בינה לעיתים חלק ב ר

בגדול ממך אל תדרוש בחזק ממך אל תחקור במופלא ממך בל תדע במכוסה ממך בל תשאל במה שהורשית התבונן אין לך עסק בנסתרות. ואשער בכונתו כי אצל הדברים הנעלמים. לא יאות להרוס לעלות להשיגם בשום דרך מדרכי ההשגה שהם שלשה כנודע. אם מצד החקירה השכלית. אם מצד המוחש. ואם מצד המקובל

ויש עוד השגה רביעית עולה על כלנה והיא באמצעות השפע האלהי בנבואה. ואמר שבשום אחד מאלו לא יבקש להשיג מה שאי אפשר לו בענין מהותו יתברך וכיוצא. אם בדרך ההשפעה אמר בגדול ממך בל תדרוש. מה שהוא דבר גדול מצד עצמו אל תדרשהו ממנו ית' שיגלהו לך כעין אומרו ותלך לדרוש את ה'. וע"ד דרוש נא כיום את דבר ה' וכן ונדרשה את ה' מאתו. כי אפי' מרע"ה שנתאוה להשיג את המהות לא יכול לו. ואם בדרך החקירה. בחזק ממך אל תחקור מה שהוא חזק וקשה ההשגה מצד עמקו לא תשים חקירתך עליו. וגם מדרך ידיעה חושיית שהוא בדבר הנגלה ונראה בעין. במופלא ממך מה שהוא מופלא ונעלם מעין חושך לא תרצה ליודעו בנסיון מצד עצמך. ואם בדרך המקובל מאחרים במכוסה ממך אל תשאל לא תהא שואל אותו מאחרים שיגידוהו לך לקבל מהם אמתתו. רק במה שהורשית התבונן. באותם הדברים אשר הרשות נתונה לך בהם שהם המצות הנכללות בתורה שיש לך עליהם רשות ובחירה לאיזה צד שתרצה. בהם תתבונן לידע אופן שמירתם. אבל אין לך עסק בנסתרות. זהו המובן לבן סירא בדבריו. אך הבאים אחריו רבינו הקדוש עליו השלום במשנה זו. וכן עקביא בן מהללאל ע"ה במשנת הסתכל בג' דברים ואין אתה בא לידי עברה דע מאין באת וכו'. שהוא לשון זה עצמו חששו מאיש שוגר ומפתי פן יטעה בהבנתם שסגר לנו הפתח לבלתי התבונן בשום דבר שאינו נראה ונגלה לעין ומה גם במה שנוגע אליו ית' מידיעתו וכיוצא וכן במה שהיה האדם קודם הווייתו זאת או מה שיהיה אחרי כן שיהיה ההסתכלות בכל זה עון אשר חטא מעין כל המסתכל בד' דברים מה לפנים מה לאחור וכו'. על כן אמרו שניהם הסתכל והתבונן מאד וחקור ודרוש בכל אלו הג' דברים שאומר ואל תחוש שבהסתכלות בהם או בקצתם אתה עושה עברה כמסתכל בנסתרות. אין הדבר כן הסתכל בכל שלשתם ואין אתה בא בהסתכלות זה לידי עברה. כי אדרבא בזה תלוי כל שלמותך כי יצילוך מן החטא. ויביאוך אל מעשה המצות. ואמנם בבאור המאמר עצמו דע מה למעלה ממך וכו'. יספיק מה שנוכל להשיג שהבינו ממנו רבותינו ז"ל שהביאו בילקוט וזה לשונו

דדיה ירווך בכל עת. בני מוטב לך לחבוק דדיה של תורה שמביאה אותך לידי זכות. מלחבוק חק נכריה. שמביאתך לידי חובה. ואל תאמר אין הקב"ה רואה מה שאני עושה. תלמוד לומר כי נכח פני ה' דרכי איש. מכאן אמרו חכמים ז"ל דע מה למעלה ממך עין רואה ואזן שומעת

וראוי לדייק בו מהיכן היינו טועים לומר שטוב לחבוק חיק נכריה משל תורה ח"ו שהוצרך להזהיר על הפכו. ומה גם באריכות שמביאך לידי זכות ולידי חובה. ועוד איך נמשך ממה שקדם ואל תאמר וכו'. כי מי יערב אל לבו לכפור השגחתו יתברך. גם אמרם מכאן אמרו דע מה למעלה וכו'. וכי אין מקום בכל התורה שמורה היות עיני ה' צופות רעים וטובים

אך הנה ידענו כי אחת מהטענות חשבו המתפקרים לעצומות להתנצל על חסרון שלמותה היא מה שיטעו לחשוב היותם מוכרחים במעשיהם ושלכן אינם ראוים לא לשכר ולא לעונש ויכריעו זה באמרם כי כיון שהשי"ת רואה ויודע שהם יעשו איזו פעולה בידיעת אמתית קודם העשותה. הנה הוכרח שיעשנה. כי אם לא יעשו אותה היתה ידיעתו מסופקת בלתי שלמה וא"כ. אין להם שכר טוב בעמלם ולא עונש בעוזבם כי אם לקיים שיש להם כן צריך לגזור שהוא יתברך אינו יודע חלילה. לז"א בני אשכילך ואורך. כי מוטב לך לחבוק דדיה של תורה ולעשות מעשים טובים כי ודאי מביאך לידי זכות שיהיה לך שכר טוב בעמלך בהיותך בוחר בטוב ולא כמו שתחשוב אינך כדאי לשכר ולא יתחשב לך שום זכות להיותך מוכרח לחבוק חיק נכריה כי תהיה לך בעבורו חובה שתתחייב עונש על ככה. ולא כאשר תדמה שלא לצאת חייב בדינך ולהפטר מן העונש בטענת אונס. ושמא תאמר כיון שאמרת היות לי שכר ועונש במעשה הטוב ובפעולת הרע מצד היותי בעל בחירה א"כ יחוייב מזה שאין ה' רואה ויודע מעשי כי אם הוא רואה הנני מוכרח ואיני ראוי לא לעונש ולא לשכר על כן הזהיר ואל תאמר אין הקב"ה רואה מה שאני עושה כלומר שמאחר קיימי היות לי שכר ועונש ימשך שאין ה' רואה מה שאני עושה כי הלא על זה פקח עיניו הכתוב באמרו כי נוכח עיני ה' דרכי איש וכל מעגלותיו מפלס. ירצה יש לך להאמין היות מעשי ודרכי בני אדם גלויים לפניו יתברך ולא בעבור זה יוכרח האדם להלוך בהם אלא וכל מעגלותיו מפלס. זה האיש הוא בבחירתו. מפלס כל מעגלותיו ושוקל אותם במשקל שפיטתו. לנטות לכאן או לכאן וללכת באיזה דרך שירצה ואחר שתדע פירוש זה בפסוק תבין כי מכאן אמרו חכמים דע מה למעלה ממך עין רואה ואזן שומעת וכל מעשיך