בינה לעיתים חלק ב רעה
Binah Le-Itim part 2 275 · בינה לעיתים חלק ב · free full Hebrew text
Open in the reader →כאשר נתפרש על זה מאמר יוסף ע"ה כי אם זכרתני אתך וגו' והזכרתני וגו' ולא זכר שר המשקים את יוסף וישכחהו
אשר לפי' זה באו מדוייקים הכפלים והשנויים יעויין במקומו ואמר ית' כי הוא מתחלת הבריאה נתכוון בתכונת העולם העליון השמיימי לברוא במספר חלקים מתייחס למספר שבטי ישראל י"ב מזלות כנגד י"ב שבטים. ולא בלבד במספר הכללי של המזלות אלא אפילו בכל פרט ופרט מהם דקדקתי בו כמספר השנים עשר בלגיונות ובשלטונים וכו'. (שכך היא הנוסחא האמתית) וכל אלה לא בראתים על התכונה והדקדוק הזה אלא בשבילכם מכוון למספרכם. והרי כל אלה הם תמיד לפני. ואני רואה אותם בכל עת ובכל רגע. ובהכרח בראותי כל אלה הפרטים שהם מכריזים ומודיעים במספרם להתייחסות מה נבראו ואיך אפשר א"כ אפי' דרך טבע שתשלוט בי השכחה. ואת אמרת עזבתני ושכחתני. כי אילו לא אמרת אלא עזבתני או אפי' שכחתני בלבד היה מקום לפרש כונתך על האופן הראשון שאמרנו אבל זה הכפל לומר תחלה עזבתני ואח"כ שכחתני נראה בבאור הכונה השנית על השכחה העצמית. ואיך יתכן זה אחרי שיש כאן הזכרון המקומי כפול ומכופל עומד תמיד לנגד עיני. ועל זה אמר התשכח אשה עולה וגו'. הן על כפים חקותיך חומותיך נגדי תמיד. כי באמת הוא קשה ההבנה מה הוא חקוי זה של כפים. ומה ענין היות החומות נגדו תמיד. ומה הן חומות אלו
אבל יאמר היעלה על לב שאשה תשכח פרי בטנה ועולה מרחם עליהם. ומכל מקום גם אלה אפשר שתשכחנה מה שאין מקום אצלי לשכוח. וזה כי הלא יש לי מקום עצמי מעורר הזכירה עד שאוכל לומר שעל הכפים ממש חקקתי אותך ורשמתיך. כדרך הרוצים לזכור איזה דבר שעושים רשמים בראשי פרקים תוך כף היד. ובהביטם בה וכרים הענין. כן אני בענין זה הריני כאלו על כפים חקיתיך. וזה כי הנה החומות שלך. הם כל צבא השמים וחייליהם שהם כלם חומות לך לשמור ולהגן עליך כי כלם בראתים בעבורך. ובהתייחסות לעניניך כאמור. הם נגדי תמיד ומעולם אינם זזים מנגד עיני. וא"כ בכל עת שאני רואה אותם. מרשימים זכרונך לפני כחקיקה בכפים. ואין מקום לשכחה כי אם זכרון לטובה. אכן עם היות יש כאן סבת הזכירה האמורה מכל מקים צריכים אנו גם כן להוסיף ההתעוררות בקיום דברי הנושא שלנו. אשר הכונה המושאלת לנו בו היא במה שנודע כי לכל מין ומין מהחלואי בני האדם. יש אופן תרופה פרטית על ידי סמים ידועים, מהם ירכיבו איכות רפואות מתייחסות לאותו החלי הפרטי ומה שיועיל לזה לא יועיל לזה. אמנם יש עוד מורכב אחר מועיל כמעט לכל מיני הארס. הוא הטריא"ק הגדול כי לעולם לכל מיני החלאים יועיל ולא יזיק ועל זה המליץ הנביא ירמיהו ע"ה יסוד אבדן מצרים ברבוי צרותיו באמרו. עלי גלעד וקחי צרי לשוא הרבית רפאות תעלה אין לך. אמר לה על דרך הלעג והקלס. אם תרצי להתרפא פעם אחת מכל תחלואיכי. תוכלי בנקל לעשותו במה שתעלי הגלעד ותקחי משם הצרי המסוגל להגין על כל החלאים הארסיים ולמה תחזרי אחר רפואות שונות כל אחת ואחת לכל מין ומין מהחלאים. כי הלא לשוא הרבית רפואות ללא צורך ובלי שום הכרח נכנסת בטורח זה לבקש רפואות רבות. מה שתוכלי לעשות ברפואה אחת בלבד הוא הצרי. ותכף באר היות דבריו אלה על צד הליצנות ודרך התול. כי באמת תעלה אין לך. לא יועיל לך שום מין ארוכה ומרפא בין כללי כמו הצרי. ובין רבים פרטים
ולאשר חלאי הנפש יתייחסו תמיד למדוי הגוף כאשר בא לנו באורך במקומו בס"ד. הנה יתדמו ג"כ בזה. כי יש לכל א' וא' מפחיתיות הנפש. מעלה להקביל ולהנצל מהחסרון ההוא. כאלו תאמר הכילות יוסר בקנין מעלת הנדיבות המנגדתו. והאכזריות עם הרחמנות וכיוצא. ואולם לא יבצר מהמצא גם כן בתכונות הנפשיות מעלה מיוחדת. תהיה כוללת בשלמותה כל המעלות כלן ובה יוסרו כל חסרונות הפחיחיות. ויראה בעיני כי זה נכלל באותה ששנינו פ"ד דאבות ראב"י אומר העושה מצוה אחת קונה לו פרקליט א' והעובר עבירה א' קונה לו קטיגור א' תשובה ומעשי' טובים כתריס בפני הפורענות. ירצה עם היות גדלה מאד סגולת כל מצוה ומצוה. מה שאין הפה יכול לדבר. ואין ערוך לשלמות שכר כל א' מהנה מ"מ כל מצוה ומצוה יש לה שכר מיוחד בפני עצמו פרטי ומסוגל כפי איכות אותה המצוה בלבד. לא יתערב עם איכות מצוה זולתה. וזה הוא העושה מצוה אחת. הנה לכל המרבה קונה לו פרקליט א' בלבד. יועיל לו כפי הנמשך מאותה המצוה ולא יתערב עם התועלת אשר ימשך מאיזו מצוה אחרת. כמו שגם בהפך בעבירות העבירה האחת תגרום קטיגור א' בלבד בעונש פרטי ולא עונש אחר מתחלף ממנו. האמנם כאשר תתחבר עם המע"ט. מצות התשובה. זו כחה לעושה אותה. כי עם היותה מצוה ממצות התורה. הלא היא מסוגלת להיות כוללת כל שלמיות בהגנה מרובה לכל המנגדים. כי בה יקנה לא פרקליט א' אלא פרקליטים רבים. והיא ממש כעין התריס בפני הפורענות. כי התריס אינו כשאר כלי המלחמה שכל אחד יציל ממכה פרטית. כי הכובע של ברזל יציל הראש והשריון על הגוף. וכן כל כיוצא. ואין הא' משמע תשמיש חברו. אבל התריס הוא להגין על כל מיני ההכאות הבאות מהאויב שכנגדו כי לכל מקום שרואה החרב באה להכותו. הוא משים לפניו התריס