מעט הולך בדרך למרחוק למעלה למעלה עד מקום כסא כבודו ית' לפני בית דינו הצדק. ומשם עורך מלחמה נגדנו מקטרג ומלמד עלינו חובה ומעורר הדין להענישנו חלילה. כאשר בא בנבואת זכריה ע"ה שאמר

ויראני את יהושע הכהן הגדול עומד לפני מלאך ה' והשטן עומד על ימינו לשטנו. ויאמר ה' אל השטן יגער ה' בך השטן ויגער ה' בך הבוחר בירושלים הלא זה אוד מוצל מאש. כי מה טעם כפל גערה זו. ולמה ראשונה הוצרך להזכירו בשמו לומר יגער ה' בך השטן. ובשניה אמר סתם ויגער בך. ועוד אמרו הבוחר בירושלים הוא כבד. שאם נאמר עליו יתברך היה לו לסמכו למלת ה' ויאמר ויגער ה' הבוחר בירושלים בך. ומה הכונה בהלא זה אוד מוצל מאש

אבל לדעתי יכוין לשתי פעולות אלו אשר האויב הזה משתדל לעשות נגדנו. שהן ההסתה כאן למטה. לעכב על ידינו השגת שלמותנו. והקטרוג וההשטנה למעלה לשנתחייב במשפטנו. וזהו ויראני את יהושע הכהן הגדול הראני במראה הנבואה הכהן הצדיק והחסיד הזה. שהיה עומד לפני מלאך ה'. שהיתה מדרגתו בזכותו למעלה ממדרגת המלאך. שהוא עומד הלום ולפניו וקודם אל המלאך. ונשאר המלאך אחריו כי נגרעה מעלתו אצלו. אך השטן עומד על ימינו לא אמר בימינו או מימינו. אלא על ימינו שהמסית ומדיח בראותו מעלת יהושע הרמה הזו לא יכול לסבול ורוצה להעבירה ממנו. ולכן עומד על הימין המיומנת של יהושע ע"ה.. המתעסק בהשגת השלמות השטן הזה עומד עליה מעכב ומונע אותה מפעולותיה הימנית. וזה כדי לשטנו. למען אחר שירד והסית יעלה וירגיז שיעורר חמתו יתב' בהשטנתו כדריש פ' השותפין. ואז אמר לו הוא יתברך. כי כל זה הוא שלא כרצונו. כי על הפסד והשחתת תכליתו שהוא להשטין ולקטרג אמר יגער ה' בך במה שתרצה לקיים הוראת שמך השטן שהיא ההשטנה והקטרוג כי לא חפץ ה' באלה ועל ההסתה שמבקש לבטל בחירתו הטובה של יהושע ע"ה ושיבחר בבחירה המקולקלת של המדיח הזה לרעה אמר יגער ה' בך. אתה הרע הבליעל הבוחר בירושלים שמלאך לבך להיות אתה הבוחר מה שתחפוץ ברצונך המשולח אפי' בירושלים עיר הקדש מקום מקור השלמות. ולא תניח חפשיות הבחירה התמימה והמיומנת אשר לצדיקים אשר יפעלו כפי נטייתם הטובה. ולפי זה לא יהיה לך מקום להשטין ולקטרג. כי בהבטל הסבה יתבטל המסובב. כי הלא זה אוד מוצל מאש. זה הקטרוג שאתה עושה הוא אוד שורף ומדליק מוצל ומסובב מאש נכרי שאתה מכניס באנשים ומחממם ומלהיבם אל העבירות ואם לא יהיה שם אש בוער מהחטאים ממילא לא ימצא ג"כ האוד של השטנה והקטרוג. האמנם כי להיות האדם נאזר בגבורה להלחם עם הענק הגדול הזה ולנצחו בשני הענינים גם יחד פעם אחת בכלי זיין אחד לבדו שיועיל להכניעו בין למטה בין למעלה ברגע אחד עצמו. לא מצאנו דבר יותר נאות ונכון. שיהיה כחרב להכותו בהלחמו עמו בהיותו קרוב אלינו להחטיאנו,. וגם יפלח כחץ כבדו בהיותו רחוק למעלה עומד ומקטרג עלינו. אלא התפלה דהיא עבדא דדין ועבדא דדין. בהיותה מסודרת מן המתפלל כהוגן וכתקונה. כי הוא מבואר לא תכון התפלה בשלמות כ"א בשמירת כל תנאיה מהכנעת הלב בהסתכל אל גודל מעלת רוממותו יתברך הבלתי משוער. וכנגד זה תכלית שפלות מדרגות האדם עצמו כאשר פירשנו על