בינה לעיתים חלק ב רכד

משקין אלו. להעירנו כי היא תתקן מה שעוותו חמשת המונעים הנזכר בהשגת השלמות. כי להורות קלותה מצד עצמה ושאין בה עומק המושג והקושי הנאמר אצל שאר הלמודים. נמשלה למים. כי מה המים בחנם ונמצאים בכל מקום שאין מציאותם קשה והם ביסודם יסוד פשוט בלי הרכבה. כן התורה קלה מאד להמצא לכל דורש אותה. כי ע"כ מכריז הנביא ואומר הוי כל צמא לכו למים. שכל הרוצה יכול לרוות צמאו ממימיה. ואם להורות על שלא יהא מעיק קוצר המשיג להיותו פתי וגס ההבנה. נמשלה ליין. המחדד את השכל ללוקח ממנו השעור הראוי. כאמרם חמרא וריחני פקחין. כץ התורה תתן פקחות והרחבת לב להולכים בה. ואם להורות שלא יטרידוהו המזונות בבקשת ספקם. נמשלה לדבש. כי היא תזמין לו כל ההכרחי שיהיו לו מזונותיו מתוקנים בלי צער ותדריכהו אל הנאות כדבש שלא להרבות במעדנים. אלא שיסתפק במה שצריך בצמצום כי דבש מצאת אכול דייך. ואם להורות שלא יעכבהו הגשמיות מנטיית החמר ורוע המזג. נמשלה לחלב. כי באמצעותה החמר העכור וגם אשר עולם חשך בעדו. יתברך ויתלבן ויהיה צח מחלב. כי תדריכהו אל לובן השלמות וטוב המדות. ע"ד בכל עת יהיו בגדיך לבנים. ואם להורות שלא תצטרך הקדמות מחוץ. כדי להשכיל ולהתבונן בה. נמשלה לשמן אשר לא יתערב בו שום משקה אחר זולתו אלא הוא תמיד עומד בעצמו. כן התורה שתתעלה עומדת בעצמה ואין לזרים אתה

ועכשיו יקשה מה שאמרנו מעיקרא. כיון שכל אחד מאלו המשקין אשר בהם נמשלה התורה. יורה על שלמות פרטי למה אם כן שלמה המלך בתחלת שירו המשילה לשמן יותר משאר הדמויים. ע"ז השיב כי היה כן להיות בשמן בלבד כלם נקבצו באו יחד אחת מהנה לא נעדרה. כי לעומק המושג מה השמן תחלתו מר וסופו מתוק כך דברי תורה. כי הן אמת בתחלת ההכנס בהן יראו למעיין קשים ועמוקים אבל עוד מעט בשקידתו יעשה פרי ומוצא בהם אחרית טובה כי יקלו מאד. ולצרכי המזונות מה השמן חיים לעולם אף דברי תורה חיים לאדם. באופן שתספיק אל הפרנסה לצורך החיים. ולקוצר המשיג אשר שכלו חשוך בעב ענן הסכלות והפתיות והעדר הידיעה. מה השמן הזה אורה לעולם אף דברי תורה אורה שיאיר אפלת השכל ויפתחו עיני המעיין בהם. כעין אמרו ממש מצות ה' ברה מאירת עינים. ולאורך ההצעות מה השמן אין יכיל להתערב במשקין אחרים כאמור. שלא יצטרכו ישראל להתערב בעכו"ם ללמוד מחכמותיהם להבי התירה שת שתתעלה כי הכל ימצאו בה כאשר אמרנו. ולטרדת רוע המזג הנוטה אל הארציות מה השמן עולה על כל המשקין אף ישראל עולין על כל העכו"ם כי העכו"ם ההם אין פנייתם ונטייתם רק על המטה החלק הארציי. אבל ישראל באמצעות התורה הקדושה תהי' פנייתם אל המעלה בתנועת השלמות וזהו אם שמוע תשמע וגו' ונתנך ה' אלהיך עליון על כל גויי הארץ. כי פשיטא היותם גויי הארץ ולא גויי השמים ויאמר סתם על כל הגוים אבל הכוונה במה שתשמע בקול ה' אלהיך ותתעסק בתורה הקדושה. יתנך ה' נוטה אל הצד העליון מחלק הנשמה. באופן שתעלה על כל העכו"ם אשר הם לטבעם גויי הארץ אין נטייתם כי אם אל האדמה והארציות מרוע מזגם. וגל עיניך והביטה נפלאות תמים דעים. ממה שבאו סודות נכמסים בכל מעשה המשכן ומקומותיו וכליו אשר מכללם יש הסתכלות נפלא במיוחדים שבכליהם המקודשים. אשר מצאנו היות הראשיים שבהם חמשה שהם ארון שלחן מנורה מזבח וכיור עם כנו. כי האופן מבואר מענינו. שבו התורה הקדושה מונחת. יורה על קלות השגתה שאין בה מהקושי וההמנעות. כי על כן כתוב בה ועשו לשון רבים כי כתר תורה מונח לכל הרוצה ליטול יבא ויטול על דרך הוי כל צמא לכו למים. וזו לדעתי אחת מן הסבות שלא היתה קומתו יתירה על רחבו לרמוז קלותה שאינה עמוקה למטה או גבוהה למעלה שלא יוכל להשיגה. ובאר אופן השגתה בצוותו על הארון. ועליו הכפרת עם הכרובים הסוככים בכנפיהם וכו'. כי בעניותי ירמוז היות כל אושר נפשנו תלוי באחוז בכנפות שתי התורות תורה שבכתב ותורה שבעל פה לומר כי שתיהן עיקר. ולא יוכל האדם להשתלם בעבודת ה' ושמירת מצותיו באחת זולתי האחרת. כי בתוך הארון הושמו הלחות אשר בכללה כל תורה שבכתב

אך מה שמץ נוכל להבין על בוריו ממצות התורה מבלעדי הקבלה ואיככה נדע מהות התפילין ואופן כתיבתן ומה יכתבו בהם וכן בציצית וכן מה הוא פרי עץ הדר אם לא שקבלנוהו עד מפי משה רע"ה. לפיכך בא על הארון הכפרת עם הכרובים שהם שתי צורות אחד זכר ואחד נקבה שזה משפיע וזה מושפע כי הוא ממש השתלשלות הקבלה זה מזה ויש להם כנפים להורות על ההתעופפות לרחוק כי לימים רבים עד עת קץ תתמיד תמיד קבלת תורה שבע"פ. ובזה הם סוככים ומגינים על התורה הכתובה המנוחת בארון. כי זולתה היו כעורים הממששים קיר בהבנתה. והי' הארון מעצי שטים ושני ארונות של זהב אחד לפנים ואחד לחוץ אולי רמז מ"ש בפ' אין דורשין

ור"מ היכי גמר תורה מפומיה דאחר והאמר רבה בר בר חנה אמר ר' יוחנן כי שפתי כהן ישמרו דעת ותורה יבקשו מפיהו גו' אם דומה הרב למלאך ה' צבאות יבקשו תורה מפיהו ואם לאו אל