בינה לעיתים חלק ב רפו
Binah Le-Itim part 2 286 · בינה לעיתים חלק ב · free full Hebrew text
Open in the reader →דומים לככבים ונמשלים לצבא השמים. אשר דמיון זה לא נאמר בלבד על הרבוי המספרי אשר בשופע מנינם. אבל גם כן יוכללו בזה הערך אשר ביניהם בענין הפלגת מדרגתם ושלמותם אשר יתקבצו בזרע הנבחר. כל המעלות אשר בהם נתעלו השמים וכל צבאם על כל יתר הנמצאות השפלות אשר בארץ מתחת
והם ג' יתרונות המבדילים בינם לבין התחתונים אם מפאת מקומם. אשר הם בצד המעלה בגבהו ורומו של עולם. והתחתונים שמם מוכיח עליהם שהם בצד המטה בשפל המקומות ירדו פלאים. וכמאמר החכם ע"ה שמים לרום וארץ לעומק ולב מלכים אין חקר. והכונה אצלי כי כבר המציאו ז"ל בב"ר. על פסוק והארץ היתה תהו ובהו. כאלו הארץ תוהא בעצמה על מה שהושפלה מדרגתה מהעליונים כמשל ב' עבדים ושתי שפחות וכו'. וככה יקרה בענין הגבהות והשפלות אולי יבא אדם לחקור ולהתפלא למה נתן הרום והעליונות לשמים והשפלות והעומק לארץ ולא היה להפך. על כן אמר שלמה בחכמתו כי השמים לענין הרום והגבהות שלהם וכן הארץ לענין עמקה ושפלותה וכן שנוי לב המלכים אשר נראה מהם מחשבות שונות מתמיהות. הנה על אלה הדברים אין מקום חקירה בהם לעמוד על תכליתם. כי הבורא ית' בחכמתו הנפלאה. ידע כל מה שהיה נאות לכל דבר ודבר כפי עצמותו והכנתו. ואם אנחנו לא נשיגהו. והחקירה בזה הבל וסכלות גמורה שלא יכנס בגדר חקירה למה לא היה החמור פילוסוף או ענין דומה לזה. כך ראתה חכמתו ית' יתכן לשמים צד המעלה. ואליהוא אמר לאיוב
הבט שמים וראה ושור שחקים גבהו ממך. לפי שאיוב היה מחשיב עצמו לצדיק גמור כאמרו אמרת צדקי מאל. ואולי בעיניו לא נופל הוא מא"א ע"ה כיון שבשניהם נאמר ירא אלהים על כן אמר לו אליהוא הבט שמים וראה. כי הנה באברהם ע"ה נאמר הבט נא השמימה. ואז"ל אין הבטה אלא מלמעלה למטה. כי אם היות השמים בגובה רום. הקב"ה הגביה את אברהם למעלה מהם בעבור תכלית שלמותו. עד שבראותו בהם. הוא היה מביט מלמעלה למטה כאשר פירשתי על פסוק המגביהי לשבת וגו'. אתה איוב אם האמת אתך היותך צדיק כיוצא בו. נס נא להביט השמים כמוהו לראות בהם מלמעלה למטה ותמצא שאין הדבר כן. אלא שור שחקים אשר באמת גבהו ממך מה שאינם כן אצלו שהיו שפלים ממנו
היתרון השני הוא מפאת עצמותיהם שהם פשוטים ואין בהם הרכבה ולכן הם מעצמותם בלתי מעותדים אל ההפסד והכליון כדמיון הכתוב כעצם השמים לטוהר. והתחתונים בהפך זה. הם מורכבים וחמרם גס. וממילא גם צורתם אינה כל כך חשובה ומעולה כי לעולם הצורה היא מתייחסת אל ערך החומר ומחמת ההרכבה הם נפסדים
היתרון השלישי הוא מפאת התנועה. כי העליונים תנועתם סבובית המורה על הנצחיית דומה לבורא יתברך. אבל התחתונים תנועתם היא נפסקת. לאשר היא לו לצד מעלה או לצד מטה אשר בהכרח יש לה קץ וגבול. מה שאין כן התנועה אשר היא סביב העגולה והוא ית' מאהבתו אותנו ומשמרו את הברית ואת החסד אשר לאבינו ע"ה. באמרו כה יהיה זרעך רצה יהיו עם בני ישראל מובדלים מכל יתר הנבראים השפלים. וידמו לככבי השמים בג' יתרוניהם. אם מצד המקום שיושמו כעין השמים במקום המעלה. הנחילם ארץ חמדה צבי היא לכל הארצות. העולה היא למעלה על כלם בגבהות מצבה וכל השאר הם שפלים ממנה כדבריהם ז"ל. מנין שא"י גבוהה מכל הארצות שנאמר וקמת ועלית אל המקום וגו'. ועל עצם מהותם בין בחומר בין בצורה. כבר נודע היות נפשות ישראל חצובות מתחת כסא כבודו יתב'. וממילא גם החומר שלהם ראוי יהיה נערך כפי גדר הצורה. כי לא כל חומר שיזדמן יקבל כל צורה שתזדמן. אלא ודאי יש בכחם להיות חמרם כגוף השמים וככביהם. וכמאמר דניאל ע"ה. והמשכילים יזהירו כזוהר הרקיע ומצדיקי הרבים כככבים לעולם ועד. וכבר באה ההוראה על זה בעדות על שני החלקים מפי המתנגד עצמו הנזכר כשאמר הן עם לבדד ישכון ובגוים לא יתחשב. מי מנה עפר יעקב וגו'. כאשר ביארנו במקומו. ועל הג' מהתמדת התנועה נתן להם את התורה שיתעסקו בה תמיד לא ימוש הספר מפיהם יומם ולילה. שזו היא תנועתם והליכתם. ועליהם נאמר תלמידי חכמים אין להם מנוחה לא בעולם הזה ולא בעולם הבא. ילכו מחיל אל חיל. שהוא ממש ענין התנועה הסבובית. כי לכן כשאנו מסיימים התורה מיד אנו מתחילים ראשיתה. להורות על התמונה הכדורית הזאת. ואולי לשלשתן רמז הנביא ע"ה באמרו וקוי ה' יחליפו כח יעלו אבר כנשרים ירוצו ולא ייגעו ילכו ולא ייעפו. על התחלפות ושנוי הוייתם מיתר הנבראים אמר יחליפו כח. ר"ל יתחלף ויתעלה כחם במהותם משאר הנמצאים בין בחומר בין בצורה. ועל המקום במצב העליון יעלו אבר כנשרים. יעלו למעלה למעלה כאלו היו להם כנפי נשרים. ועל התמדת התנועה בלי הספק. ירוצו ולא ייגעו וגו'. ולכונה זו אני מפרש אמרם ז"ל. ג' מתנות טובות נתן הקב"ה לישראל. תורה א"י ועוה"ב והם מבוארים לרמוז היתרונות הג' שאמרנו. כי התורה תתן להם התנועה התמידית הסובבת וא"י תושיבם במקום העליון. ועה"ב יזכו לו