בינה לעיתים חלק ב רלד

לכל קהל ישראל בד"ה. ועתה לעיני כל ישראל קהל ה' ובאזני אלהינו שמרו ודרשו כל מצות ה' אלהיכם למען תירשו את הארץ הטובה וגו'. אמר להם שבענין המצות תהיה תחלה השמירה ואח"כ הדרישה. מש"כ בענין האמונה שאף אם תקדם הדריש' אין בכך כלום וכן אני מבין מ"ש דה"מ ע"ה

דרך אמונה בחרתי משפטיך שויתי. ירצה כשבאתי למה שנוגע אל האמונה אני בעצמי בחרתי בבחירה מה שהוא דרך האמונה והדעת האמתי שהוא לבחור הצודק מהבלתי צודק ע"פ הטענות המחוייבות מהשכל. כי בזה בלי ספק יסכים ג"כ אל האמונה המושרשת בתורה. כי אין בה אמונה אשר לא יבחרנה השכל. אבל במשפטי ה'. אין הדבר כן. משפטיך שויתי. כל המשפטים והמצות שלך כלן אני משוה אותן יחד מבלי שאבחר במשפט זולת משפט לומר זה מחייבו השכל וזה אינו מחייבו כי כבר אמרנו שאין לרובן מבוא לשכל בהם ואפילו אותם שהם שכליים. שהאדם היה עושה אותם מעצמו אני משוה אותם לאחדים. לשמרם מצד המצוה אותם ית'. ולא מצד האנושית. ואמנם לבא כלל השגת המצות לשמרן על מתכונתן רצה יתברך יהיה על שני דרכים גם יחד. יתבארו בהבנת מ"ש הנביא ישעיה ע"ה

לך ואמרת לעם הזה שמעו שמוע ואל תבינו וראו ראה ואל תדעו השמן לב העם הזה וגו' והם פסוקים מבוארי הקושי. אם ממה שהוא נגד מורגל איך יכביד לבם למנוע מהם הרצון אל התשובה כי לא יתייחד בזה הוא ית' ואם שנראה סותר את עצמו כי תחלה צוה שמעו שמוע וראו ראה שרוצה בשמיעה ובראיה ואח"כ אמר אזניו הכבד ועיניו השע פן יראה וכו' שיורה היותו חפץ שלא יראו ולא ישמעו ואם אומר אזניו הכבד ועיניו השע איך יצוה שמעו וראו ואין זה שוה אל הלב כי בו תצדק השלילה שאמר אל תבינו ואל תדעו כי לזה אמר השמן לב העם הזה. אבל באזן ובעין הדבר קשה. וידוקדק כפל שמעו שמוע וראה ראה וכן שבענין הראיה אמר פן יראה בעיניו באות הבי"ת וגם בשמיעה ובאזניו ישמע. אבל בהבנה אמר ולבבו יבין ולא אמ' ובלבבו יבין לא בא זה בהזדמנות. ויראה כי בשמירת המצות היתה כונתו ית' לבלתי ירצה האדם להתחכם בהם כפי סברת שכלו ושלא לשמור מה שלא יגזרהו ההקש חליל' אבל רצה שישתעבד בהם לשני מלמדים. והם התורה שבכתב והתורה שבע"פ אשר לשניהם ישתמש בשני חושים. חוש הראות וחוש השמע. חוש הראות לראות מה שכתוב בתורה משטחיות עצמות המצוה וחוש השמע לשמוע מפי המקבלים האמת בפירושי' ודקדוקיה איש מפי איש עד מרע"ה שקבל מהמלמד הראשון ית' שמו. ובמה שיראה כתוב בה ובמה שישמע מפי המקבלים פירושה לא יתחכם בהקשים וטענו' שכליו' לנגד ולחלוק על נקודה קטנה. כי באמת עם שיש הרבה דברים שאינם מחוייבים ולא מושגים בהשכל. מ"מ אינם סותרים המושכלות הראשונות ואין בהם מההמנעות כלל. שזה ודאי לא נכנס בגדר שיתכן לסובלו ולא בחר ה' באלה. אבל בהיותם בלתי מושכלים וידועים בסבותם לא יסבב זה מניעת שמירתם כאלו כב"י היה הוא ית' מדבר עמנו והמציא הוא ית'. כי אחרי אשר נתן לישראל אלו החושים לכן כל עוד שיהיה בהם כח השמיעה וכח הראות ישתמש מהם לטוב לשמוע אל דברי המלמדים ולראות בס' התורה לעשות ככל הכתוב בם. ולא שירצו להיות הם מבינים מעצמם ויודעים מדעתם מה שיראה להם. וזה הוא שמעו שמוע ואל תבינו בהיות לכם שמיעה. שכח השמע הוא במקומו שמעו מפי המורים מה שהם יורו אתכם בקבלתם כפי מה שהיה רצוני ולא תבינו אתם מבינתכם ככל העולה על רוחכם. וראו ראה בהיות לכם כח הראות. ראו מתוך הספר מה שכתוב בו ולא תרצו אתם לידע בידיעתכם מה שבא אצליכם לכלל מדע. וכיון שבהיות לכם כח השמיעה אתם מצווים לשמוע ובהיות לכם פח הראות אתם מצווים לראות. ואינכם עושים כן שאינכם משתמשים באלו החושים כפי תכליתן אלא אתם משתדלים לשום שכל ולהבין מלבכם באופן שהלב והשכל לבד עושה פעולתו. ולא העינים והאזנים. א"כ יותר טוב הוא לכם שתהיו נעדרי הכח מהראות והשמיעה כי בזה תקל אשמתכם. וגם יוסר מכם כח ההשכלה לבלתי תחטאו לבקש רפואתכם כפי שכלכם ובינתכ'. וזה הוא השמן לב העם הזה ואזניו הכבד ועיניו השע שיהיו נעדרים וחסרים בכל האברים האלו מכחות פעולתם כ"א לא אעשה כן אלא אניחם כמות שהם תכבד אשמתם. פן יראה בעיניו. לא אמר יראו עיניו כי היה מובנו שיעשו ממש פועל הראיה וזה היה נרצה אצלו. אבל יראה בעיניו ירצה שהעין שלו יש בו ראיה שיראה בה אם ירצה וכן באזניו יש כת השמיעה שישמע בם אם ירצה אבל הוא לא יפעל בהם. אלא מה שיפעל ממש הוא הלב שבלבבו יבין כפי שכלו. והוא ישוב ורפא לו ר"ל הוא ירצה לרפאת את עצמו כפי מחשבות לבו. ולא כפי ההשתעבדות אל מאמרי התורה וחכמיה וזה פשע מכופל שיהיו להם עינים רואות ואזנים שומעות. ולא ישתמשו מהם אלא מהלב. ע"כ טוב טוב הוא שיהיו נעדרים מכלם להקל מעליהם פשעם. מעתה נבא אל מכוונתו כי ואת היתה אחת מכונותנו יחברך במעמד הקדש לצרף וללבן שני החושים האלה לכל עדת ישראל שישעבדו העין והאזן לתורה שבכתב ולתורה שבע"פ כי ע"י המראות הגדולות והנוראות. יכינו עיניהם לראות המאור הגדול אש' בספ' התור' כבקשת המשורר ע"ה גל עיני ואביטה נפלאות מתורתך. ועל ידי הקולות