בינה לעיתים חלק ב רכב

ובלתי משיג על מתכונתו. וע"ז אמר הנביא איך תאמר דבר כזה שנסתרה דרכך ממך ושהיה זה מצדו ית' ומחמת האלוה ב"ה עבר משפטך ממך ונעלה מנגד עיניך לפי שלא הודיעך הדברים באופן שתוכל להשיגם כי הלא תענה ותגיד לי ידעת אם לא שמעת. ידעת שום דבר מן התורה מצד ידיעתך. אם לא מה ששמעת מפיו יתב'. כי הוא השמיעך את קולו שלא תקצר ידו וכחו העצום על ככה. כ"א הוא בורא קצות הארץ והמציא הכל יש מאין מבלי שום עמל ויגיעה. כ"ש שיעצור כח להשמיעך דברות קדשו ולהכינך לכך. ושקר הוא שהניח לך השגת ידיעת התורה לחקירת שכלך. כי אין חקר לתבונתו אין תבונת התורה הנתונה ממנו יתב' מושגת על ידי החקירה. כי הכל עשה יפה ע"י השמיעה החושיית הרחוקה הרחק מכל מין סכנה. וזה היה עיקר התכלית באותו הפרסום הנורא. האמנם עדין יש לנו להתבונן מגודל התחסדותו יתב' עמנו להקל מעלינו משא. טורח הלמוד והעיון ע"י תורתנו התמימה. וזה בשנעמוד על כונת מאמרנו. אשר ראוי להרגיש בו כיון שכל עיקר דרשתו היא על פסוק לריח שמניך טובים ואומר על השמן כמה דמויים מה השמן הזה וכו'. למה הוצרך להקדים מה שנמשלה תורה למשקים אחרים מים ויין וכו' יאמר מיד נמשלה תורה לשמן מה השמן הזה תחלתו וכו' ונראה שכונתם ז"ל להודיע כי התורה נמשלה לחמשת מיני משקים וימשך מזה קושי על הפסוק שהביאו משלמה ע"ה לריח שמניך וגו'. כי אחר שיתחיל ספרו הקדוש הזה בהוראת שלמות התורה כאשר רמז באמרו ישקני מנשיקות פיהו מה ראה להמשילה כאן על השמן יותר מלשאר הדברים כי וודאי לא לחנם בחר בשמן מזולתו. וישבו זה באמרם מה השמן הזה וכו'. לומר שהמשילה עתה לשמן למה שבשמן נמצאו כל הסגולות יחד אשר בעשור כל אחד מהם נמשלה לאחד מאלו החמשה משקין ובאור זה כי כבר הוא מפורסם מה שלמדנו הרמב"ם ז"ל בביאור השבות המונעות הלמוד והשגת השלמות שהם ה' עומק המושג וקוצר המשיג ואירך ההצעות ובקשת הצרכים ורוע התכונה מנטיית החמר. ואצלי להם רמז ר"ט ע"ה באמרו

היום קצר והמלאכה מרובה והפועלים עצלים והשכר הרבה ובעה"ב דוחק. ואמר כי אמת הוא דרך כלל יש כל אלו העכובים להשגת השלמות אם מצורך הצעות רבות וכמה הקדמות מחכמה אל חכמה עד שיהיה כל זמן חיי האדם קצר וחסר לבא עד קצה כלם. וגם מצד עומק המושג המלאכה מרובה. לא אמר רבה שהיה מורה על הכמות. אבל אמר מרובה. דהיינו קושי באיכותה ואם מקצר המשיג הפועלים עצלים הם הכלים הצריכים אל ההשכלה השכל באמצעות החושיים. הם כלם עצלם ונרפים. באופן שקצרה ידם מהשיג. ואם מצורך ספוק המזונות השכר הרב' יצטרך הגוף לשכר הרבה מכמה מיני דברים מוכרחים למזונותיו ושאר צרכיו. ואם מסבת הנטיה הגשמית אל החמריות. בעל הבית דוחק. היצה"ר אשר הוא נעשה אדון וגביר לבית הזה הגופני. כאמרו אם רוח המושל יעלה עליך. ובא אליה מלך גדול וסבב אותה. ורז"ל אמרו בתחלה הלך ואחר כך אורח ולבסוף איש שנעשה בעל הבית לזה אמר כי בעל הבית הזה צר ואויב. הוא דוחק מאד את האדם ומבקש להכניעו. באופן שכל אלו העכובים נקבצו יחדיו לשתהיה השגת השלמות קשה המציאות. אמנם הוא היה אומר. הוא עצמו היה מתקן כל זה באמרו כי לא נאמרו דברים אלו לאדם במה שהוא אדם מבלי בחינת היותו בעל דת אלהית. אבל אתה הישראלי אשר זכית לאור באור תורת השי"ת. כל אלו הדברים יקלו מאד אצלך. ואין בהם מהקושי כלל. כי סגולת התורה משלמותה. תסייע אותך לסקל המסילה ולהרים כל אלו המכשולות מפניך אם מצד שכלך שקצר ואין בך כח לגמור ההשגה מפני קצורך. דע כי לא עליך המלאכה לגמור. אין זה מוטל עליך לגמור. כי ה' יגמור בעדך. והתורה עצמה תסייע על ידך לגמור ולקיים ככל הכתוב בו. ואם יקשה לך להתעסק בה. מצד עומק וקושי עצמה. לא היא כי אינך רשאי ואין לך טענה להפטר מלהתעסק בה. ממנה מצד עצמה שתמצאנה קשה ועמוקהי. כי היא תתן דודיה לך ותעשה עצמה נוחה ונקלה ללמדה. ושתא תאמר תצטרך הקדמות רבות מחוץ להבינה. זה אינו כי כל רבוי הלמוד יהיה מינה ובה בעצמה וכל שתרבה ללמוד בתורה נותנין לך שכר הרבה. ואם יצרך הרע מצערך בנטייתו הרע באופן שתצטרך להתייגע בעמל גדול ומלאכה כבדה. להכניע בעל הבית הזה הדוחק אותך. הנה לפום צערא אגרא. ונאמן הוא יתברך. עם היותו הוא בעל מלאכתך זו. שעיקר מלאכת הנצוח הזה נעשית על ידו כאמרם אלמלא הקב"ה עוזרו וכו' מ"מ ישלם לך שכר פעולתך בעמלך. ואם תצטרך לבקשת המזונות לרדוף אחריהם לפרנס את הגוף לעומת זה הסתכל בעין שכלך. כי אין ראוי לך לאבד זמנך להשתדל בהבריא חמרך להתענג במעדני העה"ז כי דע נאמנה שעיקר השכר לצדיקי' הנאמנה הוא לע"ל ולא בעה"ז וכשתשים זה לנגד עיניך. לא תהיה בהול אחר בקשת רבוי המזונות. ואדוננו דהע"ה באר כל זה בשלמות תורתנו שהיא מספקת לתקן כל אלו החסרונות במ"ש

תורת ה' תמימה משיבת נפש וגו'. אמר תחלה דרך כלל כי תורתו יתברך היא בתכלית השלמות שלא ישיגנה שום חסרון ממה שישיג בלמוד ועיון שאר החכמות. ומזה ימשך שנפש הלומד והמחעסק בה תשקוט בשובה ונחת מבלי תתפעל במחשבתה המעיקים מהמטרידים יען היא