בינה לעיתים חלק ב שיט

בארץ. ואם לא תשמעו לי מה כתיב תמן ויספתי ליסרה אתכם. ר' אבא בריה דר' חייא בשם רבי יונתן אמר חשבתי ברכות וקללות ברכו' מאל"ף ועד תי"ו. וקללות מן וי"ו ועד ה"א ולא עוד אלא שהן הפוכות. א"ר אבין אם זכיתם הרי אני הופך לכם קללות לברכות אימתי כשתשמרו את תורתי הה"ד אם בחקותי תלכו. והוא מאמר נחמד אפשר השלמיים האלו באו ליישב הקושי אשר אנו בו מקצור הברכות ואורך הקללות. והביאו הטעמים אשר הזכרנו יקל למעיין הנלבב ליחסם אל דברי השלמים האלו ע"ה מבלי שנאריך לפרש אותם. ואשר אני מחדש עוד ביישוב זה. הוא במה שאדייק בפסוקים. כי בברכות אמר

ובאו עליך כל הברכות האלה והשיגוך כי תשמע בקול ה' אלהיך. ומלבד שהוא מיותר אחרי שכבר התחיל לומר והיה אם שמוע תשמע וגו' וגם שאמרו תחלה ונתנך ה' אלהיך עליון וגו'. היא מהעצומות שבברכות ולמה הפסיק בינה לבין האחרות בפ' ובאו עליך וגו'. שהיה ראוי להאמר קודם התחלת שום ברכה. כמו שעשה בקללות שאמר ובאו עליך כל הקללות וגו' קודם החלו בשום קללה. יש עוד מהדקדוק כי כאן אמר כי תשמע וגו' בלשון עתיד. ובקללות אמר למטה ובאו עליך כל הקללות האלה ורדפוך והשיגוך עד השמדך כי לא שמעת בקול ה' אלהיך וכו'. בלשון עבר והוסיף מלת ורדפוך. מה שלא אמר בברכות אמנם המכוון הוא להודיע ולפרסם עוצם התחסדותו יתב' עם עמו ישראל. בין כשעושים רצונו של מקום. בין כשאינם עושים חלילה. בענין גדול הערך ונפלא מאד. והוא מה שאמר בתחלת ראה

את הברכה אשר תשמעו וגו' והקללה אם לא תשמעו וגו'. כבר נודע מה שהורגלו לומר בשנוי זה. ולדעתי הוא כדמיון איש גדול הלבב רודף צדקה וחסד אשר בראותו איזה בן טובים מתרשל במלאכתו ולעת כזאת לא עשה עדיין עמו שום מלאכה לתת לו שכר. ומן הסתם שכירות אינה משתלמת אלא לבסוף. ועכ"ז חפץ לההנותו כי הוא מכיר בו היותו עתה מוכרח. מה עושה צרור הכסף לוקח בידו והולך אליו ואומר לו יש ויש אתי מלאכה מרובה להשכירך שתעשה עמי ולחשבון טוב ממה שאתה עתיד לעשות הא לך מעות אלו להוציאם לצרכך לעת עתה. כי אתה בע"ה תעשה את מלאכתי ותנכה מה שנתתי לך ותהא שכירות משתלמת לבסוף מה שאתחייב לך מהמותר כך הוא ית' ויתעלה עושה עם ישראל. והוא אמרו את הברכה אני נותן לכם אע"פ שעדיין לא עשיתם המצות. אלא אני מניח במונח קיים אשר תשמעו אל מצות ה' שתעשו המצות עד שתזכו אל שכר הברכה שנתתי לך. ועוד יהיה לכם לקבל השאר. אבל בקללה לא תהיה שם שום קדימה בהנחה שתעברו על המצות חלילה. אלא הקללה תבא בתנאי גמור עם כל משפטיו אם לא תשמעו אל מצותי, אם ימשך ממש הבלתי שמוע אל המצות ובזולת זה לא תהיה לכם שום קללה

אמנם כאן בפרשת הברכות והתוכחות פירש הענין בבאור שלם בכל האפשר. באמרו והיה אם שמוע תשמע ונתנך ה' וגו'. ירצה אם יבא הדבר לידי גמר בפועל ממש ששמוע תשמע בקול ה' בשמירת מדותיו. הנה איני מפרט לך בזה שום שכר לתשלום מה שעשית. רק אומר לך דרך כלל שיהי' כ"כ רבוי הפלגת ההצלחות והטובות שתקבל לשכר פעולתך. עד שאילו יהיו בכף מאזנים כל הצלחות וטובות כל הגוים יחדיו מן העולם ועד העולם. והצלחותיך וטובותיך בכף שניה. תהיה אתה עליון וגבוה על כלם באופן שלא תגיעם ההשערה לעוצם הצלחותיך. ואם אספרם מחול ירבון. ע"כ לא דברתי מהם בדרך פרטי. אך מה שאומר לך עתה שיבאו עליך כל הברכות האלה אשר אפרט והשיגו אותך מיד בלי עכוב. והוא כמו ערבון ואות ומופת שאקדים אני לתת לך לטוב חשבון ולהתחלת ראשית קודם שתעשה מאומה. על כי תשמע בקול למה שאתה עתיד לשמוע בקולו לשמור מצותיו. לפיכך אני מונה עתה אלו הפרטים הנתונים לך קודם עשיה. כי אמנם אחר המעשה יבואוך מה שאמרתי שתהיה עליון על כל גויי הארץ. שזה אין לו שעור וגבול אכן בענין התוכחות לא יהיה הדבר כן. כי לא תגיעך שום רעה מהרה בקלות. אלא יבאו עליך כל הקללות לא תיכף ומיד כי אם ורדפוך. תחלה תהיינה רודפות אותך. כמי שרודף אחרי איש בורח לראות אם אולי תברח ותנצל שלא יגיעו עדיך. ואם לא נזדזרת להנצל. אז ישיגוך. וזה דוקא על העבר. על כי לא שמעת כבר בקול ה' אלהיך. שקדם לך מעשה העבירות. ועתה בא לך העונש שלם על העשוי. ולפיכך נאמרו כל פרטי היסורין והתוכחות הראויות על העונות. ובכל רבויים לא יהיו כ"א א' מני אלף במה שנכלל בשכר המצות הנעשות כאמרו ונתנך ה' אלהיך עליון וגו' בלי ספק כל זה חסד עצום ונורא

וכמה יפורש על נכון לפי זה בכונה שניה המזמור הראשון שהבאנו. כי על מה שהוא כבר במדרגת השלמות שלא הלך בעצת הרשעים ובדרך חטאים לא עמד וגו'. לזה אמר בכולל אשרי ברבוי האושרים להורות הפלגה בלי שום פרטיית. אבל למי שלא בא עדין לכלל פיעל כי אם בתורת ה' חפצו. אין לו עד עתה אלא החפץ בלבד. ועדיין לא הגיע להוציאו חוצה ובתורתו עתיד להגות. הנה הוא ית' יקדים לו שכר שיהיה כעץ שתול על פלגי מים אשר פריו יתן בעתו וגו'. ואל תחשוב כי