בינה לעיתים חלק ב שח

ממנו תצא למלחמה על אויביך שנחלץ חושים לצאת להלחם המלחמה הגדולה הזאת על המון אויבינו הפנימיים אשר הם רבים כאמור. ואכן כלם מוצא אחד ושרש יחידי הוא היצה"ר. ולכן ונתנו ה' אלהיך בידך. וצריך כח גדול ויד חזקה למלחמת מצוה מפני עוצם סכנתה. הנמשכת מצד השמות אשר בהם נקרא האויב הזה. כאשר בא במאמרנו הראשיי אשר מכלל כונותיו להפליג בהוראת כמה תצדק גזרת החכם ההוא אשר קרא מלחמ' גדולה להתנגדות הפנימי הזה אשר לאדם ומיצרו הטוב עם יצרו הרע. בערך המלחמה החיצונית המתרגשת ובאה בין איש לרעהו. כי היא תקרא אצלה קטנה וגרועה יען כי הצר ואויב המסית הרע הזה. יש לו כמה יתרונות המגיעות לו הנצוח נגד היצר הטוב. באופן שהוא נכנס לסכנות עצומות

הא' הוא כי לא יערב אל לבו נער קטן אשר לא ראה חרב שלופה מימיו להתקוטט עם האיש המלומד למלחמה כל חייו. וכבר טען כן המלך שאול לאדוננו דוד ע"ה כשאמר. אל יפול לב אדם עליו עבדך ילך ונלחם עם הפלשתי הזה. ויאמר שאול אל דוד לא תוכל ללכת אל הפלשתי הזה להלחם עמו כי נער אתה והוא איש מלחמה מנעוריו. התחכם דוד המלך ע"ה לומר כי על פחות ונבזה כזה לא יפול עליו ולא יחול לב האדם. כלומר לא יצדק בו לומר היות לבו לב האדם כי כאחד הבהמות והחיות הוא. ועל כן בלי שום פחד ומורא עבדך ילך ונלחם. כי לא מבעיא אם הוא יבא אלי אלחם עמו על כל פנים. כי ההכרח יאלצני להשתדל ולהנצל מידו. אלא אפי' להיות אני המעורר ללכת אליו ולהלחם עמו. לא אחוש כלום. אז השיב שאול ע"ה כי מפני היותו נער והפלשתי איש מלחמה מנעוריו. לא יוכל ללכת להלחם עמו כי ירך לבבו. והיצה"ר כך הוא כי ע"כ נקרא מלך זקן כמאמרם ז"ל על טוב ילד מסכן וחכם זה יצר הטוב. ולמה צווחין ליה ילד. דהוא מזדווג לאינש מתלת עשר שנין ואילך. ממלך זקן זה יצר הרע. ולמה צווחין ליה זקן דהוא מזדווג לבר נש מעולמתא עד סבתא שנאמר כי יצר לב האדם רע מנעוריו משננער ממעי אמו. ולא יסתור זה מה שאמרו בפ' ד' נדרים עיר קטנה זה הגוף. ואנשים בה מעט. אלו האברים. ובא עליה מלך גדול וסבב אותה זה יצר הרע ובנה עליה מצודים גדולים אלו עונות. ומצא בה איש מסכן וחכם זה יצר הטוב וכו'. שנראה היות יצר הטוב קודם ליצר הרע. כיון שבבא היצה"ר הוא מוצא שם כבר היצר הטוב. כי הכוונה אצלי מבוארת באמרו וסבב אותה. והיא כי מעת הלידה עד י"ג שנה בהיות הנער קטן. היצ"הר הוא מבפני' כמרכז בתוך העגול'. ומשם יוצאים קוי הסתתו. להדיח בנקל כמעט דרך טבע. מבלי יצטרך ללחום בחזקה. אך בבא שנת י"ג כבר השכל עומד על עמדו. וע"כ יוכרח היצר הרע לצאת חוצה. להלחם ושופך עליו סוללה ומסבב אותו. ואז הוא בעגולה יורה חצים ומות אל האדם אשר הוא בתוכו כנקודה. ובנה עליו מצודים מצד חוץ. ובזמן הזה הוא מוצא היצר טוב שכבר נכנס בתוכו ומכאן ואילך תוקף המלחמה הולך וחזק. ומסתייע היצה"ר מהיותו כבר מלומד למלחמה

והשנית כי האויב החיצוני לאשר אינו דבק עמו לא יוכרח שתהיה המלחמה תמידית. כי פעם יפגע בו ופעם לא יפגעהו. מה שאין כן האויב הפנימי הזה כי הוא דבק עמו כל ימי חייו לא יסור ממנו. ומזה נמשך היותו נלחם תמיד לא שלו ולא שקט. וע"כ אמרו פ' החליל

א"ר יצחק יצרו של אדם מתחדש עליו בכל יום שנא' וכל יצר מחשבות לבו רק רע כל היום כי ראוי לדעת הכוונה בהתחדשות זה. ויראה לי כי בא להגיד מערמת ותחבולת היצה"ר הזה. כי לאשר התמדת הדברים. תוליד באדם היותו קץ בהם. כי ע"כ אמרה תורה אשר אנכי מצוך היום וגו'. שיהיו בעיניך כאלו בכל יום קבלתם מחדש. ולפיכך היה מהמצאת היצה"ר כי עם התמדתו בכל יום ויום. הנה הוא מתחדש תמיד ומטעים לאדם כעין טעם חדש מפעם לפעם. למען לא יעצרנו התמידות. ואדרבא יתאוה אליו ויערב לו מפני התחדשותו. כאשר הוא טבע האדם להיות נוטה אל הדברים החדשים. וכל זה גורם היותו דבק עמו. באופן שלא יוכל להנצל ולהסתר ממנו. כי אלו היה אויב חיצוני. לא היה בהכרח הדבר כ"כ תמידי כי אם פעם יפגשהו ויתגרה בו. הלא פעם יוכל לברוח ולהמלט. והוא מאמר הנביא ע"ה. יצר סמוך תצור שלום שלום כי בך בטוח. כי להיות היצר הזה שלך סמוך אצלך ודבק בך ע"כ צריך אתה לנצור מאד להיות זריז בזריזות מרובה כפול ומכופל על מה שיאות לשלומך ולטובתך. כי הלא להיותו סמוך לך. הנה בזה הוא בוטח בך שבכל עת אשר ירצה יקום להתקוטט עליך. מבלי יצטרך להמתין בעת זולת עת כדי למצוא אותך

השלישי הוא כי האויב החיצוני לא יוכל להכות ולהזיק את חברו. אלא בשיעשה איזה פעל. אם ע"י כלים בחרב ובחנית וכיוצא בו. או להכות באגרוף רשע או איזה ענין אחר שיעשה ממש דבר בו יזיק האחר. אבל לא יוכל להזיקו בהיותו יושב ובטל מבלי שום התנועעות. משא"כ היצה"ר כי לא בחיל ולא בכח יתגבר על האדם. אלא יספיק המצאו בו להזיקו ולהמיתו כאלו הוא סם ממית ומעפש מצד עצמו כעין האפעה הממית בהבטתו. והוא שהנביא מקנטר את ישראל באמרו