בינה לעיתים חלק ב רפט

מצאתי מי שיתעורר על ככה. לבד ראה זה ראיתי בספר דברי שלמה. הביא בשם הרב אביו ז"ל שלהיות קללות אלו רומזות על גלותנו זה הארוך. נתארך ג"כ ספור הנחמה ונעלם מלפרשה עד אח"כ בפ' נצבים באמרו והיה כי יבאו עליך וגו'. ושבת עד ה' וכו' שהוא כמו סיום פרשה זו. זה תמצית כונתו ואני בעניי אחרי ראותי מאמרנו. נחה שקטה דעתי. כי חשבתי בזה בא בפסוק והתמכרתם שם לעבדים ולשפחות וגו' נחמה נוראה ונמרצת מהגדולו' שבכל נחמות הנביאים עליהם השלום. וזה כשנציע תחלה כי הנחה מוחלטת היא לא ישוער בטולה בשום צד. שכל מה שיסודר מפאת חפצו יתברך לא ימנעהו ולא יעכבהו ההשתדלות האנושי או איזו סבה אחרת. כי על כל פנים הוא יעץ ומי יפר ולא תשתנה גזרתו אם לא מצד השגחתו ית' הנוראה המסודרת מחכמתו העמוקה אשר לא ישיגנו שום רעיון. והמשורר ע"ה אמר. עצת ה' לעולם תעמוד מחשבות לבו לדור ודור. אמר בפירוש כי לעולם תשאר בהעמדה וקיום מה שהיתה עצתו ית' ויתעלה שמו מכל שום שנוי ואם נראה פעם יפרסם גזרה ועצה על דבר אחד. ופעם אחרת על הפכו. לא היה זה משנוי רצונו ית' חלילה. אלא משנוי והבדל איכות הדור אשר נשתנה מטוב אל רע או מרע אל טוב. ומתחלה הקיפה ידיעתו ית' והיו מחשבותיו לדור ודור. אל הדור הזכאי ואל הדור החייב. וכפי ערכו היתה לו ית' מחשבה פרטית לטוב אל הדור בהיותו זכאי. ולהפכו בהתחלף הדור אל לא זכאי. באופן שלעולם עמדה ונתקיימה עצתו יתב' ויתעלה בלי שום השתנות. וגדולה מזאת באר הנביא ישעיהו ע"ה בשמו ית'

מגיד מראשית אחרית ומקדם אשר לא נעשה אומר עצתי תקום וכל חפצי אעשה. ירצה כי לא בלבד כשלא יהיה שום מין התנגדות לחפצו יתברך. יצא לפועל לחלוטין אלא אפי' תהיה שם איזה הוראת נראית כמכרחת אל הפכו מצד מבטי הככבים ממסילותם אשר להם טבע קיים. מ"מ תתבטל הוראתם מפני חפצו ית'. וזה הוא מגיד מראשית אחרית. אפי' אותו התוכן ומביט במשפטי הככבים אשר כפי חכמתו הוא מגיד בטח ומודיע העתידות קודם שתהיינה וטרם שיעשו. כי הוא יודע נאמנה מה שיפרסמו תנועות צבא המרום במרום. הנה הוא עצמו אומר ומודה בפיו שעכ"ז לא יחוייב בהכרח מה שיורו הככבים. כי אני יכול על כל ועצתי בלבד תקום ואעשה כל חפצי. אפי' בהריסת טבע המערכות המחייבות להפך. ולא יצטרך לזה שום טורח ויגיעה חלילה. כי לזה אמר במקום אחר נשבע ה' צבאות לאמר אם לא כאשר דברתי כן היתה וכאשר יעצתי היא תקום כי מלת כן לדעתי היא להשוות ולדמות הויית הדבר ובואו לידי פעל ומעשה. אל הדמיון והמחשבה לומר שכעין ודוגמת הדמיון והמחשבה כן באה ההויה והמעשה באותו הקלות עצמו. כי כאשר המחשבה היא ענין קל מאד כהרף עין לא יתואר בשום מין לאות ועמל. כן היה קל המעשה מאליו מבלי שום מתנגד. כי כאשר יעצתי היא תקום ואין מונע. וכמה קיימו כל זה חכמי יועצי המן הרע במה שאמר הכתוב

ויספר המן לזרש אשתו ולכל אוהביו את כל אשר קרהו ויאמרו לו חכמיו וזרש אשתו אם מזרע היהודים מרדכי אשר החלות לנפול לפניו לא תוכל לו כי נפול תפול לפניו ולדייק ההרגשים אשר בזה אני אומר כי המן הרשע כשהסכים לעשות מה שעלה בדעתו לעשות ליהודים ולמרדכי הצדיק ע"ה. היה בהפילו גורלות אשר ראה וידע מתוך השמימיי היות מזלו של המן צומח ומחייב לו רוב ההצלחה. ומתנגד למרדכי מורה עליו תכלית השפלות והנפילה ולכן בראותו המרוץ הטבעי מסייעו הסכים להביא מחשבתו הרעה לידי גמר. ועתה כשראה מה שהוכרח פתע פתאום להכנע אל מרדכי ולהגדילו ולנשאו. חשב היה זה מקרה פתאומי ע"צ ההזדמן כאשר יקרה לפעמים. ושלא יתמיד כן. כי עכ"פ ההוראה הטבעית לא תבטל ולא תשוב אחור נפילת מרדכי. והוא אמרו ויספר המן וכו'. שספר להם היה זה מקרה בלבד אשר בלי ספק לא יתמיד וע"כ הקדים לספר לזרש אשתו. כי בקלות תאמין לדבריו ואחריה ימשכו האוהבים שהם בעלי שכל יותר

אמנם סוף סוף חכמיו העמיקו לרדת אל נקודת האמת ואח"כ נגררה אשתו אחריהם ואמרו לו טעית בחשבונך לייחס דבר זה אל ההזדמן והסבה המקרית. כי הן אמת יש כאן סבה טבעית אל נפילת מרדכי מתנועת השמים. אך דע לך כי יש עוד סבה אחרת עולה על כל אלה. והיא ההשגחיית אשר היא תמיד דבקה בזרע הקדוש בני יהודה. ולא תפרד מהם. ולכן אם מרדכי זה. אשר היה לו להיות הוא המתחיל ליפול כפי המרוץ הטבעי היה בהפך שאתה החלות והיית הקודם לפול לפניו קודם שיפול. הנה נבשר אותך בטח כי לא תוכל לו לעולם כי נפל תפול לפניו. אפילו בהיותו נופל. שיראה לך שכבר הוא למטה לארץ בלי תקומה. אז תפול לפניו. כי כן תגזור ההשגחה היכולה על כל. ולא תעצרנה שום מין סבה אחרת להשתדל נגדיי. וזה אפי' לא קדמה שום ידיעם מהרצון ההשגחיי. כל שכן בהודע הדבר קודם מפי מגיד נאמן שלוח מאתו ית' או על ידי נבואה. או איזה הוראה באה מצדו. כי ודאי דבר אחד מכל דבריו לא ישוב ריקם. ויש לפי זה מקום הסתכלות עיוני במה שמצאנו בענין יוסף