בינה לעיתים חלק ב רטז

למה לא ערבינהו ויאמר ביום חתונתו ושמחת לבו. אלא שנתכוון לימים חלוקים וזמנים שונים שלא תהיה שמחה אחת בכל חלקי הזווג. כמנהגנו לחבר קדושין וחפה גם יחד. אלא רצה שיהיו שמחות מתחלפות כל אחד בפני עצמה. שמחת קדושין לחודה והיא הקריבה לסיני שלא היו אלא חתונים דהיינו קדושין. כאומר וקדשתם היום ומחר. ולפי שאין כאן אלא קדושין בלבד היו יכולין להעשות על ידי מרע"ה כי נמנה לשליח על כך. אבל מ"ת היה היחוד הבא ע"י החפה. ולכן הוצרך יהיה נמצא שם הוא ית' בעצמו פה אל פה ידבר אליהם דברות קדשו. כי א"א חפה ויחוד ע"י שליח. ומאז נכנסנו לחפה עמו ונתיחדנו לאשתו נהג עמנו בהלכות חתן עם כלתו בכל הדברים המתיחסים בין איש לאשתו. ויתבאר זה בדבריהם ז"ל במדרש חזית מה יפו דודיך אחותי כלה ר' ברכיה ור' חלבו בשם ר' שאן אמר בי' מקומות נקראו ישראל כלה שיתא הכא וד' בנביאי. שיתא הכא אתי מלבנון כלה. לבבתני אחותי כלה. מה יפו דודיך אחותי כלה. נופת תטופנה שפתותיך כלה. גן נעול אחותי כלה באתי לגני אחותי כלה. הא שיתא. וד' בנביאים קול ששון וגו' קול חתן וקול כלה. וככלה תעדה כליה. ותקשרים ככלה. ומשוש חתן על כלה. ולכאורה נראה תפל מבלי מלח. דכי רוכלא חשיב ואזיל כל המקומות שנקראו ישראל כלה ואינו מחדש שום דבר בכתובים. ומי לא ראה את כל אלה במקומם. ואי נחית למנינא לא ידעתי לאיזה תכלית ומה איכפת לן שיהי' י' פעמים או זולתן. ולא די לו זה אלא דאיכפל להודיענו היות כאן ו' בשיר השירים וד' בנביאים. ע"כ אני אומר כי שמא בא הרמז בזה למה שנדע משרשי הדינים שהבעל כשישא אשה יתחייב לה תכף ומיד בי' דברים. שהם שאר כסות ועונה מן התורה רפואתה ופדיונה וקבורתה מזונותיה אחר מיתת הבעל. ומדור לפי כבוד. ומזון הבנות וכתובת בנין דכרין

והנה הוא ית' באר בכתובים אלו. כי בטובו ובחסדו מתרצה שיהי' לכנסת ישראל שם כלה לשינהוג בה בכל אלו העשרה דברים. אבל באופן יותר שלם שיהנו מן התועליות הנמשכים מהם. ולא ידבק בידם מאומה מן ההפעליות ועצב ודאגה אשר בקצתם. ונתכוון ר' ברכיה ע"ה להעיר אזן ולומר אם לא באו הכתובים כפי סדר האמור שהוא סדר ראוי ונכון. אל תתמה על החפץ כי הלא לא נאמרו העשרה פסוקים כלם סמוכים בענין אחד זה אחר זה. אבל באו מפורדים במקומות שונים. כי ששה נאמרו כן וארבעה בין הנביאים לפי שאין כונתם המיוחדת והפרטית בענין זה. כי פשט כל אחד מהם במקומו מונח לפי ענינו אלא שאגב אורחיה רמז גם כן לאחד מאלה. וא"כ אין להפלא אם לא שמר בהם הסדר בקדימה ואיחור. אמנם אנחנו נזכירם כפי סדר לברוח מהבלבול. כי על השאר שהם המזונות אשר לדעת רבים וגדולים הם הם מדאורייתא עם שיש חולקים אמר נפת תטופנה שפתותיך כלה דבש וחלב תחת לשונך. כי הכתוב כשירצה להפליג בשופע שובע המזונות ורבויין וטובן. אמר ארץ זבת חלב ודבש. ע"כ אמר ית כי לעולם ישראל לא יחסרו כל טוב מזונותיהם. אבל תמיד יזובו ויטפו שפתותיהם נופת צופים. ויהיה הדבש והחלב תחת לשונם מרוב כל טוב. ועל הכסות אמר הנביא ישעיה ע"ה שוש אשיש בה' תגל נפשי באלהי כי הלבשני בגדי ישע מעיל צדקה יעטני כחתן יכהן פאר וככלה תעדה כליה. והוא מבואר מפשוטו על הלבושים ובגדי החמודות אשר אתה. ועל העונה אמר כי יבעל בחור בתולה יבעלוך בניך ומשוש חתן על כלה ישיש עליך אלהיך. ובזה גם כן שטחיות הדברים יורה על היחוד הקדוש והדבוק האלהי. ועל הרפואה אמר לבבתני אחותי כלה וגו'. יאמר הלא את טרוף טרפת את לבי וכל מעיני בך. ואיך אוכל לסבול לראותך בשום צער וכאב. ואם כן פשיטא שלא בלבד ארפאך בהיותך חולה אלא שאשתדל לא תאונה אליך שום מחלה. ועל הפדיון אמר גן נעול אחותי כלה גל נעול מעין חתום. הנה אנכי לשומר לך באופן תהיה סוגרת ומסוגרת כגן נעול ומעיין חתום ולא יכנס אצלך שום בריה לשתהיה בשבי ואצטרך לפדותך. ועל הקבורה אמר הנביא ירמיה ע"ה קול ששון וקול שמחה קול חתן וקול כלה. לא יהיה מקום לקבורה כי אין שם מיתה. ובמקום אשר קול נהי נשמע בכי תמרורים בהיות שם מת חלילה. ישמע בערי יהודה ובחוצות ירושלים קול ששון וקול שמחה וגו'. ועל המזונות שאחר מיתת הבעל אמר מה יפו דודיך אחותי כלה מה טובו דודיך מיין. פעמים יושאל היין על כללות האכילה והשתיה. כעין משתה היין. והמלך והמן ישבו לשתות. ולכן אמרו פשיטא שאל יחסר המזג לך לעולם ממה שתצטרך למזונותיך ולא ישוה בעיני לכלום כל יין וכל ממון שבעולם. כי כמה וכמה יפו וטובו דודיך ואהבתך יותר מכל יין ומזון. וא"כ ודאי שלא אצמצם בשום זמן עמך. אלא שיהיו לך תמיד ברבוי. אפי' יצוייר היות בך צד אלמנות חלילה. מה שאינו כן כאשר יבואר. ועל המדור אמר אתי מלבנון כלה אתי מלבנון תבואי תשורי מראש אמנה ממעונות אריות וגו'. אמנם הן אמת לעולם יהי' לך בית דירה ומעון לשבת בו אבל לא יצוייר תהא יתבא בביתי את לבדך בלעדי. שיצדק בך לומר ימי מיגר אלמנותך. אלא תשבי יחד עמי אתי מלבנון. ע"י הבית הקדוש והנבחר תהיה דירתנו יחד ותשורי מראש